דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה תורה · ספר שופטים · הלכות עדות

רמב״ם הלכות עדות פרק יט

3 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

  1. הלכה א׳

    שְׁנַּיִם שֶׁהֵעִידוּ וְאָמְרוּ בְּמִזְרַח הַבִּירָה הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶן בְּמַעֲרַב הַבִּירָה הַזֹּאת הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בָּעֵת הַזֹּאת. אִם יָכוֹל הָעוֹמֵד בְּמַעֲרָב לִרְאוֹת מַה שֶּׁבַּמִּזְרָח אֵינָן זוֹמְמִין. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא מְאוֹר עֵינֵיהֶם שֶׁל רִאשׁוֹנִים רַב וְרוֹאִין מֵרָחוֹק יֶתֶר מִכָּל אָדָם. וְכֵן אִם הֵעִידוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ בַּבֹּקֶר הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ לָהֶן בְּיוֹם זֶה בָּעֶרֶב הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בְּלוּד. אִם יָכוֹל אָדָם לְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ עַל הַסּוּס מִירוּשָׁלַיִם לְלוּד מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב אֵינָן זוֹמְמִין וְאִם לָאו הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא כַּר קַל בְּיוֹתֵר נִזְדַּמֵּן לָהֶן וְקִפְּלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶלָּא בְּדָבָר הַמָּצוּי הַיָּדוּעַ לַכּל מְשַׁעֲרִין לְעוֹלָם וּמְזִימִין אוֹתָן:

    כסף משנה

    שנים שהעידו וכו' עד ומזימין אותם. מימרא דרבא ספ"ק דמכות (דף ה') כלשון רבינו ונ"ל שצריך להגיה שמא גמל קל ביותר נזדמן להם שכך אמרו בגמרא גמלא פרחא ובנסחא אחרת מספרי רבינו כתוב שמא כר קל ביותר נזדמן להם עכ"ל וזו נוסחא אמיתית שכר בלשון מקרא הוא גמל קל דכתיב שלחו כר (ישעיה ט"ז):

  2. הלכה ב׳

    שְׁנַיִם שֶׁאָמְרוּ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת הָרַג זֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ בְּיוֹם זֶה עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם אַחֵר רָחוֹק אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר יוֹם זֶה הֲרָגוֹ בְּוַדַּאי אֲפִלּוּ הֵעִידוּ הָאַחֲרוֹנִים שֶׁקֹּדֶם כַּמָּה יָמִים הֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה הַהוֹרֵג עִם עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים נֶהֱרָגִין שֶׁהֲרֵי הוּזְמוּ. שֶׁבְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ שֶׁהָרַג עֲדַיִן לֹא נִגְמַר דִּינוֹ לֵהָרֵג. אֲבָל בָּאוּ שְׁנֵי עֵדִים בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי לַהֲרִיגָה וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הָרָחוֹק אֶלָּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ. אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזַמּוּ נֶהֱרָגִין שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ לַהֲרִיגָה. וְכֵן לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמֵי קְנָס. כֵּיצַד. בָּאוּ שְׁנַיִם בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאָמְרוּ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וְנִגְמַר דִּינוֹ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם רָחוֹק אֲבָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ. אֲפִלּוּ אָמְרוּ [בְּאֶחָד] בְּשַׁבָּת גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר וּבְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ אֵין עֵדִים אֵלּוּ שֶׁהוּזַמּוּ מְשַׁלְּמִין שֶׁהֲרֵי מִכָּל מָקוֹם בְּעֵת שֶׁהֵעִידוּ עָלָיו חַיָּב הָיָה לְשַׁלֵּם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

    כסף משנה

    שנים שאמרו באחד בשבת וכו' עד וכן כל כיוצא בזה. מימרא דרבא פ"ק דמכות ולפי גירסת הגמרא שבידינו כך ראוי להיות לשון רבינו אבל באו שני עדים בשלישי בשבת וכו' אלא מערב שבת נגמר דינו או בשני בשבת אין עדים אלו שהוזמו נהרגים שהרי מ"מ וכו' וכך מצאתי בנסחא מדוייקת פירוש דאזלינן בתר שעת העדות וכיון דבאותה שעה נגמר דינו להריגה אין נהרגין ובסוף דבריו כך ראוי להגיה אפילו אמרו באחד בשבת גנב וטבח ומכר ובשני בשבת נגמר דינו אין העדים אלו שהוזמו משלמין וכו'. ונ"ל דה"ה אם גנב וטבח ומכר ונגמר דינו בשני אלא דאורחא דמילתא נקט שאין כל המעשים האלו נעשים ביום אחד ובנסחא אחרת כתוב אפילו אמרו בשני בשבת ופירש"י דכי אמרינן דכשלא נגמר דינו והוזמו משלמין דוקא בקנס משום דהוה מצי למיפטר נפשיה בהודאה ואשתכח דאינהו הוו מפסדי ליה אבל בעדות ממון פטורים שהרי לא היו מפסידין אותו כלום אחר שהוא מחוייב ועומד ופשוט הוא:

  3. הלכה ג׳

    אֵין עֵדֵי הַשְּׁטָר נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בְּבֵית דִּין שְׁטָר זֶה בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ וְלֹא אִחַרְנוּהוּ. אֲבָל אִם לֹא אָמְרוּ כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּאֶחָד בְּנִיסָן בִּירוּשָׁלַיִם וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁעֵדֵי הַשְּׁטָר הָיוּ עִמָּהֶם בְּבָבֶל בְּיוֹם זֶה. הַשְּׁטָר כָּשֵׁר וְהָעֵדִים כְּשֵׁרִים שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁכְּתָבוּהוּ וְאִחֲרוּהוּ וּכְשֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּאֶחָד בַּאֲדָר כָּתְבוּ שְׁטָר זֶה שָׁם וְאִחֲרוּ זְמַנּוֹ וְכָתְבוּ זְמַנּוֹ בְּנִיסָן. אָמְרוּ בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ וְהוּזַמּוּ אִם יֵשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁיּוֹדְעִים הַיּוֹם שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר אוֹ עֵדִים שֶׁרָאוּ זֶה הַשְּׁטָר וַחֲתִימַת יָדָם בּוֹ בְּיוֹם פְּלוֹנִי. כֵּיוָן שֶׁהוּזַמּוּ הֲרֵי נִפְסְלוּ לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁנּוֹדַע שֶׁחָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר. שֶׁהָעֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַשְּׁטָר הֲרֵי הֵן כְּמִי שֶׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָן בְּבֵית דִּין בְּעֵת הַחֲתִימָה. אֲבָל אִם אֵין עֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדוּתָן וְלֹא רָאוּ הַשְּׁטָר מִקֹּדֶם אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא מֵעֵת שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין שֶׁזֶּה כְּתַב יָדָן וְאָמְרוּ בִּזְמַנּוֹ כְּתַבְנוּהוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּיוֹם זֶה שֶׁהֵעִידוּ בְּבֵית דִּין בּוֹ בַּיּוֹם חָתְמוּ עַל הַשְּׁטָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה שָׁנִים וְהֵם שִׁקְּרוּ וְאָמְרוּ בִּזְמַנּוֹ כָּתַבְנוּ:

    כסף משנה (4)

    אין עדי השטר נעשים זוממין וכו'. זה דעת הרי"ף בב"ק פ' מרובה והביא ראיה מהא דת"ר (סנהדרין ל"ה) שטר שזמנו כתוב באחד בניסן בשמטה ובאו עדים ואמרו היאך אתם מעידים על השטר הזה והלא באותו היום עמנו הייתם במקום פלוני השטר כשר והעדים כשרים חיישינן שמא איחרו וכתבוהו. ולי נראה עוד ראיה מדתניא בגט פשוט (דף קע"א) וכתבו רבינו פכ"ג מהלכות מלוה ולוה שטר שזמנו כתוב בשבת או בעשרה בתשרי שטר מאוחר הוא וכשר הרי שלהכשיר השטר אומרים שהוא מאוחר וממילא מתכשרי עדים:

    אמרו בזמנו כתבנוהו וכו'. כתבתי בסמוך שדעתו כדעת הרי"ף והוא ז"ל כתב כן שם.

    ומ״ש הרי נפסלו למפרע. הוא פלוגתא דאביי ורבא בב״ק פ' מרובה (בבא קמא דף ע״ב:) ובסנהדרין פרק זה בורר (סנהדרין דף כ״ז) ואביי סבר למפרע הוא נפסל וזו אחת משמועות יע״ל קג״ם דהלכתא בהו כאביי וכבר כתבתי זה בפ״י מהלכות אלו.

    ומ"ש ואפשר שביום זה שהעידו בב"ד וכו' והם שקרו ואמרו בזמנו כתבנו כלומר ולא מפסדינן להני שטרי דאינשי דאיכתבו מקמי הכי מספיקא:

לחם משנה על הלכות עדות אינם מובאים כאן: אין בידינו מהדורה דיגיטלית שלהם ברישיון חופשי.

שאלות נפוצות

מה כתוב ברמב״ם הלכות עדות פרק י״ט?

פרק י״ט בהלכות עדות לרמב״ם (ספר שופטים) כולל 3 הלכות, והוא פותח במילים ״שנים שהעידו ואמרו במזרח הבירה הרג זה את הנפש בשעה״.

מה הפרק הבא אחרי הלכות עדות פרק י״ט?

אחרי פרק זה לומדים את הלכות עדות פרק כ. בלימוד הרמב״ם היומי לומדים את הפרקים לפי הסדר, שלושה פרקים או פרק אחד בכל יום.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך הרמב״ם?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. רבים מפסקי הרמב״ם נתקבלו להלכה, אבל בהרבה עניינים נפסקה ההלכה אחרת בשולחן ערוך ובספרי האחרונים.

עוד: ספר שופטים · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי

מקור הנוסח