שו״ת אבני נזר – אבן העזר – סימן שכג

סימן שכג (דף נ"ח ע"א) בתוד"ה הנהו קלא אית להו, ורבינו אלי' הי' מקיים פירוש הקונטרס דהיכי דקיבל המוכר מעות אמרינן מדלא בדק כו' וכה"ג איתא ריש פ"ב דבכורות בלוקח גרוטאות מגוי ונמצא בו ע"ז דהוי מקח טעות והיכי דנתן מעות אמרינן הוה לי' לעיוני ומדלא עיין סבר וקיבל יעיי"ש, ולפי זה הא דאיתא בש"ע חו"מ סי' רל"ב סעיף ג' במכר דבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר ולא הקפיד לעשות כן אינו חוזר, דווקא בנתן מעות כדמוכח בש"ס בכורות הנ"ל, ולא דמי לשהה כדי שיראה לתגר דהוי מחילה ואפי' עדיין לא נתן מעות רק היכי שיש לו מיגו נאמן שלא מחל כמ"ש הש"ך בשם הגהת אשר"י, אבל בלא מיגו אמרינן דמחל אף שעדיין לא נתן מעות, י"ל דכל לוקח מסתמא חוקר לאלתר אצל תגר דילמא בעת שיצטרך ליתן המעות לא יהי' לו לתגר, אבל במה שיכול בעצמו לנסות הוא סומך שקודם שיתן המעות ינסה, ולפי זה יש לומר בקבע זמן מרובה לפרעון המעות לא הוי מחילה לאלתר כדי שיראה לתגר אם עדיין לא נתן המעות כיון שעדיין יש לו פנאי הרבה קודם שיתן המעות: סימן שכד (שם ע"ב) בגמ' ומר סבר בדיקת חוץ לא שמה בדיקה ופירש"י עד שמתייחד עמה הוא עצמו ובודקה, ומוכח דנכנסה לחופה ולא נבעלה חשוב בדיקת פנים מדאוכלת גם למשנה אחרונה, והא דפריך לעיל אי הכי נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי ומשני מבדק בדיק לה והדר מעייל פירש"י ביד קרובותיו, הרי דנכנסה לחופה חשוב רק בדיקת חוץ לא קאי למסקנא, וע"כ פירש"י בקושיית אי הכי קס"ד שעדיין אינו מכיר במומין, ומשום דלמסקנא לא אמרינן כן ושינויא דבודקה בקרובותיו צריך להגיע זמן ולא נישאו כמו שפירש"י בקושיית אי הכי דכ"ש דקשה מהגיע זמן ולא נישאו: