משנה יומא פרק א׳ משנה ו׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אִם הָיָה חָכָם, דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְאִם לָאו, קוֹרִין לְפָנָיו. וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו, בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אם היה חכם דורש. בדבר הלכה כל ליל יוה״כ, שלא יישן ויראה קרי. ואם תלמיד הוא ולא חכם, שיודע להבין ולשמוע דבר הלכה ואינו יודע לדרוש דורשים לפניו:

באיוב ובעזרא. שהן דברים המושכים את הלב לשומען ואין שינה חוטפתו:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק א׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אם הוא היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין כו': אלו הספרים הנזכרים יש בהם ספורים וחשבונות לזמנים שעברו ישעשעו הנפש ולא יתנמנם:

תפארת ישראל – יכין

אם היה חכם דורש בליל יו"כ שלא יישן ויראה קרי:

ואם רגיל לקרות קורא אחר הדרשה:

באיוב ובעזרא ובדברי הימים שהן דברים המושכין הלב ויסירו שינה מעיניו:

תפארת ישראל – בועז

[ולפענ"ד דקראו לפניו. דוקא הנך ג'. משום דידוע בחכמת [רהעטאריק] [היא המודיעה כל הכללים הנצרכים לדורש ברבים באיזה אופן יוכל אדם לכבוש ע"י דבריו אוזן ולב שומעיו. להטותם לשמוע דבריו]. שע"י ג' מיני דיבור ישנסו ויתחדדו מחשבות השומעים. לשמוע בחביבו' דברי המדבר. אם כשהם על דרך חקירה ולימוד [דידאקטיש. בעלעהרענד בל"א]. או על דרך הערת ורכיכת ההרגשות. [פאטהעטיש. ריהרענד בל"א]. או ע"י נעימות שעשוע סיפורים יפים. [עסטהעטיש. אונטערהאלטענד] בל"א. ובלתי ספק גם דרשות הכוה"ג ביו"כ היו בא' מאלו או מכל הג' ביחד. ולהכי בקריאה שאחר דרשתו. בקשו למשוך גם לבו בג' אלו. דהנה באיוב זרזו מחשבותיו להתפלא בעסקי החקירות. ובקריאת עזרא. בקשו לרכך לבבו והרגשותיו. לחשוב בכמה עמל ויגיעה ועוני בנו אז המקדש. ועי"ז יתאמץ בכל כח לידע כמה צריך לדקדק בענייני עבודתו. לבלי להפסיד כל יגיעת אבותיו. ובקריאת דברי הימים ישתעשע מחשבותיו בסיפורי מעשיות ומלחמות ועניינים שוני'. וע"י שיעסקו ויטרדו מחשבותיו בג' אלו. בהשכלה. וברחמנות. ובעונג. תעוף שינה מעיניו]:

מלאכת שלמה

אם היה חכם דורש ואם תלמיד חכם דורשין לפניו. כצ"ל ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"א דהלכות עבודת יום הכפורים ואם היה תלמיד דורשים ע"כ וכך נראה דגריס ר"ע ז"ל וכן משמע מרש"י ז"ל. וכתב הר"מ דילונואנו ז"ל שכך גרסת ה"ר לויירו ז"ל ג"כ. וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל:

זכריה בן קבוטל. אמרי' בגמ' דקבוטל בבית גרסינן. ומייתי לה בס"פ בתרא דברכות. ובירושלמי תני במשלי ותלים מפני שטעמן מפיג את השינה. כהנא שאל לרב מה ניתני קבוטל או קבוטר והוה קאים מצלי ואחוי ליה באצבעתיה צפר קבוטר ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק א׳ משנה ו׳?

משנה יומא פרק א׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״אם היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק א׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת יומא יש 8 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)