שו״ת אבני נזר – אבן העזר – סימן תמ

סימן תמ א) (שם) בגמ' אמר לעבדו ולשלוחו מנין ת"ל על כל דבר פשע, (כל המחודש הנכתב כאן על הגמ' נעתק בשו"ת אבני נזר חלק או"ח סי' שכ"ה אות י"א י"ב י"ג וי"ד עיי"ש ומשם תדרשנו לטובה וכאן לא תראה רק אפס קצהו והוא סיום של המחודש ההוא מה שלא נעתק שמה וזהו, והנה בש"ך סי' רצ"ב סק"ה פירש דברי הסמ"ע שאם ידע השליח והוא בר חיובא מחוייב השליח לשלם והקצוה"ח והנתיבות ראו כן תמהו דמ"ש ממעילה שלא מעל השליח רק המשלח, ועוד הקשה בקצוה"ח דהא שליחות יד הוא באופן דבאינש דעלמא הי' פטור וכמבואר בשטמ"ק להר"ן כדאית לי' ולהריטב"א כדאית לי' וא"כ איך יתחייב השליח: ב) ולפענ"ד נראין דברי הש"ך דהא טעם שליחות יד משום שנעשה עליו גזלן והרי בגזלן אין שליח לדבר עבירה אלא שחידשה תורה בשומרין דאפי' ע"י שליח חייב, אבל השליח איך יפטור, דמ"ש מגזלן דעלמא, דאף שגזל בשליחות איש אחר לא נפטר, ומה שהקשה בקצוה"ח דהא שליחות יד ע"כ באופן דבאינש דעלמא פטור, מ"מ כיון שהמשלח נעשה עליו גזלן הרי יצא מרשות בעלים והרי השליח בהגבהתו הוציאו מרשות בעלים וחייב משום גזלן דבגזלן אין שליח לדבר עבירה ואף שדעתו לשלם לא נפטר השליח בשביל זה ע"י שישלם אח"כ כנ"ל ודו"ק: