דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תורה · ספר טהרה · הלכות טומאת אוכלים

רמב״ם הלכות טומאת אוכלים פרק ז

9 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

  1. הלכה א׳

    הַנִּצוֹק אֵינוֹ חִבּוּר לֹא לְטֻמְאָה וְלֹא לְטָהֳרָה. כֵּיצַד. הָיָה מְעָרֶה מַשְׁקִין טְהוֹרִין לְתוֹךְ כְּלִי טָמֵא וַאֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁרֶץ הֲרֵי הָעַמּוּד הַנִּצּוֹק טָהוֹר. וְאִם קָלַט מִן הַמַּשְׁקִין הַנִּגָּרִין מִן הָאֲוִיר הֲרֵי זֶה שֶׁקָּלַט טָהוֹר. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמַּשְׁקִין שֶׁמְּעָרֶה מֵהֶן טְהוֹרִין:

    כסף משנה

    הניצוק אינו חיבור וכו'. בפ"ח דטהרות:

  2. הלכה ב׳

    בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁעֵרָה מִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן אוֹ מֵחַם לְחַם אוֹ מֵחַם לְצוֹנֵן. אֲבָל הַמְעָרֶה מַשְׁקִין טְהוֹרִין צוֹנֵן לְתוֹךְ מַשְׁקִין טְמֵאִין חַמִּין הֲרֵי הַנִּצּוֹק חִבּוּר וְנִטְמְאוּ הַמַּשְׁקִין הַצּוֹנֵן כֻּלָּן שֶׁהוּא מְעָרֶה מֵהֶן וְנִטְמָא הַכְּלִי שֶׁמְּעָרֶה מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת הַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ שֶׁהֲרֵי נִטְמְאוּ. וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַמְעָרֶה מַשְׁקִין צוֹנֵן לְחַמִּין חִבּוּר מִפְּנֵי שֶׁעֶשֶׁן הַחַמִּין עוֹלֶה כְּתִמְרוֹת עָשָׁן וּמִתְעָרֵב בַּנִּצּוֹק וּבַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי הָעֶלְיוֹן וּמְטַמֵּא הַכְּלִי שֶׁהֶעָשָׁן הָעוֹלֶה מִן הַחַמִּין מַשְׁקִין הוּא חָשׁוּב:

    כסף משנה (2)

    ומ"ש בד"א בשעירה וכו'. בפרק ה' דמכשירין.

    ומ"ש ומפני מה אמרו וכו':

  3. הלכה ג׳

    לְפִיכָךְ הָאִשָּׁה שֶׁהָיוּ יָדֶיהָ טְהוֹרוֹת וֶהֱגִיסָהּ בִּקְדֵרָה טְמֵאָה וְהִזִּיעוּ יָדֶיהָ מֵהֶבֶל הַקְּדֵרָה נִטְמְאוּ יָדֶיהָ כְּאִלּוּ נָגְעָה בַּמַּשְׁקֶה שֶׁבַּקְּדֵרָה. וְכֵן אִם הָיוּ יָדֶיהָ טְמֵאוֹת וֶהֱגִיסָהּ בִּקְדֵרָה וְהִזִּיעוּ יָדֶיהָ נִטְמָא כָּל מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה כְּאִלּוּ נָגְעָה בַּמַּשְׁקִין שֶׁבַּקְּדֵרָה:

    כסף משנה

    ומ"ש לפיכך האשה שהיו ידיה טהורות וכו'. בפ"ה דמכשירין:

  4. הלכה ד׳

    נְחִיל דְּבַשׁ הַזִּיפִים וּדְבַשׁ הַצַּפַּחַת הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר וַאֲפִלּוּ הָיָה מְעָרֶה מִצּוֹנֵן לְצוֹנֵן מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן רִיר וַהֲרֵי הֵן נִמְשָׁכִין כְּדֶבֶק. לְפִיכָךְ כָּל הָאֳכָלִין אֵין הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר וַאֲפִלּוּ הָיוּ עָבִים הַרְבֵּה כְּגוֹן הַגְּרִיסִין וְהַחֵלֶב הַמֻּתָּךְ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. לְפִי שֶׁאֵין לָהֶן רִיר. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין אֵין הַנִּצּוֹק שֶׁלָּהֶן חִבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן עֵרָה מִצּוֹנֵן לְחַם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

    כסף משנה (4)

    נחיל דבש הזיפים וכו'. בפ"ה דמכשירים ופי' שם רבינו דזיפים וצפחת שני מקומות בא"י שהיה דבשם בתכלית העובי וע"כ יחבר ניצוק שלהם בין המשקים שבשני הכלים.

    ומ"ש מפני שיש להם ריר וכו' לפיכך כל האוכלים וכו'. בפ"ז דנזיר (דף נ' ע"ב) וכרבי זירא ומר בריה דרבינא ולא שבקינן לפשיטותיה דרבינא משום דחייתיה דרב אשי.

    ומ"ש ואפי' היו עבים הרבה כגון הגריסין. כתב כן לאפוקי מב"ש שאמרו בפ"ה דמכשירין שמקפה של גריסין הוא חיבור, ולשון לפיכך היאך נמשך זה ממה שאמר למעלה הוא משום דברישא קאמר דתרתי בעינן דיש להם ריר והם נמשכים כדבק משום הכי קאמר לפיכך כל האוכלים אין ניצוק שלהם חיבור אפילו הם עבים הואיל וחסרו התנאי השני שהוא הריר.

    ומ"ש והחלב המותך. בפרק כה"ג ונזיר:

  5. הלכה ה׳

    הַנִּצּוֹק אֵינוֹ חִבּוּר לְטָהֲרָה. כֵּיצַד. שֶׁאִם עֵרָה מַיִם טְמֵאִים מִכְּלִי אֶבֶן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן לְתוֹךְ הַמִּקְוֶה אֵין אוֹמְרִים מִשֶּׁהִגִּיעַ קְצָת הַנִּצּוֹק לַמִּקְוֶה טִהֲרוּ הַמַּיִם אֶלָּא הֲרֵי הֵן בְּטֻמְאָתָן עַד שֶׁיַּשִּׁיק הַמִּקְוֶה לְכֻלָּן מִצַּד אֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵן הַקְּטַפְרֵס שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ אֵינוֹ מְחַבְּרָן לִשְׁאָר הַמַּשְׁקִין שֶׁבַּמִּדְרוֹן לֹא לְטֻמְאָה וְלֹא לְטָהֳרָה. אֲבָל הַמַּשְׁקִין שֶׁבַּאֶשְׁבּוֹרֶן כֻּלָּן חִבּוּר לְטֻמְאָה וּלְטָהֳרָה:

    כסף משנה

    הניצוק אינו חיבור לטהרה וכו' וכן הקטפרס וכו' אבל המשקים שבאשבורן וכו'. בפרק שמיני דטהרות והמשך דברי רבינו מבואר שכתב תחילה כיצד הניצוק אינו חיבור לטומאה ונמשכו הדברים עד כאן בביאור חילוקים דשייכי לזה ואח"כ כיצד הניצוק אינו חיבור לטהרה:

  6. הלכה ו׳

    עֲרֵבָה שֶׁהִיא קְטַפְרֵס וְעָלֶיהָ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ וְשָׁלֹשׁ חֲתִיכוֹת אֳכָלִין טְמֵאִים בִּכְבֵיצָה מֻנָּחִין עָלֶיהָ זוֹ לְמַטָּה מִזּוֹ אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. הָיוּ שְׁתַּיִם הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. וְאִם הָיָה תַּחְתֵּיהֶם מַשְׁקֶה עוֹמֵד אֲפִלּוּ כְּעֵין הַחַרְדָּל הֲרֵי זֶה מְצָרֵף אֶת כֻּלָּן:

    כסף משנה

    עריבה שהוא קטפרס וכו'. שם ונראה מדברי רבינו שמה ששנינו אם היה משקה עומד אפילו כעין החרדל מצטרף אמשקה קאי שהוא מועט כעין החרדל:

  7. הלכה ז׳

    כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁטְּבוּל יוֹם אֵינוֹ מְטַמֵּא חֻלִּין כְּלָל אֶלָּא פּוֹסֵל אָכְלֵי תְּרוּמָה וּמַשְׁקֵה תְּרוּמָה וְעוֹשֶׂה הַכּל שְׁלִישִׁי. וְכֵן אִם נָגַע בְּאָכְלֵי קֹדֶשׁ אוֹ מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ פְּסָלָן וַעֲשָׂאָן רְבִיעִי:

    כסף משנה

    כבר ביארנו שטבול יום אינו מטמא חולין כלל וכו'. בפ"י משאר אה"ט וחזר לכתבו להקדמה למה שעתיד לכתוב:

  8. הלכה ח׳

    יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן חִבּוּר בְּכָל הַטֻּמְאוֹת. אֶלָּא אִם נָגַע בָּהֶן טְבוּל יוֹם לֹא פָּסַל אֶלָּא זֶה שֶׁנָּגַע בּוֹ. וְאִלּוּ הָיָה הַנּוֹגֵעַ בִּמְקוֹם טְבוּל יוֹם אָדָם אַחֵר הָיָה פּוֹסֵל הַכּל. אֲפִלּוּ הָיָה הַנּוֹגֵעַ אָדָם שֶׁאָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין אוֹ שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁהִיא טֻמְאָה קַלָּה הֲרֵי זֶה פָּסַל הַכּל שֶׁלֹּא פְּסָלוֹ טְבוּל יוֹם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה הַנּוֹגֵעַ אַב טֻמְאָה אוֹ רִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְטַמֵּא הַכּל. וּמִפְּנֵי מָה הֵקֵלּוּ בִּטְבוּל יוֹם מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר טָהַר וְאֵינוֹ מְחֻסָּר אֶלָּא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וְעוֹד הֵקֵלוּ בִּטְבוּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ אֳכָלִין שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְאָדָם וּמִתְטַמְּאִין בְּכָל הַטֻּמְאוֹת וְהֵן טְהוֹרוֹת בִּטְבוּל יוֹם. וְאֵלּוּ הֵן. הַשְּׂעוֹרָה וְהַכֻּסֶּמֶת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְלוּפִין. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהֵן קְלוּפִין וְהַחִטָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה. וְהַקֶּצַח וְהַשּׁוּמְשׁוּם. נִפְסָלִין בִּטְבוּל יוֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהֵן מִתְטַמְּאִין בְּכָל הַטֻּמְאוֹת:

    כסף משנה (3)

    יש דברים שאינם חיבור בטבול יום וכו'. יתבאר בפרק שאחר זה:

    ומפני מה הקילו בטבול יום וכו'. נרמז בפ״ב דזבחים ופרק הערל (יבמות דף ע״ב):

    ועוד הקילו בטבול יום שיש אוכלים וכו'. בספ"ק דטבול יום וכחכמים ועוד שנינו שם שהתיאה והחלתית והאלום טהורים בטבול יום ואיני יודע למה השמיטו רבינו:

  9. הלכה ט׳

    כָּל יַד הָאֳכָלִין שֶׁהֵן חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה הֲרֵי הֵן חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וְכֵן כָּל הָאֹכֶל שֶׁנִּפְרָס וּמְעֹרֶה בְּמִקְצָת שֶׁהוּא חִבּוּר בְּאַב הַטֻּמְאָה כָּךְ הוּא חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם. וְכָל שֶׁאֵינוֹ חִבּוּר בִּטְבוּל יוֹם הֲרֵי הוּא חִבּוּר בְּיָדַיִם וְגַם זֶה חֹמֶר בְּטֻמְאַת יָדַיִם מִטְּבוּל יוֹם:

    כסף משנה (3)

    כל יד האוכלים וכו'. רפ"ג דטבול יום.

    ומ"ש וכן כל האוכל וכו'. תוספת' דטבו"י פ"ב.

    ומ"ש וכל שאינו חיבור וכו'. תוספתא פ"א דטבול יום:

שאלות נפוצות

מה כתוב ברמב״ם הלכות טומאת אוכלים פרק ז׳?

פרק ז׳ בהלכות טומאת אוכלים לרמב״ם (ספר טהרה) כולל 9 הלכות, והוא פותח במילים ״הנצוק אינו חבור לא לטמאה ולא לטהרה כיצד היה מערה״.

מה הפרק הבא אחרי הלכות טומאת אוכלים פרק ז׳?

אחרי פרק זה לומדים את הלכות טומאת אוכלים פרק ח. בלימוד הרמב״ם היומי לומדים את הפרקים לפי הסדר, שלושה פרקים או פרק אחד בכל יום.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך הרמב״ם?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. רבים מפסקי הרמב״ם נתקבלו להלכה, אבל בהרבה עניינים נפסקה ההלכה אחרת בשולחן ערוך ובספרי האחרונים.

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי

מקור הנוסח