משנה תורה · ספר קרבנות · הלכות בכורות

רמב״ם הלכות בכורות פרק ז

9 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה טְלָאִים וְהִפְרִישׁ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. הָיוּ לוֹ מֵאָה וְהִפְרִישׁ עֲשָׂרָה לְמַעֲשֵׂר. אֵין אֵלּוּ מַעֲשֵׂר. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה. כּוֹנֵס כָּל הַטְּלָאִים אוֹ כָּל הָעֲגָלִים לַדִּיר. וְעוֹשֶׂה לוֹ פֶּתַח קָטָן כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ שְׁנַיִם כְּאֶחָד. וְאִמּוֹתֵיהֶן מַעֲמִיד מִבַּחוּץ. וְהֵן גּוֹעוֹת שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַטְּלָאִים קוֹלָן וְיֵצְאוּ מִן הַדִּיר לִקְרָאתָן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לב) "כּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט". שֶׁיַּעֲבֹר מֵעַצְמוֹ וְלֹא שֶׁיּוֹצִיאוֹ בְּיָדוֹ. וּכְשֶׁיֵּצְאוּ מִן הַדִּיר זֶה אַחַר זֶה. מַתְחִיל וּמוֹנֶה אוֹתָן בַּשֵּׁבֶט. א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט'. וְהַיּוֹצֵא עֲשִׂירִי בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם סוֹקְרוֹ בְּסִקְרָא וְאוֹמֵר הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר. לֹא סְקָרוֹ בְּסִקְרָא וְלֹא מְנָאָן בַּשֵּׁבֶט אוֹ שֶׁמְּנָאָן רְבוּצִים אוֹ עוֹמְדִים הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר הוֹאִיל וּמְנָאָם עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה וְקִדֵּשׁ עֲשִׂירִי הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר:

   כסף משנה (4)

   מי שהיו לו עשרה טלאים וכו'. במשנה פרק בתרא דבכורות (דף נ"ח:) פלוגתא דתנאי ופסק כת"ק:

   כיצד עושה וכו'. שם במשנה.

   ומ"ש ואמותיהם מעמיד מבחוץ וכו'. ברייתא וגמרא שם [ובתוספתא דבכורות שם].

   ומ"ש מתחיל ומונה אותם בשבט וכו' עד וקידש עשירי ה"ז מעשר. שם במשנה:

2. הלכה ב׳

   אֵין צָרִיךְ לְצָרֵף כָּל בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלְדָה בִּרְשׁוּתוֹ לְדִיר אֶחָד אֶלָּא מְצָרֵף כָּל עֵדֶר וְעֵדֶר לְבַדּוֹ. הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בִּירוּשָׁלַיִם וַחֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּעַכּוֹ אֵין מִצְטָרְפִין וְכֻלָּן פְּטוּרִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְכַמָּה יִהְיֶה בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְיִצְטָרְפוּ שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל:

   כסף משנה (2)

   אין צריך לצרף וכו'. נלמד ממה שיבא בסמוך:

   היו לו חמשה טלאים בירושלים וכו' עד ט"ז מיל. במשנה פ' בתרא דבכורות (דף נ"ד:):

3. הלכה ג׳

   הָיוּ שְׁלֹשָׁה עֲדָרִים בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן מִצְטָרְפִין. כֵּיצַד. הָיָה תִּשְׁעָה מִכָּאן וְתִשְׁעָה מִכָּאן וְאֶחָד בְּאֶמְצַע הֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן נִכְנָסִין לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר:

   כסף משנה

   ומ"ש היו ג' עדרים וכו' עד להתעשר. שם פלוגתא דרב ושמואל ופסק כרב באיסורי:

4. הלכה ד׳

   אֵין מְעַשְּׂרִין מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר וְלֹא מִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן. אֲבָל מְעַשְּׂרִין מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז לב) "וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן" מַשְׁמָע כָּל צֹאן אֶחָד שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים שֶׂה וַהֲרֵי הֵם כְּמִין אֶחָד:

   כסף משנה

   אין מעשרים מן הצאן על הבקר וכו'. משנה שם (דף נ"ג):

5. הלכה ה׳

   אֵין מְעַשְּׂרִים מִן הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה זוֹ עַל הַנּוֹלָדִים בְּשָׁנָה אַחֶרֶת כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִין בְּזֶרַע הָאָרֶץ מִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן וְלֹא מִן הַיָּשָׁן עַל הֶחָדָשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד כב) "הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה". וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאִם עִשֵּׂר בְּהֵמָה מִשָּׁנָה עַל שָׁנָה הֲרֵי זֶה מַעֲשֵׂר מִפְּנֵי חֻמְרַת הַקֳדָשִׁים שֶׁהֲרֵי לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל מַעֲשַׂר בְּהֵמָה בְּפֵרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה שָׁנָה שָׁנָה:

   כסף משנה

   אין מעשרים מן הנולדים בשנה זו וכו'. משנה וגמרא שם:

6. הלכה ו׳

   כָּל הַנּוֹלָדִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי עַד עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל מִצְטָרְפִין וּמְעַשְּׂרִין מֵאֵלּוּ עַל אֵלּוּ. נוֹלְדוּ חֲמִשָּׁה טְלָאִים בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל וַחֲמִשָּׁה בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי אֵין מִצְטָרְפִין. יָלְדוּ תּוֹלָדוֹת בְּתוֹךְ שְׁנָתָן הֲרֵי הִיא וּבִתָּהּ נִכְנָסִים לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר:

   כסף משנה (2)

   כל הנולדים מאחד בתשרי עד כ"ט באלול וכו' עד אין מצטרפין. משנה בפרק בתרא דבכורות (דף נ"ז:):

   ילדו תולדות בתוך שנתן וכו'. כן משמע בתוספתא דבכורות פ"ז:

7. הלכה ז׳

   אֵין הַטְּלָאִים הַנּוֹלָדִים כְּמוֹ הַטֶּבֶל שֶׁאָסוּר לֶאֱכל מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ אֶלָּא מֻתָּר לִמְכֹּר וְלִשְׁחֹט כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר וְיִהְיֶה הַמַּעֲשֵׂר קֹדֶשׁ וְיֵאָכֵל כְּהִלְכָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

   כסף משנה

   אין הטלאים הנולדים כמו הטבל וכו'. מתבאר ממה שיבא בסמוך:

8. הלכה ח׳

   קָבְעוּ חֲכָמִים שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים בְּשָׁנָה לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמִשֶּׁיַגִּיעַ זְמַן מֵהֶן אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר אוֹ לִשְׁחֹט עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר וְאִם שָׁחַט הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאֵלּוּ הֵן הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים. בְּיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הַפֶּסַח וּבַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם עֲצֶרֶת וּבַיּוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר קֹדֶם הֶחָג. וְכָל זְמַן מֵאֵלּוּ נִקְרָא גֹּרֶן מַעֲשַׂר בְּהֵמָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁהַגֳּרָנוֹת שֶׁל מַעֲשַׂר בְּהֵמָה בְּיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֲדָר וּבַיּוֹם שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מִסְּפִירַת הָעֹמֶר וּבְיוֹם אַחֲרוֹן מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל. וְלָמָּה קָבְעוּ הַגֳּרָנוֹת בַּיָמִים אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הַבְּהֵמוֹת מְצוּיוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר קֹדֶם שֶׁיְּעַשֵּׂר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ הָיוּ נִמְנָעִים לִמְכֹּר עַד שֶׁיְּעַשְּׂרוּ וְיַעֲשׂוּ הַמִּצְוָה:

   כסף משנה (3)

   קבעו חכמים ג' זמנים בשנה וכו'. פ' בתרא דבכורות (דף נ"ז:) פלוגתא דתנאי ופסק כר"ע.

   ומ"ש ואם שחט ה"ז מותר. משנה שם:

   ומ"ש ולמה קבעו הגרנות בימים אלו וכו'. שם בגמרא (דף נ"ח):

9. הלכה ט׳

   הִכְנִיס כָּל הַצֹּאן אוֹ הַבָּקָר לַדִּיר וְהִתְחִיל לִמְנוֹת וּלְקַדֵּשׁ עֲשִׂירִי עַד שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּתוֹךְ הַדִּיר פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה הֲרֵי זֶה מַנִּיחָן לְגֹרֶן אַחֵר וְהֵן מִצְטָרְפִין לְאֵלּוּ שֶׁיִּוָּלְדוּ וְיִתְעַשְּׂרוּ הַכּל בְּגֹרֶן אֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵלּוּ יִשָּׁאֲרוּ בַּמִּנְיָן חַיָּב לְהַכְנִיס הַכּל לַדִּיר וְהַנִּשְׁאָר יִשָּׁאֵר:

   כסף משנה (2)

   הכניס כל הצאן וכו'. שם (דף נ"ט:) מימרא דרבא וברייתא.

   ומ"ש ואע"פ שידע שאלו ישארו במניין וכו'. שם:

לחם משנה על הלכות בכורות אינם מובאים כאן: אין בידינו מהדורה דיגיטלית שלהם ברישיון חופשי.

עוד: ספר קרבנות · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי