שו״ת דברי חיים – חלק ב – קטע 26

סימן פה

להרב וכו' מו"ה שמעון שאטין אבד"ק פאטיק יע"א:

שאלה במקוה שנחסר לפעמים משיעור מקוה ויש שם יורה גדולה שמחמין בו חמין להטיל למקוה ויוצא מתוכו קנה אשר דרך בו יורדים המים בקילוח באויר ונופלים לתוך המקוה בלא המשכה בקרקע כלל אם מועיל בדרך זה להשלים השיעור:

תשובה הנה בקראי שוממתי לראות איך יצא דבר זה מפי חכם להכשיר ג' לוגין שאובין שנפלו בכלי אם נפלו באויר שהוא נגד כל המשניות דמקואות יעוין בר"ש פ"ב משנה ג' קרוב לסופו וז"ל ותדע דקתני בסיפא וכו' ובמשנה ד' פ"ד ברמב"ם ובר"ש ז"ל ובפ"ב משנה ז' ובפ"ג משנה ג' והנה יאמין לי כ"ת כי אמרתי אולי איזה כוונה נעלמת בדבריו ונתתי לכמה לומדים וכולם לא ירדו לדעת למה הכשיר ג' לוגין שאובין נגד כל המשניות והביאם הרמב"ם ז"ל והש"ע ובתשו' רשב"ץ שמביא מעכ"ת מבואר בהדי' לפסול וגם מה שתירץ על המשניות דג' לוגין שלא יקשה על הר"ש ז"ל וסייעתו המצריכים דוקא המשכה (בכלי) הט"ז בסי' (נ"ה) ר"א סקס"ט] מתרץ בטוב כוונת הר"ש ז"ל יעו"ש אך באמת בר"ש ז"ל גופא הטעם משום שבטל ברוב וגם המשכה אך אין זה נ"מ לענין הלכתא דכלי ודאי פוסל בג' לוגין אפי' שנפל כמו המערה מקנקנים שפוסק ר"י שלא יערה וכן סיגוס צריך שלא יעלה מהמקוה וכן כלי צריך שלא יעלה כי שמא יפלו למקוה ויפסלו אפילו היא חיבור ע"י ניצוק כי כן כל הטעם של שאובין דגזרו חז"ל אטו יטבלו בכלי ומה"ת באמת בטל ברוב רק חז"ל גזרו אטו כלי רק כשהשאובים הם בקרקע אעפ"י שלא נמשכו שיעור [המשכה] בטלי ברוב אבל מהכלי ודאי לא הוי המשכה ולכן ודאי שפיר פסולה המקוה ובאמת יש מקום לומר דע"י סילון הוי המשכה דהסילון לאו כלי הוא כלל והוי שפיר המשכה לרוב הפוסקים אך לא מטעם ניצוק ח"ו רק דזה גופא הוי המשכה ויעוין בב"י ובר"ש גבי המעלה קנקנים (פ"ב דמקוואות מ"ז] אך לא קיי"ל כהנך פוסקים רק בעינן המשכה ע"ג קרקע וכן נוהגין בכל תפוצות ישראל ולכן האשה שטבלה במקוה כזה צריכה טבילה מחדש: א' ר"ח תמוז תריט"ל פ"ק צאנז. [עי' לקמן עוד מזה]:

סימן פו

לידידי הרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפו' כש"ת מו"ה משה יעקב נ"י ראבד"ק אושפצין יע"א:

כבר השיבותי לו ועתה כי הגעתני מכתבו שהמקוה זוחל והוא ממי נוטפין וגם שאובין ורק שמחובר למעין לא ידעתי האיך יכשיר מקוה כזו הלא לרוב הפוסקים הוא פסול היינו לדעת הר"ש (פ"א דמקוואות מ"ז ופ"ה מ"ג] וסייעתו אין מעין מטהר כלל לשאובים לטבול בו בזוחלין וגם המעין אינו מטהר רק במקומו בזוחלין ולא קשה (מגל) [נ' דצ"ל מג' מקוואות ע' מהרי"ק שורש קנ"ו] כמבואר במהרי"ק ז"ל ובעניותי גם אני אמרתי כמה אופנים ליישב ובוודאי בשביל קושי' שלנו לא נדחה דברי הר"ש ז"ל והב"ח כ' [בר"ם ר"א סד"ה וטבילה בנהרות] שצ"ע להלכה למעשה יעוין בדבריו וגם הר"ן ז"ל [בפ' במה אשה] אינו מטהר בזוחלין רק במקום שהי' בתחילתו וכן פסק המהרי"ק [הנ"ל] והש"ך ז"ל [בסקי"א] ואפי' הרמב"ם ז"ל (שהב"ח) [אולי צ"ל הר"ן] פי' דעתו להכשיר בכל ענין עכ"פ בעי שריבה במקום עיקר המעין לכמה פוסקים אך אפי' אם נימא דדעת הרמב"ם להכשיר בכל ענין יחיד הוא בזה ורק הט"ז ס"ל ג"כ שמעין מטהר בכל ענין כידוע דבריו ב"מ ובריש ה"מ מ"מ אין לסמוך עליהם נגד כל הראשונים ואחרונים החולקים באיסור חמור כזה וגם דבאמת הוי קטפרס ומ"ש מעכ"ת לא ידעתי הלא בהדי' מבואר דבר זה בכמה פוסקים דזה הוי או ניצוק או קטפרס ויעוין בש"ג בשאלה אשר שם וגם דהארכתי לבאר דמעין גם קטפרס חיבור להר"מ ז"ל [ע' בד"ח ה"מ דין נ"ז] אך לא למעשה ולכן לפ"ד מקוה זו פסולה מד"ת אך אעפי"כ אינני אומר קבלו דעתי רק מבוקשי שימחול להציע הדבר לפני איזה מגדולים אמתים המובהקים כי אני שפני המצב ודל יודע מיעוט ערכי אך אעפי"כ לא יכולתי עצור במילין לפני הדר"ג והוא יבחר ולהציע הדבר לפני אחד מהגדולים וה' הטוב ינחני בדרך אמת ולא נכשל ח"ו והי' שלום וברכה כנפש ידידו דש"ת וחפי בהרמת קרנו יום ב' חיי תרכ"א פה צאנז:

סימן פז

להרב וכו' מו"ה יעקב נ"י בק' גידערשטעטין במדינת דייטשלאנד:

שאלה ע"ד מרא דאתרן אשר עליו מוטל ולהשגיח בכל תקנות הקהל וזה איזה ימים שמדדנו המקוה בקהילתינו ונמצא חסר ותחת מ"ד אלף אצבעות ועוד איננו מחזיק כ"א ל"ג אלפים וזה משך י"ד שנים שטובלין בו הנשים והנה לא היתה אצלו שגגת תלמוד עולה זדון כי לא נעלם הי' ממנו שיעור מקוה אך בשעת המדידה נחלפה לו אמת הסוחרים הקטנה באמת הבנין הגדולה ובאשר שהוא איש כשר תם וישר יר"ש וסור מרע הנה לבו נוקפו על תקלה זאת שיצא מת"י וההוא גברא בההיא פחדא יתיב ואולי ח"ו בחטא הרבים הוא נתפס והקולר תלוי בצוארו ונפשו מרה לו מאוד ועוד שגם אשתו טבלה במקוה זו וע"כ אוותה נפשו לקבל תשובה ולתקן את אשר עוות ככל אשר יושת עליו:

מכתבו הגיעני ואשר נכשלו באיסור נדה כמה שנים ע"י הוראה בטעות הנה לכאורה לפי מה דאית' בפסחים (ע"ב ב') וז"ל ור' יוחנן אמר אשתו נדה בעל חייב יבמתו נדה בעל פטור כו' עד יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה עכ"ל וא"כ בכאן נמי בני העיר שעשו עפ"י הוראת החכם מה הי' להם לעשות והוי כמו ביבמה דהי' יכול לשואלה אם טהורה היא ורק משום דבזיז מינה אמרי' דפטור לפי שאינו יכול לשואלה מש"ה הוי כמו אינם דפטור מכ"ש כאן שעשו עפ"י הוראת חכם מה הי' להם לבני העיר לעשות ולשאול הא התירו להם המקוה כן הי' נראה לכאורה אולם באמת אין הטעם שם משום אונס כלל והא ראי' דקיי"ל [הוריות ד"ג] דיחיד שעשה עפ"י הוראת ב"ד חייב בקרבן וכן פסק הרמב"ם ז"ל [פי"ג משגגות] וגם יותר מזה פסקינן ביבמות צ"ב א'] דדבר טעות מיקרי הוראה ואפי' רובם שעשו עפ"י ב"ד חייבים בקרבן כמ"ש הרמב"ם ז"ל בשגגות פ"ה ופי"ד] וכ"כ הלח"מ שם בהדי' יעו"ש [בפ"ה] וא"כ דע"כ חייבין הכא בקרבן ואין להקשות באמת מדוע יתחייבו בעשו עפ"י ב"ד הא אונסין נינהו ז"א דהתורה חייבה קרבן בכ"מ יהי' שוגג באיזה אופן שיהי' ואפי' תינוק שנשבה לבין העכו"ם ולא ידע שיש שבת בעולם חייב דבכל גוונא חייבה התורה שוגג וכ"מ בהדי' בתוס' פסחים ע"ג א' ד"ה שחטו] דאין זה אונס רק שגגה והא דפטור ביבמה משום דבזיז אין הטעם משום אונס ורק משום דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה ורק הגמ' [שם בפסחים] מקשה מנלן לר"י הא דלמא מאן דפוטר גבי טעה בדבר מצוה הוא משום דזמנו בהול לזה קאמר הטעם דבזיז הוי כמו זמנו בהול כמ"ש הלח"מ [בפ"ב משגגות ה"ח] אבל באם לא עשה מצוה חייב אפי' אם זמנו בהול כמבואר בסוגי' שם האמת דהרמב"ם ז"ל (שם] גבי תינוקות א' למול בע"ש פוטר אפי' לא עשה מצוה אם הוא טרוד ונראה מדבריו דאם טרוד בזמנו בהול אפי' בלא עשה מצוה פטור אך עכ"ז כתבו שם דה"מ אם עדיין לפניו התינוק שזמנו למולו בשבת דאז שייך טרוד אבל [אם] אין כאן שום דיחוי לשבת רק טעה ומל של ערב שבת בשבת חייב וא"כ כיון שלא הותרה לו נדה מעולם לכ"ע מחייב בקרבן. והנה הלח"מ חידש בהל' שגגות [ה"ח מפ' הנ"ל] לומר דגם באשתו נדה שייך עשה מצוה אך שזה דבר זר מאוד ורש"י כ' בהדי' בפסחים שם] דאפי' יבמה אין מצוה בשעת וסת מכ"ש באשתו נדה ודאי אין סרך מצוה ולכן ודאי חייבין ובהדי' כתב הרמב"ם ז"ל בהל' שגגות [פי"ד ה"ג] א"א שהלך בעלה למדה"י והתירה הב"ד עפ"י שני עדים או ע"א חייב הבעל השני בחטאת הגם שהי' אונס ומה להם לעשות הב"ד התירו וגם טרוד במצוה לישא אשה שהיא מצוה דאו' דסתמא כ' הרמב"ם ז"ל דחייב הבעל בקרבן אפי' לא קיים הבעל פ"ו דהוי מצוה דאו' מ"מ חייב בחטאת אפי' עשה עפ"י ב"ד שאין כאן סרך מצוה כלל ובאמת הי' מקום לחלק דהתם אין המצוה עליו דוקא באשה זו אבל בנדה י"ל דהוי עשה מצוה וטרוד בד"מ דמוטל המצוה על האשה לטהר עצמה לבעלה מ"מ המעיין יראה דכה"ג חייב בקרבן והנה באמת חייבים קרבנות על כל פעם שנטמא וראתה דנהי דעל כל ביאה לא מחויבים דהוי בהעלם אחד ואינו חייב רק אחת כמבואר ברמב"ם ז"ל הל' שגגות אך כ' שם בפ"ה וז"ל הבא על הנדה בשגגה וטהרה מנדתה וטבלה וחזרה וראתה נדה ובא עלי' בפעם שנית באותו שגגה עצמה חייב על כל פעם ופעם אעפ"י שהוא בהעלם אחד והוא גוף אחד שזמן נדות זה חוץ מזמן נדות השנית והרי הם כשתי נשים נדות עכ"ל הרי דעכ"פ מחייב שתים וא"כ בוודאי חייבות על כל פעם שראתה וטבלה בטעות והנה בודאי נעלם מבני העיר כ"פ הי' הראיות וכמה קרבנות חייבים ומבואר במג"א הל' שבת [ס"ס של"ד] שיעור הדמים מה שצריך להפריש בעד כל קרבן וגם התעניתים על המכשול ירבו מאוד עפ"י תיקון תשובה להרוקח והאר"י ז"ל ועיין בנב"י מה"ק [א"ח סי' ל"ה] בענין זה אך שהדור חלוש לכן לדעתי שיפרש להם כ"ת חטאם וכל אחד יפריש מעות לפי עשרו לצדקה וגם יתענו בה"ב ונכפר להם כי שגגה הוא ואל יקל הדבר בעיניהם מחמת שמא הי' מעין כי ידוע דברי תר"י ז"ל (ריש ברכות] שס' עבירה חמורה מעבירה ודאית יעו"ש שמביא דברי הש"ס יעו"ש ולכן על הס' צריך תשובה וכפרה יותר וה' הטוב יסלח להם והי' שלום: ה' ט"ו אייר תרכ"א פ"ק צאנז:

סימן פח

כבוד ידידי הרב הגאון הגדול נ"י ע"ה פ"ה מופ"ה המפורסם מו"ה חיים אלעזר אבד"ק קאליש יע"א:

שאלה פה בעירנו נמצא נשים הרבה שלא טבלו והבטיחו לקבל עליהם הדת באופן שיעשה להם מקוה זכה ונקיי' ונחוץ לעשות מקוה כזו ($ציור בספר$)פי' שהמקוה יהי' חפור בעומק בארץ עד שיהי' שמה מים הרבה ואח"כ יתכסה המקוה זו בנסרים היטב מדובק מאוד עד שלא הי' אפשר לעלות המים למעלה אך באמצע יעמוד עץ חלל כתבנית הנ"ל ולמעלה שוה לארץ יעשה מקוה העליונה אשר עליונו של עץ החלל יכנס לתוכו וגם המקוה העליונה יהי' תחתיתו מדובק מאוד בנסרים עד שלא יהי' באפשרי לזוב מים מתוכו ואח"כ ישפך להמקוה העליונה מים והמים שממקוה העליונה הנשפכים ירדו למקוה התחתונה דרך עץ החלל וכן יעמדו תמיד מחובר המים העליונים להתחתונים דרך עץ החלל שהוא הרבה יותר משפופרת הנוד והמים במקוה העליונה יעמדו תמיד ולא יאבדו רק יהיו מונחים על המים שבמקוה התחתונה דרך עץ החלל ולא יאבדו מחמת שהמקוה התחתונה מסוגרת בכסוי היטב ובמקוה יהי' סילון להמשיך המים ממנה מתחת לארץ עד מקום נחל ששמה יצאו המים לחוץ ואח"כ לסתום העליון:

תשובה תנן במשנה ח' פרק ח' דטהרות וז"ל עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן כו' ובמשנה ט' מקל שהיא מליאה משקין טמאין כיון שהשיקו למקוה טהורה דברי ר' יהושיע וחכמים אומרים עד שיטבול את כולה הנצוק והקטפרס או משקה טופח אינם חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה עכ"ל ומובא משנה זו במס' גיטין (ט"ז ע"א) וז"ל הש"ס וכי איכא משקה טופח מאי הוה והתנן הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ל"צ דאיכא טופח להטפיח הא נמי תנינא טופח להטפיח חיבור דלמא לענין מקואות ור"י הוא דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות וירדו שנים וטבלו בזא"ז ראשון טהור והשני טמא ר"י אומר אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור עכ"ל ויש בזה כמה שיטות א' שי' רש"י ז"ל שפי' שם בגיטין וז"ל בד"ה אינו חיבור כו' וכן לטהרה לענין מקואות שני מקואות שאין בא' מהם מ' סאה וניצוק וקטפרס ומשקה טופח מחברן אינו חיבור עכ"ל והיינו כדי לתרץ מה דק' דהכא מוקי הש"ס מתני' כר"י וק' הלא ר"י ס"ל בחגיגה קטפרס חיבור וז"ל הש"ס חגיגה (י"ט ע"א) אמר עולא בעי מיני' מר"י לר"י מהו להטביל מחטין וצנורות בראשו של ראשון גוד אחית אי"ל לר"י אבל גוד אסיק ל"ל א"ד גוד אסיק נמי אי"ל א"ל תניתוה ג' גממיות בנחל העליונה התחתונה והאמצעית העליונה ותחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של ארבעים סאה וחרדלית של גשמים עוברת ביניהם רי"א מאיר הי' אומר מטביל בעליונה והתני' רי"א מאיר הי' אומר מטביל בעליונה ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה א"ל אי תני' תני' עכ"ל להכי מפרש רש"י ז"ל דהכא איירי בשני מקואות חסירים אין קטפרס חיבור אבל ביש מקוה א' של מ' סאה שלימים מצטרף להחסר בגוד אחית לר"י ובע"א (ע"ב ע"א) וז"ל תנן התם הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ופרש"י שם וז"ל ולא לטהרה גממית שאין בה מ' סאה וניצוק או קטפרס או משקה טופח מחבר לגממית זו מקוה שלם אינו חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה עכ"ל אלמא דגם במקוה שלם ג"כ ל"א קטפרס חיבור וק' על ר"י דחגיגה וצ"ל דאיירי לענין לומר גוד אסיק מיירי הברייתא דאינו חיבור דגוד אסיק ל"ל לר"י כך כתב הרשב"א ז"ל מובא בתשו' הריב"ש רצ"ב אך ר"ת ז"ל בגיטין (ט"ז ע"א) ד"ה הניצוק כ' וז"ל שם ואומר ר"ת דהכא מיירי דוקא בשתי גממיות שבזו עשרים ובזו עשרים דליכא מקוה שלם באחת בפ"ע דלא הוי חיבור ואין מטבילין אפי' בתחתונה אבל התם דאיכא באמצעית מקוה שלם לכ"ע מטבילין בתחתונה ובעליונה פליגי ודוקא נקיט אמצעית אבל שתי גממיות שאין בשום אחת מקוה שלם לכ"ע אין מטבילין אף בתחתונה עכ"ל נמצא דלשיטה זו במקואות לר"י ס"ל גוד אחית ולא גוד אסיק אבל רבנן דפליגי בברייתא אר"י ס"ל דגם גוד אחית ל"א במקואות אולם הר"ש ז"ל בפירושו לטהרות בפ"ח משנה ט' כ' וז"ל ונראה דאין ראי' כלל מההוא דגיטין דתיקום מתני' כר"י דהתם אברייתא דקתני טופח להטפיח חיבור קאי ולא אמתני' דניצוק וקטפרס דמתני' לא קתני טופח להטפיח חיבור ובהדי' מתניא מתני' דהכא לענין השקה וע"כ מדקאמר התם דלמא לענין מקואות ור"י הוא משמע דס"ד מעיקרא דלא מתניא לענין מקואות והיינו משום דמתני' דניצוק וקטפרס ומשקה טופח מתניא לענין השקה ס"ד דעלה מתניא ההוא דטופח להטפיח חיבור ומסיק דלא עלה מתניא לענין מקואות ור"י היא אבל רבנן פליגי וסברי דלענין מקוה אין טופח להטפיח חיבור ואליבייהו מבעי' לן אי הוי חיבור לענין ידים וה"ה דמבעי' לן במתני' דהשקה דקתני משקה טופח אינו חיבור אי טופח דוקא או אפי' להטפיח דידים מדמינן להשקה עכ"ל אלמא דדינא דניצוק וקטפרס דאינו חיבור לענין השקה אתמר ולכאורה י"ל דבמקואות אמרי' קטפרס חיבור ומה שפליגי רבנן שם אר"י גבי גממיות שאין טובלין בהם הוא משום דזוחלין אינם מחברין אבל אם היו עומדים או שהי' מעין שמטהר בזוחלין גם קטפרס חיבור וכאשר כתבו הכ"מ פ"ח ה"ח] וסייעתו להרמב"ם ז"ל אך באמת לפי] מה שכ' הר"ש ז"ל דאין ידים חמורים (מטבילת) (כטבילת] אדם (אכ"מ) (א"כ] דלידים אמרי' קטפרס ומשקה טופח אינו חיבור כ"ש לענין טבילת אדם ודאי אינו חיבור וכ"כ בהדי' הר"ש במקואות פ"ו מ"ח וז"ל ונראה לפרש דלא איירי הכא בחסר אלא בשלם אלא שהוא שאוב ומשיקו לכשר להכשירו דסגי בכחוט השערה דהקילו בשאיבה דרבנן כדאמרי' בפ' המוכר את הבית ושמא מטעם זה לא חיישינן בסילון אפי' יהי' קטפרס ממלא בכתף כאן משמע כמו שפי' בהנך פירקן דלעיל בכמה דוכתי דמקוה שלם אין מים שאובין פוסלין אותו אפי' רבו על הכשירים עכ"ל אלמא דגם במקואות אינו חיבור קטפרס ורק בשאובין הקילו. והנה באמת דברי הר"ש ז"ל הלא סותרים דבריו שבמשנה ב' פ"ג דמקואות שכ' שם וז"ל המשנה כיצד הבור שבחצר ונפלו לו שלשה לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מלואו ועוד או עד שיעמוד בחצר מ' סאה ויטהרו עליונים מן התחתונים וראב"ע פוסל אא"כ פקק וכו' וכ' הר"ש שם וז"ל שיעמוד בחצר מ' סאה מקוה כשר למטה מן הפסול ופותקו לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כר"מ סוף פ"ב דחגיגה דאי"ל גוא"ם וכ"ש אם הכשר למעלה ראב"ע פוסל דל"ל גוד אסיק ואפשר אפי' גוא"ח נמי ל"ל כרבנן דאמרי בתוספתא אין מטבילין לא בתחתונים ולא בעליונים עכ"ל אלמא דגם לענין שאובין אין קטפרס חיבור אך די"ל באמת שיש תנאים דס"ל גם לענין שאובין אין קטפרס חיבור ולכן נראה דטעמא דר"א דפליג משום דאין קטפרס חיבור אפי' לענין שאובין ורק אנן מקילינן בזה לענין שאובים מחמת שהוא דרבנן אך עדיין לא יתיישב דברי הכ"מ שכ' על הא דכ' הרמב"ם ז"ל במקואות פ"כ הל' ו' וז"ל כיצד מקוה שיש בו כ' סאה מ"ג ונפל לתוכו סאה מים שאובין ואח"כ הרבה עליו מים כשירים ה"ז בפיסולו עד שידע שיצא ממנו כ"ס שהי' בו וחמשה קבים יותר מרביע הקב ולא נשאר מן הכל שנפסל חוץ מפחות מן ג' לוגין וכן אם עשה מקוה שיש בו מ' סאה מים כשירים ועירבו עם המקוה הזה הפסול טיהרו אלו את אלו עכ"ל וכ' הכ"מ וז"ל ומ"ש מקוה שיש בו כ' סאה מ"ג וכן אם עשה מקוה כו' שם גבי מקוה שאין בו מ"ס ונפלו לו ג' לוגין מ"ש וחכ"א לעולם הוא בפיסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד כיצד הבור שבחצר ונפלו ג' לוגין לעולם הוא בפיסולו עד שיצא מילואו ועוד או עד שיעמיד בחצר מ"ס ויטהרו העליונים מן התחתונים ראב"ע פוסל אא"כ פסק ופירש ר"ש שיעמוד בחצר מ"ס מקוה כשר למטה מפסול ופתקו להכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מהתחתון הכשר כר"מ בסוף פ"ב דחגיגה דאי"ל גוד אסיק וכ"ש אם הכשר למעלה ור"א פוסל דל"ל גוד אסיק ואפשר דאפי' גוד אחית נמי ל"ל כרבנן דאמרי בתו' אין מטבילין לא בתחתונים ולא בעליונים אא"כ פסק שפסקו מימיו ויצאו ממנו מילואו ועוד עכ"ל ורבינו נראה שפוסק כרבנן דל"ל אפי' גוד אחית לענין מקואות ולפיכך סתם וכתב וכן אם עשה מקוה שיש בו מ"ס מים כשירים ועירבו עם המקוה הזה הפסול טיהרו אלו את אלו ולא כ' שאפילו הוא עליון או תחתון כשר ואעפ"י שיש לדחות שסתם דבריו לומר דבכל ענין כשר בפ"ח גבי ג' גומות שבנחל יתבאר דל"ל גוד אחית עכ"ל והיינו כדברי הר"ש ז"ל וק' הא בעצמו כ' הכ"מ פ"ח ה"ז] דלר"מ ז"ל משיקין בקטפרס משום דשאיבה דרבנן וא"כ הי' יכול הרמב"ם להביא המתני' דמכשירין העליון מן התחתון וכבר התעוררו בזה האחרונים אולם באמת כוונת הכ"מ דהרמב"ם ז"ל איירי בלא ריבה עליו על מקוה העליון שאובין עד מ' סאה רק שנשארו רק כ"ס וסאה שאובין ומכשירו ע"י מקוה כשירה וע"ז שפיר קאמר כ"מ דרמב"ם לא הביא חילוק זה דלא ס"ל גוד אחית ולא גוד אסיק וק"ל אבל עכ"פ דרק בשאיבה דרבנן מקילין אבל בשאיבה דאו' לכ"ע היינו לרבנן אפי' גוד אחית ל"ל ולר"י אי"ל גוד אחית זה הוא שי' הר"ש ז"ל ושי' הר"י ז"ל בחגיגה ז"ל התו' שם (כ"א ע"ב ד"ה כעובי') ונראה לר"י דלענין השקה מיתני' דומי' דרישא מקל שהוא מלא משקין טמאין כיון שהשיקה למקוה טהורה דר"י וחכ"א עד שיטביל את כולה הניצוק והקטפרס כו' ובסוף פ"ד דטהרות מיתני' אבל לענין מקואות מועיל כדאי' לעיל גבי ג' גוממיות דטובלין בתחתונה עכ"ל אלמא דלדידי' [לענין השקה] מיתני' וקטפרס מצי אתי' ככ"ע ואפי' לר"מ דס"ל במקוה גוד אחית אי"ל דלענין השקאה נו"ק אינו חיבור וא"כ לפ"ז גם לרבנן נמי י"ל נהי דל"ל גוא"ח הוא משום זחילה וכנ"ל אבל בעומדין או במעיין ס"ל לרבנן נו"ק חיבור דדוקא לענין השקה אין קטפרס חיבור אבל לא לענין מקוה אך האמת יורה דרכו דהא הר"י ז"ל גופא ק' לי' האיך יהי' מקוה (קשה) [קלה] מהשקה לענין קטפרס ולענין משקה טופח איפכא ותירץ דהוא בדרך גזה"כ אך כ"ז הדוחק הוא לר"י דס"ל גבי מקוה גוא"ח צריך לדוחק הזה אבל לרבנן דקיי"ל כוותייהו נשאר הדבר ממילא דקטפרס אינו חיבור וזה נראה ברור ושפיר כ' הריב"ש דלא מצא מי שיקל לומר במקוה נו"ק חיבור הרמב"ם ז"ל כ' בפ"ח ממקואות הל' ח' וז"ל ג' גומות שבנחל התחתונה והעליונה של כ' סאה והאמצעית של מ' ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אעפ"י שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית שאין המים הנזחלין מערבין אא"כ עמדו עכ"ל וכ' שם הכ"מ וז"ל ול"נ שרבינו מפרש שלא אמרו בפ' אין דורשין דפליגי בגוא"ס אלא ר"מ ור"י אבל חכמים טעמייהו משום דאין מים הנזחלים מערבין את המקואות עכ"ל והבינו רבים מזה דבמעין שמטהר בזוחלין גם בקטפרס חיבור ובאמת בר"ש מבואר דגם במקוה אם יש בו מ"ס מטהר בזוחלין בהשקה דאיהו מפרש קטפרס ממש אינו חיבור מטעם שהוא קרקע עקום אבל בשטח השוה מערב את השאובין דרבנן לטהרם לטבול בהם כשאינם זוחלין יעו"ש בפי' אבל מהר"מ ז"ל נראה כפי' הכ"מ ז"ל דכ' רק משום שאין המים מתערבין בזחילתן משמע מטעם זחילה פליגי רבנן אר"י ואמרו דאין טובלין בתחתון אולם אחרי דקשה למאוד מנ"ל להרמב"ם ז"ל לומר דמטעם זחילה פליגי ר"י ורבנן ובחגיגה מבואר דמטעם גוד אחית פליגי ורבנן לא ס"ל גוא"ח כאשר הכ"מ גופא התפלא מאין לו להרמב"ם לחדש נגד הסוגי' דחגיגה והנה באמת לפענ"ד גם הרמב"ם ז"ל כוונתו מקום קטפרס והוא שכ' עד שיעמדו הוא ע"ד שכ' בפיה"מ פ"ח דטהרות מ"ח וז"ל עריבה שהיא קטפרס והבצק מלמעלן ומשקה טופח מלמטן כו' וכוונת משקה עומד שתהי' הלחות שוקעת תחת הבצק ולא יהי' מדרון כו' עכ"ל אלמא דמה שהוא קטפרס קרי זוחל ומה שהוא בשטח השוה קרי עומד ולכן כאן במקואות כוונתו שאין המים מתערבין עד שיעמדו היינו שלא בקטפרס הן אמת שנתקשתי בדברי הרמב"ם ז"ל שכ' שם בטהרות וביותר מזה כ' שם הר"ש ז"ל וז"ל ולכך נקט משקה טופח מלמטן דאם הי' מלמעלה הי' המשקה זב בשלשתן ומחברן עכ"ל וזה קשה מאוד דא"כ כל עיקר דקטפרס אינו חיבור הוא משום משקה טופח ובמס' ע"א כל הסוגי' לענין שאין הנו"ק מחברן אפי' שהוא הרבה בב"א גם משמע שם בר"מ ז"ל דאם בשטח השוה גם בנו"ק הוי חיבור וזה נגד הש"ס דגיטין וצ"ע אך גם דעת הרמב"ם ז"ל דקטפרס אינו חיבור אפי' בעומד בלא זוחלין וגם בכ"מ ז"ל מודה דקטפ' אינו חיבור בשום אופן אפי' בעומד ורק דכ' בפירושו אפי' למאן דאי"ל גוא"ח או אפי' בקרקע שוה אינו מתערב בזוחל וכמ"ש כן בתר"י ברכות [פא"ד בדיני נט"י בשמעתא דחמי טבריא] אבל קטפרס אינו חיבור אפי' בעומד יעו"ש והנה בגוף הדין אם קיי"ל דגוא"ח כר"י או לא מבואר בטור דפוסק כר"י דאמרי' גוד אחית אך ניצוק חיבור לכ"ע לא אמרי' במקוה אפי' לר"י דניצוק גרע מגוא"ח כמבואר בתו' גיטין [הנ"ל] ובריב"ש ז"ל סי' הנ"ל] והנה לכאורה נראה דכשהוא בכלי מקרי קטפרס אך לפי הנראה מתו' גיטין [הנ"ל] דמפרש ר"ת ז"ל גבי גישתא דמה שיורד בקילוח מקרי ניצוק ולכן מפרש שם במונח אבת גישתא יעו"ש וא"כ לפ"ז מקוה זו דהוי שאובין דאו' לא מהני השקה ע"י ניצוק לכל הפוסקים והנה מעכ"ת ר"ל דלהשקה לכ"ע אמרי' קטפרס חיבור מטעם דהוי כזרוע ולא ידעתי איך יפרנס דבריו דברי המשנה דאיירי לענין השקה לזרוע המים הטמאים ולטהרם וע"י קטפרס ל"מ וה"נ לא מהני קטפרס לטהר שאובים הפסולים מה"ת להיות כזרוע. גם מ"ש מעכ"ת שראה מנהג מגאונים שמטהרים מהתחתון את המקוה העליונה שמלא שאובין ובאמת במחכ"ת שגה בזה ובודאי אם כל המקוה נתערבה בודאי אמרי' לכ"ע קטפרס חיבור וכמו דאמרי' בע"א (ע"ב ב') וז"ל הש"ס שפחסתו צליחותו ופרש"י ז"ל שם וז"ל והכי קתני לה נטל המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי והרי פחסתו צליחותו וחזר ומדד לתוך צליחותו של ישראל אם יש בו עכבת יין אסור כיון שנתמלאת צליחותו עד שפחם היין שבשולי המשפך שנתחבר ממש יין שבמשפך ליין נסך עכ"ל ובערוך ז"ל וא"כ מש"ה היכי דהמים נוגעים כל העליונים בתחתונים ורק שמפסיק איזה נסרים שאינם כלים הרי הם ממש אחד ולא צריכי לגו"א ולא לקטפרס משא"כ אם רחוקים המה ורק נתחברו ע"י קטפרס בודאי אינו חיבור והנה מה שהתירו הגאונים מיירי בודאי שלא הי' המים רחוקים דאם המה נמוכים הרבה בלא"ה פסולים דהוי זוחלין א"ו שהמה סמוכים זל"ז וכמו שעושים במקומות שטובלין בארגז תלוי בחבלין שמשלשלין הארגז עד סמוך למים שלא יהי' זוחל ובכה"ג הוי חיבור אבל בנ"ד שהמים נמוכים הרבה וכל חיותן ע"י חיבור בניצוק ודאי אינו חיבור לכ"ע ואפי' ר"י לית לי' גוא"ס כמבואר בחגיגה והנה מחמת אפיסת הפנאי לא יכולתי כעת לעיין הרבה ובדברי מעכ"ת לא הייתי יכול להאריך ורק נפלאתי שכ' ליישב קו' הט"ז [בסי' ר"א סק"ג] על הא דק' (מסי') [מסעיף] יו"ד וכתב הד"ג לומר דכיון דהמעיין זוחל לתוך הבריכה העומדת נזרע בתוכו שהוא עומד ושוב לאח"כ כשהוא זוחל מטהר בזוחלין ואתפלא מאוד הלא ידוע שמעין עומד אינו מטהר בזוחלין וא"כ בעודו עומד ל"מ הזריעה להיות מטהר בזוחלין דמעיין עומד אינו מטהר בזוחלין ולכשיהי' זוחל שוב אינו חיבור ופשוט והנה זה ימים אשר כתבתי איזה דברים בענינים אלו והעתקתים לכ"ת כי המה נצרכים לזה ולדינא לפענ"ד אסור לעשות מקוה על אופן זה אך אם ירצה כבודו להכשיר השאובין מקודם שיהי' באים שלא ע"י אדם ובהמשכה אם יש צורך גדול יוכל לעשותו אך על אופן שלא יוכל בנקל להתקלקל שלא יבוא מזה היתר ח"ו ובאחרונים לא עיינתי כעת כי לא הי' הזמ"ג ובדברי הנ"ש [בסי' כ"ד] שהבאת במחברים שמאז) ע"ש שקשה לסמוך להלכה על הנטע שעשועים מש"כ דאם אינו זוחל אפי' שהוא קטפרס או ניצוק הוי חיבור וכתב כ"ת שכ"כ הר"ש בפיה"מ ובמחכ"ת שגה ברואה שהרי הם רק מפורשים תיבת קטפרס הוא מקום שיפוע שאם יתן עליו מים ירד אבל לא זה הסיבה שאינו חיבור בעבור שהוא נוזל ולומר דאם התחבלו לפעול שיהי' עומד הוי חיבור א"כ למה משקין שבמקל אינם טהורים לחכמים מפני שהוא קטפרס הא בקל יוכל להתחבל שלא יזלו בהשקתן למקוה ובהדי' כ' הר"מ ז"ל שם בפיה"מ טהרות פ"ח משנה ט' וז"ל לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקוה התערובות אלא כשידובק במי מקוה בשטח אלו מים הטמאים לבד כמו שהתבאר בביצה ולזה אם הי' אלו המים הטמאים באשבורן ומגיע קצתן בתוך המקוה הנה כל מי המקוה שטח משטחי אלו המים אשר בתוך הכלי כי האשבורן הוא כלי בלי ספק וזה מבואר אצל המאמינים עכ"ל (ואינו מטהר) א"ו דמ"ש ונוזל הוא לפרש תיבת קטפרס מה הוא אבל באמת אפי' התחבל שלא יהי' נוזל נמי אינו חיבור דהטעם הוא כל שאינו חיבור בטבעו שטח שוה אינו חיבור כמבואר בריב"ש ז"ל וכ"כ בהדי' הר"ש ז"ל במקואות פ"ג מ"א וז"ל הלכך שני המקואות כשירין התחתונה כשירה כדפרי' ועליונה משום דמחוברת לתחתונה וכר"מ דאמר בחגיגה מטבילין בין בעליונה ובין בתחתונה א"נ אפי' כר"י וכגון דלא גביה' כולי האי דלאחר שמתערבין נעשה הכל אשבורן ונפתקו ובאו לחבירו כשר כר' יהושיע דמתני' עכ"ל ובפ"ד מ"ד וז"ל תני' בתוספתא ראב"י אומר גג שיש בראשו כ"א סאה של מי גשמים ממלא בכתף ונותן לתוכו י"ט סאה ופותקן ומערבן בחצר הי' בו מ"ס ונפתקו ובאו לתוך הבית כשירין ואין מטבילין בהן שאין מטבילין באויר הי' ראשו אחד מגיע לארץ מטבילין בו ואין מטבילין באויר גל שנתלש מן הים ומן הנהר אין מטבילין בו שאין מטבילין באויר ואם הי' שני ראשין נוגעין בארץ מטבילין בהן ואין מטבילין בכיפה פי' ונותן לתוכו לתוך הגג פותקן ומערבן בחצר לא שיתערבו בחצר ואח"כ ירדו למקוה דבסוף פ"ק דתמורה שמעי' לי' לראב"י מקוה שיש בו כ"א סאה מ"ג ממלא בכתף י"ט סאין ופותקן למקוה והן טהורין שהשאיבה מטהרת ברבי' ובהמשכה אלמא לא בעי שיתערבו חוץ למקוה והכא כשמתאספין בחצר למק"א איירי וטובלין שם ומדלא פליג במלתא משמע דלא חייש בין נתקבצו בחצר של ע"ג תחילה ואח"כ שאובין ובין שאובין תחילה ואח"כ מ"ג דבכל ענין מטהר ברבי' ובהמשכה ובאו לתוך הבית כשירים להטביל בהן לאחר שבאו לבית ואין מטבילין בהן דרך ירידתן לבית שאין מטבילין באויר והכא לא הוי צריך לטעמא דאויר דאפי' בארץ אין מטבילין בחרדלית של גשמים דאין מקוה מטהר בזוחלין אלא באשבורן אלא משום סיפא נקטי נוגעין בארץ מטבילין בהם באותן מים שנוגעין בארץ וכגון שיש בארץ מ"ס דשעל הגג אין מצרפן דהנו"ק אינו חיבור עכ"ל ודאי מיירי אפי' בעומד דזוחלין בלא"ה לא מטהרי כדכתב בריש דבריו ומה שהבאתי במכתבי הקדום ראי' מבת גישתא א"ש מאוד ומ"ש מפחסה בצלוחית ומעכ"ת האריך בפלפול וכעת אין ספר לפני פה בכפר בהמרחץ ואין אומן בלא כלים אולם יעיין בב"י ז"ל ויראה דגם הוא כ' בשם הראשונים דמים ע"ג מים בדרך הנחתן לא מקרי קטפרס מה שגבוהים והחילוק מובן במוחש דמים הניתן על מים שבבור הרי ניזו ואינם זוחלין ורק בטבעו הם נחים הרי נחברו מים במים בשטח השוה אבל מים שנתחברו ע"י ניצוק ורק ע"י תחבולה ומכריח הוא עומד באויר בסור המכריחו יפול למטה בודאי לא הוי רק כמו שעומד באויר. גם מה שנתקשה מה שכתבתי מעין עומד אינו מטהר בזוחלין אתפלא הפלא ופלא ה"ז דין המשנה ממש פ"ה מ"ג ואם הי' עומד וריבה והמשיכו כו' ותוספתא מובא בר"ש ז"ל שם וז"ל מעין שהוא מושך כנדל וריבה עליו והרחיבו מטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין אלא עד מקום שיכול להלוך מתחילתו הי' עומד כלומר שאותו מעין לא הי' מימיו זוחלין אלא עומדין וריבה עליו שהרחיק מקום עמידתו והמשיכו שמקום הרחבתו עשה זוחלין שוה למקוה לטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין מאחר דעיקר מקום המעין אינם זוחלין עכ"ל. סוף דבר מקוה זו פסולה מה"ת לענ"ד יאמר מי שיאמר לא שמיע לי דבר זה דהחילוק שהמציא כ"ת בין קטפרס לגוד אסיק וכו' הוא נגד דברי הר"ת והר"ש והרא"ש והר"י וגם ר"ת [בתו' גיטין דט"ז] דמכשיר בנופל למטה הוא רק לר' יודא ולא להלכה ודברי המרדכי הניחו הב"י בצ"ע [בד"ה כ' המרדכי בשבועות] ובכתבים אשר לי הוכחתי דכוונת המרדכי לדברי ר"ת (שאוסר בכורת) [צ"ל בתו' בכורות דנ"ד ע"ב סד"ה אין המים ע' בד"ח למקוואות דין נ"ז מפורש באר היטב] אבל כל הפוס' דחוהו ולכן אין בידינו לעשות מקוה נגד דבריהם ז"ל בפלפולא דילן לכן מקוה זו פסולה ורק אם יהי' עכ"פ שאובה שהמשיכה כולה דהוא כשר מה"ת כמעט לכ"ע אז כשירה ודברי נ"ש ז"ל [בס' הנ"ל] בארתיו בארוכה [בס' ד"ח לה"מ דין נ"ז] ולענ"ד שדבריו צ"ע מאוד: