משנה תורה · ספר קרבנות · הלכות בכורות

רמב״ם הלכות בכורות פרק ח

15 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   הַמַּכְנִּיס צֹאן לַדִּיר וְהִתְחִילוּ לָצֵאת אַחַת אַחַת וְהוּא מוֹנֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ וְטָעָה בַּמִּנְיָן וְקָרָא לַשְּׁמִינִי אוֹ לְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ עֲשִׂירִי אוֹ שֶׁקָּרָא לַשְּׁנֵים עָשָׂר אוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ עֲשִׂירִי לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. אֲבָל אִם קָרָא לַתְּשִׁיעִי אוֹ לָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי נִתְקַדְּשׁוּ. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה נִשְׁמַע שֶׁהַטָּעוּת מִתְקַדְּשׁוֹת לְמַעֲשֵׂר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ אֲבָל לֹא שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְשֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם. אֲפִלּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְלַעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי בֵּין בְּטָעוּת בֵּין בְּכַוָּנָה שְׁלָשְׁתָּן מֻקְדָּשִׁים:

   כסף משנה (2)

   המכניס צאן לדיר וכו'. ברייתא בסוף בכורות (דף ס':) ומשנה בנזיר פרק בית שמאי (נזיר דף ל״א).

   ומה שכתב אבל אם קרא לתשיעי או לאחד עשר עשירי וכו' עד מפני שהוא עצמו כתמורה. משנה בפירקא בתרא דבכורות:

2. הלכה ב׳

   וְהֵיאַךְ דִּינָם. הַתְּשִׁיעִי אֵינוֹ קָרֵב אֶלָּא נֶאֱכָל בְּמוּמוֹ. וְהָעֲשִׂירִי מַעֲשֵׂר. וְהָאַחַד עָשָׂר יִקָּרֵב שְׁלָמִים וְטָעוּן נְסָכִים כִּשְׁלָמִים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עַצְמוֹ כִּתְמוּרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁהָיָה הַמּוֹנֶה הוּא בַּעַל הַבְּהֵמוֹת אֲבָל הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְעַשֵּׂר לוֹ וְטָעָה בֵּין בַּתְּשִׁיעִי בֵּין בָּאַחַד עָשָׂר אֵין מְקַדֵּשׁ אֶלָּא הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי בִּלְבַד. שֶׁלֹּא עֲשָׂאָהוּ שָׁלִיחַ לִטְעוֹת וּלְהַפְסִיד אֶלָּא לְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי:

   כסף משנה (2)

   ומ"ש וטעון נסכים כשלמים: ומה שכתב ואינו עושה תמורה. בסוף בכורות (דף ס') במשנה פלוגתא דר"מ ור"י ופסק כר"י.

   ומה שכתב במה דברים אמורים כשהיה המונה הוא בעל הבהמות וכו'. מימרא בסוף בכורות (דף ס"א) ופסק כרב פפא לגבי רב פפי והכי קיימא לן בכל דוכתא דטעות שליח בכל שהוא דאמר לי' לתקוני שדרתיך ולא לעוותי:

3. הלכה ג׳

   זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאִם קָרָא לָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי נִתְקַדֵּשׁ כְּשֶׁקָּרָא לָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי אֲבָל אִם קָרָא לָעֲשִׂירִי עֲשִׂירִי וְקָרָא אַחֲרָיו לָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי לֹא נִתְקַדֵּשׁ אַחַד עָשָׂר שֶׁהֲרֵי הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי לֹא עָקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מֵעָלָיו. וַאֲפִלּוּ יָצָא הָעֲשִׂירִי וְלֹא קְרָאָהוּ לֹא עֲשִׂירִי וְלֹא אַחַד עָשָׂר אֶלָּא שָׁתַק וְאַחַר כָּךְ יָצָא אַחַד עָשָׂר וּקְרָאָהוּ עֲשִׂירִי לֹא נִתְקַדֵּשׁ שֶׁהָעֲשִׂירִי מֵעַצְמוֹ נִתְקַדֵּשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קְרָאָהוּ עֲשִׂירִי הוֹאִיל וְלֹא עָקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מֵעָלָיו אֵין אַחַד עָשָׂר מְקֻדָּשׁ:

   כסף משנה (2)

   זה שאמרנו שאם קרא וכו'. משנה שם (דף ס').

   ומה שכתב ואפילו יצא העשירי ולא קראהו לא עשירי ולא אחד עשר וכו'. ברייתא שם (בדף נ"ט):

4. הלכה ד׳

   יָצְאוּ תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי כְּאֶחָד בֵּין שֶׁקָּרָא שְׁנֵיהֶם עֲשִׂירִי. בֵּין שֶׁקְּרָאָם תְּשִׁיעִי. שְׁנֵיהֶם מֻקְדָּשִׁין וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן וְאֵינָן קְרֵבִין. וְכֵן אִם יָצָא עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר כְּאֶחָד. אִם קְרָאָן עֲשִׂירִי הֲרֵי עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה וְהֵם כְּמוֹ מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים שֶׁיֵּאָכְלוּ בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין. וְאִם קְרָאָן אַחַד עָשָׂר הֲרֵי הָעֲשִׂירִי וְהַחֻלִּין מְעֹרָבִין זֶה בָּזֶה וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן:

   כסף משנה

   יצאו ט' וי' כאחד וכו' וכן אם יצאו עשירי וי"א כאחד וכו'. מימרא דרבא (בדף ס'):

5. הלכה ה׳

   הִתְחִיל לִמְנוֹת וְיָצְאוּ תְּחִלָּה שְׁנַיִם שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי הֲרֵי זֶה מוֹנֶה הַכּל זוּג זוּג וּמְקַדֵּשׁ זוּג עֲשִׂירִי. וְכֵן אִם מְנָאָן שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה בְּכָל פַּעַם וּפַעַם אוֹ חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה מְקַדֵּשׁ הַכַּת הָעֲשִׂירִית:

   כסף משנה (2)

   התחיל למנות ויצאו וכו'. משנה שם.

   ומ"ש וכן אם מנאן ג' ג' בכל פעם ופעם וכו'. שם פלוגתא דאמוראי ופסק כר"י דאמר מונאן זוגות זוגות קינטרין קינטרין י' למניינן הוא קדוש וכדפריש רב מרי למניין שלו הוא קדוש ומשמע דרבא סבר כוותיה מדמתרץ ברייתא אליביה:

6. הלכה ו׳

   יָצְאוּ בַּתְּחִלָּה שְׁנַיִם וּמְנָאָן אֶחָד וְקָרָא הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיָּצָא אַחֲרֵיהֶן שֵׁנִי וּמָנָה כְּדַרְכּוֹ אֶחָד אֶחָד הֲרֵי הַתְּשִׁיעִי וְהָעֲשִׂירִי מֻקְדָּשִׁין וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן. הַתְּשִׁיעִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי הַוַּדַּאי שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם יָצְאוּ בַּתְּחִלָּה. וְזֶה שֶׁקְּרָאוֹ עֲשִׂירִי הוּא אַחַד עָשָׂר וְהַקּוֹרֵא לְאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי נִתְקַדֵּשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

   כסף משנה

   יצאו בתחלה שנים וכו'. שם במשנה:

7. הלכה ז׳

   מְנָאָן לְמַפְרֵעַ כְּגוֹן שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן וְאָמַר עֲשִׂירִי וְיָצָא שֵׁנִי וְאָמַר תְּשִׁיעִי עַד שֶׁיָּצָא הָעֲשִׂירִי וּמָנָה אַחַת הֲרֵי זֶה קָדַשׁ שֶׁהָעֲשִׂירִי מֵאֵלָיו נִתְקַדֵּשׁ:

   כסף משנה

   מנאן למפרע וכו'. שם (בדף ס'):

8. הלכה ח׳

   קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי וְנִשְׁאַר הָעֲשִׂירִי בַּדִּיר. הַתְּשִׁיעִי יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ וְזֶה שֶׁנִּשְׁאַר בַּדִּיר מַעֲשֵׂר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא וְלֹא בֵּרְרוֹ שֶׁהָעֲשִׂירִי מֵאֵלָיו נִתְקַדֵּשׁ. מֵת הָעֲשִׂירִי בַּדִּיר הַתְּשִׁיעִי יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ וְכָל הַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ וְנִמְנוּ פְּטוּרִין וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי שֶׁלָּהֶן לִקָּרֵב אֶלָּא מֵת קֹדֶם שֶׁיָּצָא. שֶׁהַמִּנְיָן הָרָאוּי פּוֹטֵר:

   כסף משנה

   קרא לתשיעי עשירי ונשאר העשירי בדיר וכו' עד שהמנין הראוי פוטר. שם (דף נ"ט ע"ב):

9. הלכה ט׳

   הִכְנִיס עֲשָׂרָה טְלָאִים לַדִּיר וְהָיָה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ. מֵת אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין מוֹנֶה וּמַשְׁלִים כְּדַרְכּוֹ וּמְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עַתָּה חַיִּים אֶלָּא תִּשְׁעָה:

   כסף משנה

   הכניס י' טלאים וכו' עד שהרי ששה היו שם נשארים בתוך הדיר. שם בדף הנזכר:

10. הלכה י׳

    מֵת אֶחָד מֵאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּיר אֵלּוּ שֶׁנִּמְנוּ פְּטוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהַמִּנְיָן הָרָאוּי לְמַעֲשֵׂר פּוֹטֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ עֲלֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאֵלּוּ שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּיר מַנִּיחָן לְגֹרֶן אַחֵר עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ לַאֲחֵרִים. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר טְלָאִים וְהִכְנִיסָן לַדִּיר וְיָצְאוּ אַרְבָּעָה וּמְנָאָן בְּפֶתַח זֶה וְיָצְאוּ שִׁשָּׁה וּמְנָאָן בְּפֶתַח אַחֵר וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ הַדִּיר. אִם יָצְאוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּשְׁאָרִים מִן הַפֶּתַח שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ הַשִּׁשָּׁה נוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד וְכֻלָּן פְּטוּרִין. שֶׁאוֹתָן הָאַרְבָּעָה שֶׁיָּצְאוּ תְּחִלָּה מִפֶּתַח רִאשׁוֹן מִנְיָן הָרָאוּי פְּטָרָן. וְאִם יָצְאוּ אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הַנִּשְׁאָרִים מִן הַפֶּתַח שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ הָאַרְבָּעָה תְּחִלָּה. הֲרֵי אוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁיָּצְאוּ בַּתְּחִלָּה וְאוֹתָן הַשִּׁשָּׁה שֶׁיָּצְאוּ אַחֲרֵיהֶן בְּפֶתַח שֵׁנִי פְּטוּרִין שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן נִמְנֶה מִנְיָן הָרָאוּי לְמַעֲשֵׂר שֶׁהֲרֵי נִשְׁאֲרוּ שָׁם בַּדִּיר אֲחֵרִים לְהַשְׁלִים הַמִּנְיָן וּלְעַשֵּׂר. אֲבָל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ וְנִמְנוּ מִפֶּתַח הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מִנְיָן הָרָאוּי לְפִיכָךְ מִצְטָרְפִין לְגֹרֶן אַחֵר. יָצְאוּ אַרְבָּעָה מִפֶּתַח זֶה וְאַרְבָּעָה מִפֶּתַח שֵׁנִי וְנִשְׁאֲרוּ שָׁם שִׁשָּׁה. אִם יָצְאוּ הַשִּׁשָּׁה מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי הַפְּתָחִים נוֹטֵל מֵהֶן אֶחָד מַעֲשֵׂר וְכֻלָּן פְּטוּרִין. וְאִם יָצְאוּ הַשִּׁשָּׁה בִּשְׁנֵי הַפְּתָחִים הֲרֵי הַשִּׁשָּׁה מִצְטָרְפִין לְגֹרֶן אַחֵר וְהַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ תְּחִלָּה מִכָּאן וּמִכָּאן פְּטוּרִין שֶׁכָּל אַרְבָּעָה מֵהֶן נִמְנוּ מִנְיָן הָרָאוּי לְהַשְׁלִים עָלָיו עֲשָׂרָה וּלְעַשֵּׂר שֶׁהֲרֵי שִׁשָּׁה הָיוּ שָׁם נִשְׁאָרִים בְּתוֹךְ הַדִּיר:

11. הלכה י״א

    הָיוּ לוֹ תִּשְׁעָה עָשָׂר טְלָאִים בְּתוֹךְ הַדִּיר וְיָצְאוּ תִּשְׁעָה בְּפֶתַח זֶה וְתִשְׁעָה בְּפֶתַח שֵׁנִי נוֹטֵל הָאַחֲרוֹן לְשֵׁם מַעֲשֵׂר וְכֻלָּן פְּטוּרִין. שֶׁאוֹתָן הַתִּשְׁעָה נִמְנוּ מִנְיָן הָרָאוּי:

    כסף משנה

    מי שהיו לו תשעה עשר טלאים וכו' עד שאותן התשעה נמנו מניין הראוי. גם זה בדף הנזכר (ובדף ס'):

12. הלכה י״ב

    הָיָה מוֹנֶה וְהוֹצִיא הַטָּלֶה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ מִן הַדִּיר וְחָזַר הֲרֵי הוּא כְּמָנוּי לְכָל דָּבָר:

    כסף משנה

    היה מונה והוציא הטלה ראשו וכו'. הכי משמע שם (בדף ס'):

13. הלכה י״ג

    הָיָה מוֹנֶה וְהִפְסִיק הַמִּנְיָן מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ אוֹ שֶׁחָשְׁכָה לֵיל שַׁבָּת הֲרֵי זֶה חוֹזֵר וּמַשְׁלִים מִנְיָנוֹ אַחַר כָּךְ:

    כסף משנה

    היה מונה והפסיק וכו'. בתוספתא בסוף בכורות:

14. הלכה י״ד

    הָיָה מוֹנֶה הַיּוֹצְאִין אֶחָד אֶחָד וּמְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי וְקָפַץ אֶחָד מִן הַמְּנוּיִין לְתוֹךְ הַדִּיר לְתוֹךְ אֵלּוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְנוּ וְלֹא נִתְעַשְּׂרוּ. נִפְטְרוּ הַכּל. שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן סָפֵק אִם הוּא הַמָּנוּי שֶׁקָּפַץ אוֹ אַחֵר. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל הַמְּנוּיִין פְּטוּרִין:

    כסף משנה (2)

    היה מונה היוצאים וכו' עד סוף הפרק. משנה בפרק בתרא דבכורות (דף נ"ח:):

    סליקו הלכות בכורות בס"ד

15. הלכה ט״ו

    קָפַץ אֶחָד מִן הָעֲשִׂירִיִּים לְתוֹךְ הַדִּיר. כֻּלָּן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפּל בָּהֶן מוּם וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן:

לחם משנה על הלכות בכורות אינם מובאים כאן: אין בידינו מהדורה דיגיטלית שלהם ברישיון חופשי.

עוד: ספר קרבנות · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי