שו״ת אבני נזר – אבן העזר – סימן תעג

סימן תעג א) (דף כ"ה ע"ב) בגמ' שנים שבאו ממדה"י ואשה עמהם וחבילה עמהם כו' דעת הראב"ד ז"ל דהעדים אינם מכחישין זה את זה שאילו הי' מכחישין זא"ז הי' כשנים אומרים לא נתקדשה, והקשה הרשב"א ז"ל הא כת אחת ודאי פסולין ואינה נאמנת להכחיש חברתה וא"כ ממנ"פ יש עדים כשרין על הקידושין בלא כת מכחשת: ב) ונראה דהנה בש"ע אהע"ז סי' מ"ב ספק הרמ"א דעידי קידושין א"צ דרישה וחקירה והב"ש כתב דאם היא מכחשת צריכה דוח"ק ובשם המ"ב דעידי קידושין צריכין דוח"ק משום שבאים לאסור משא"כ עידי גירושין עיי"ש, והנה בתוס' ב"ק (ע"ב:) דעידי שקר אינם נפסלין עד לאחר כדי דיבור משום דתכ"ד יכולים לחזור עיי"ש, ולפי"ז נראה דקודם דרישה וחקירה ג"כ אינם נפסלים דהא יכולים לחזור כמבואר בש"ע חו"מ סי' כ"ח, ולפי זה כשבאה הכת השני' ומכחשת הראשונה וגמרה ההכחשה אף בלא דרישה וחקירה ופסולין אינם נעשין עד לאחר דוח"ק, דהא במה שאומרים שנתקדשה לשני היא מכחשת אותם, ודומה למ"ש הב"ח חו"מ סי' ל"א דאם נפסלה כת אחת מן המכחישין מ"מ לא אמרינן שהיא שהעידה שקר בראשונה עיי"ש ודו"ק: סימן תעד א) (דף ע"ג ע"א) בגמ' אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר כו' ממזר ודאי הוא דלא יבא כו' והקשה הריטב"א דתיפוק לי' דהו"ל ספק ספיקא ותירץ דלרווחא דמילתא נקט עייש"ה והקשה הפנ"י דא"כ אמאי שתוקי מותר בממזרת: ב) ונ"ל דהנה לכאורה הוה ס"ס משם אחד. אך זה אינו דהא ספק ראשון דכל דפריש כו' אינו מתיר לכהן דהא אם בא עלי' נכרי הוולד פגום ועיין רש"י שם וא"כ הספק השני מתיר יותר מהראשון והוי ס"ס כמ"ש התה"ד בדיני בכור, משא"כ לחומרא הוי ס"ס כהנ"ל ודו"ק: