שו״ת בית הלוי – חלק ג – סימן מב, קטע 2

בב"מ דף ז', שנים אדוקין בשטר מלוה אומר שלי הוא ונפל ממני ומצאתיו ולוה אמר שלך הוא ופרעתיו לך יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי רשב"ג אומר יחלוקו, ומפרשינן דפליגא באינו מקויים רבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ואי לא מקיים לא פליג מ"ט חספא בעלמא הוא מאן קמשוי לי' שטרא לוה הא תאמר דפרע ורשב"ג סבר א"צ לקיימו, ולכאורה דהאריך כאן הגמרא יותר מבכל דוכתא דאמר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והכא מפרש טעמו מאן משוי' לי' שטרא כו', והנראה דהנה הרא"ש בפרק שבועת הדיינים כתב דמשו"ה בא"ל אל תפרעני אלא בעדים דאינו נאמן לומר שפרעו בלא עדים דירא שמא יבאו עדים ויכחישוהו ומדבריו כתב הכנה"ג בכללי מיגו דמיגו שירא שיבאו ויכחישוהו אינו מיגו, והאו"ת בכללי מיגו אות ל"ז הקשה ע"ז מהא דמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ונאמן לומר פרוע במיגו דמזויף ונימא דמירתת שיבואו החתומים ויכחישוהו ויאמרו שהם חתמו, ובאמת דלא דמיא כלל דבאומר פרעתיך בלא עדים לא שייך לומר שיהי' נאמן במיגו דפרעתי בפני פלוני דהרי אם נאמין לו בטענתו זאת דפרע בלא עדים הרי לעולם יהי' נאמן דמיגו זו הא שייך לעולם אבל אם יאמר פרעתיך בפני פלוני הרי לא יהי' נאמן רק עד שיבאו העדים ואם יבאו ויכחישוהו יצטרך לשלם וא"כ אין זה מיגו דירא שיבאו, אבל בהך דמודה בשטר הא אין מאמינים לו שהוא פרוע רק עד שיבאו עדים ויקיימוהו וכשיבאו עדים הרי אז לא יהי' נאמן לומר פרוע ועד שיבאו העדים שפיר נאמן במיגו דמזויף דאם הי' טוען מזויף לא יפסיד יותר מעכשיו שאומר פרוע, ומ"ד דס"ל דא"צ לקיימו וכתבו התוס' בכתובות דף י"ט דס"ל דאין זה מיגו דירא שמא יבאו עדים, בע"כ צ"ל דס"ל דאע"ג דלא יפסיד כלל בביאתם מ"מ הרי יוחזק לשקרן שטען שקר וס"ל דגם בלא הפסד לא חשיבא מיגו ומ"ד דס"ל צריך לקיימו ס"ל דלהוחזק בשקרן לא איכפת לנו כל שלא יגיע לו הפסד בביאתם, ועכ"פ לא דמי לדברי הרא"ש כלל. ובני שיחי' הקשה לי דאכתי תיקשה על הרא"ש מסוגיא זו דכיון ששניהם אדוקים הרי עכשיו שטוען פרוע גם אם יבאו החתומים ויקיימוה הרי ג"כ לא יטול המלוה רק חציו אבל אם יטעון מזויף אם יתקיים אח"כ הא יצטרך לשלם כולו ולא יהי' נאמן לומר אח"כ פרוע דכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי ואמאי חשיב לי' רבי מיגו, ועיי' בסימן פ"ב סעי' א' שנחלקו הפוסקים באומר מזויף ואח"כ נתקיים השטר אם אח"כ נאמן לומר פרוע אם גם זה בכלל האומר לא לויתי כאלו אמר לא פרעתי ואם נאמר דאינו בכלל זה ניחא דאח"כ יהי' נאמן לומר פרעתי ולא יטול המלוה רק חצי אבל להחולקים הא קשה דמאי מיגו שייך הכא ולכך הוסיף כאן הגמרא לבאר יותר מבכל דוכתא דשם הא נאמן משום מגו אבל הכא ע"כ מוכרח לומר דגם בלא סברא דמיגו צריך לקיימו דכל זמן שאין הלוה מודה בו שכתבו הוא חספא בעלמא גם בלא שום טענות הלוה וגם אם הלוה שותק ומשו"ה נאמן לומר פרוע והוא בכלל הפה שאסר הפה שהתיר ונאמן אע"ג דהכא ליכא מיגו, אמנם לדעת הפוסקים דלא טענינן מזויף לנפרע שלא בפניו ורק אם הלוה קמן וטוען מזויף הוא דצריך קיום ועיי' בש"ך סי' ק"ו ס"ק ו' ולדידהו מזויף הוא ככל שארי טענות והא דנאמן פרוע הוא רק משום מיגו דמזויף ככל מיגו שבש"ס לדידהו קשה הכא, וצ"ל דהני פוסקים יסברו כהפוסקים שבסי' פ"ב דגם בטוען תחילה מזויף יכול לומר אח"כ פרעתי ואינו בכלל כל האומר לא לויתי כו', עוד י"ל דשאני הכא כיון דהמלוה בעצמו מודה דאבדו ומצאו ובזה כ"ע מודים דגם אם הלוה שותק חיישינן לזיוף ובלא הודאתו ה"ל חספא ונאמן לומר פרוע גם בלא מיגו כי הכא, אמנם לפי"ז צריך לדחוק קצת בב"ב דף ק"ע דאמר שם דרבי ס"ל מודה בשטר שכתבו א"צ לקיימו ורשב"ג סבר צריך לקיימו ופריך והא איפכא שמעינן להו דתניא שנים אדוקים בשטר כו' ולפמש"כ הרי הוא שני ענינים די"ל דרשב"ג ס"ל בעלמא צריך לקיימו ונאמן לומר פרוע במיגו דמזויף אבל בשנים אדוקים דליכא מיגו ס"ל דא"צ, וגם דרבי אדרבי לא קושי' דבעלמא ס"ל דא"צ והכא שאני כיון דנפל איתרע לי' דהא ע"כ שאני בין היכא דנפל דגם בלא דבריו של לוה חוששין לו, וצ"ל דמ"מ פריך הגמרא דפליגא בסברות הפוכות ממש דבלא נפל חושש לו רשב"ג יותר מרבי ובנפל חושש לו רבי יותר. אמנם זהו דחוק קצת ויותר נראה כמש"כ דהני פוסקים דס"ל דלא טענינן שלא בפניו מזויף סוברים דאינו בכלל כל האומר לא לויתי, ועיי' ברמב"ם בפרק י"ד מה' מלוה הלכה י"ד וז"ל שנים שהם אוחזין בשטר המלוה אומר שלי הוא והוצאתיו להפרע ממך והלוה אומר פרעתי וממני נפל כו' ואם אינו יכול לקיימו ישבע הלוה היסת הרי דלא כ' כלל דהמלוה טוען ממני נפל ומוכח דגם אם המלוה אמר שלא נפל ממנו רק הלוה חטף ואחז במקצתו ג"כ אם אינו מקויים אין המלוה נוטל כלל וכלשון הזה כ' השו"ע ולדבריהם מוכרח או דס"ל דבאומר מזויף יכול לחזור ולומר פרעתי כשיתקיים או כהפוסקים דמזויף טענינן לנפרע שלא בפניו, אמנם הטור בסי' ס"ה כתב הך דינא באופן דהמלוה אומר ממני נפל ולדבריו י"ל רק באופן זה צריך קיום אבל כשאומר שהלוה חטף מידו א"צ קיום דאין לו מיגו דמזויף דשוב לא הי' יכול לומר פרוע אם יתקיים ויצטרך לשלם כולו וליכא מיגו וצ"ע בזה: