משנה יומא פרק א׳ משנה ה׳

מסכת יומא, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה, וְהֶעֱלוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. וְאָמְרוּ לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין, וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ. הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה, וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מסרוהו זקני בית דין. שקראו לפניו בסדר היום:

לזקני כהונה. ללמדו חפינת הקטורת שנאמר (שם ט״ז) ומלא חפניו קטורת סמים. ועבודה קשה היתה:

בית אבטינס. הם העושים את הקטורת וכותשים אותה ומערבין סממניה:

והשביעוהו. שלא יהא צדוקי לתקן הקטורת על המחתה מבחוץ ולהכניס מבפנים שהם דורשין כי בענן אראה על הכפורת (ויקרא ט״ז), כי בענן עשן הקטורת יבא ואז אראה על הכפורת. ואין הדבר כן, שהרי הכתוב אומר (שם) ונתן את הקטורת על האש לפני ה׳:

הוא פורש ובוכה. שחשדוהו לצדוקי:

והן פורשין ובוכין. על שחשדוהו. דאמר מר [שבת צ״ז.] החושד בכשרים לוקה בגופו:

עוד מפרשים על משנה יומא פרק א׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה והעלוהו כו': היו מוליכין אותו לעליית בית אבטינס ללמדו חפינת הקטרת וזה לדעת האומר שהוא מן העבודות הקשות שבמקדש ועוד נבאר בתחילת מנחות כי אין הדבר כן אלא כמו שאמרו לשם מלא חפניו כדחפני אינשי. וכבר קדם לך בפרק החמישי משקלים [הל' א] בית אבטינס על מעשה הקטרת. ומשביעין אותו על דבר שאי אפשר לאדם שיראהו זולתו וזה כי הצדוקים מאמינים שהוא היה נותן הקטרת על האש בהיכל ואחר כך מכניס את המחתה לפני קדש הקדשים וראייתם על זה ממה שאמר הכתוב [שם טז] כי בענן אראה על הכפרת כי הוא לא היה נכנס אל הכפרת אלא בענן לדעתן. והקבלה האמתית באה כי אין הדבר כן אלא כמו שבאר ואמר [שם] ונתן את הקטרת על האש לפני ה' ובאותה שעה לא יוכל שום אדם לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר [שם] וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו ומפני זה היו משביעין אותו. והוא היה בוכה מפני שחשדוהו במינות. והם היו בוכין שחשדוהו כי אסור בתורתנו לחשוד ולחשוב מחשבה רעה על אדם שענינו מסופק אלא לצורך הכרחי כמו שתראה:

תוספות יום טוב

והעלוהו לעליית בית אבטינס. פי' הר"ב ללמדו חפינת הקטורת שזו עבודה קשה כו'. עיין במשנה ב' פ"א דמנחות ובהל' עבודת יוה"כ פ"ג. [*עוד עיין על לשכה זו בסוף מסכת מדות]:

והשביעוהו פי' הר"ב שלא יהא צדוקי לתקן הקטורת כו'. שבאותה שעה. לא יוכל שום אדם לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר (ויקרא ט״ז:י״ז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו. הרמב"ם:

ואתה שלוחנו ושליח ב"ד. מפרש בגמ' דהכי קאמרי ליה משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת ב"ד. ולא שהוא שלוחם ושליח ב"ד לענין עבודה דקי"ל דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחי דידן כמ"ש במשנה ג' פ"ד דנדרים בס"ד:

והן פורשין ובוכין. פי' הר"ב דאמר מר החושד בכשרים לוקה בגופו. פירש"י דכתיב (שמות ד׳:א׳) והן לא יאמינו לי וגו'. וכתיב (שם) והנה ידו מצורעת כשלג. ופירוש כשרים מי שמעשיו סתומין ושמא אין בלבו כלום. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה בעיו"כ ומפרש כיצד מסרוהו, העלוהו וכו':

והעלוהו לעליית בית אבטינס ששם אחר שישביעוהו זקני ב"ד, ילמדוהו זקני כהונה, חפינת הקטורת, דעבודה קשה היתה:

והשביעוהו שלא יתן הקטורת על הגחלים שבמחתה, חוץ לק"ק, ויכניס כך כצדוקים, והרי כתיב ונתן הקטורת על האש לפני ה':

ונפטרו לקחו ממנו רשות לילך ואח"כ מסרוהו לזקני כהונה ללמדו חפינה:

והלכו להם זקני ב"ד, שלא יראו בבשתו כשיבכה שחשדוהו. ומפרש סדר השבועה, אומרים לו וכו':

אנו שלוחי בית דין ובהכרח נשביע אותך:

ואתה שלוחנו ושליח בית דין ר"ל על דעת ב"ד נשביעך, ונ"ל דהיה צריך לענות אמן על שבועה זו:

שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך כל ז' ימים. [ונ"ל דלהכי א"ל מכל וכו' דהרי לדעת הצדוקים נשבע לבטל המצוה. להכי א"ל מכל, דבכולל חייל [כי"ד רל"ט]. עוד נ"ל לתרץ, דלהכי קאמרו לי' ואתה שלוחנו, דאם ישנה אינו כוה"ג שלהן דלהא לא שווינהו שליח, וא"כ גם לפי דעת הצדוקים יהי' עבודתו פסולה מדאינו כוה"ג כלל]:

הוא פורש ובוכה על שחשדוהו:

והן פורשין ובוכין דהחושד בכשרים לוקה בגופו [ש"ס הכא]. ואף דמוכרחים היו, אפ"ה בכו לכבודו, שיראה שנדמה להם שחשדוהו בחנם. והוצרכו להשביעו, מדאסרה תורה שלא יהי' אדם במקדש בשעת הקטרה:

תפארת ישראל – בועז

[והא דהוצרכו להשביעו בכל שנה. ולא הוה סגי בשבועה א' כשיתמנה לכוה"ג. ה"ט להטיל עליו אימה יתירתה בכל שנה. והא דהוצרכו להשביעו כלל. והרי יכלו להעמיד עליו שומר בפשפש [כגיטין נ"ד ב']. נ"ל דה"ט שלא לביישו. והרי בל"ז זהו כבודו שיהי' במקום הקודש בצניעות מופלג וביחידות [כמ"ש תוי"ט תמיד פ"ז מ"א]. ותו דפן לא יחוש לשומר שבפשפש ויקטיר מבחוץ. ותו משום דאסור השומר עכ"פ מדרבנן לזון עיניו מק"ק [כפסחים כ"ו א'] דמדאו' רק שלא לצורך אסור. ומדרבנן אפי' לצורך. ומה שהקשה בני הרב המאוה"ג מהו' ברוך יצחק שליט"א. א"כ למה התירו לגלל הפרוכת להראות הכרובי' המעורין זב"ז [כיומא נ"ד א']. נ"ל כיון דלצורך רק מדרבנן אסור. א"כ לצורך גדול להראות חבת הקב"ה לישראל לא גזרו]:

מלאכת שלמה

הוליכוהו לעליית בית אבטינס. ללמדו חפינת הקטרת וזה לדעת האומר שהיא מן העבודות הקשות שבמקדש ועוד נבאר בתחלת מנחות כי אין הדבר כן אלא כמו שאמרו לשם מלא חפניו כד חפני אינשי ע"כ. אכן ביד בהלכות עבודת יום הכפורים פ"ד כתב שהיא מן העבודות הקשות שבמקדש:

אנו שלוחי ב"ד וכו'. גמרא לימא תהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו דאי אמרת שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן לא מצינן למעבד ושלוחי דידן מצו עבדי הכי קאמרי ליה משביעין אנו עליך על דעתנו ועל דעת ב"ד ולאו בעבודה קאמרי ליה אלא לענין קבלת שבועה כלומר לא לפי המחשבה שבלבך אם באת להערים בקבלת השבועה אנו משביעין אותך לפי דעתנו ודעת ב"ד. ועיין במ"ש בנדרים פ"ד סי' ג':

והשביעוהו. פי' הרמב"ם ז"ל לפי שבאותה שעה לא יוכל שום אדם לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד לכפר בקדש עד צאתו ומפני זה היו משביעין אותו והוא היה בוכה מפני שחשדוהו במינות והם היו בוכין שחשדוהו כי אסור בתורתנו לחשוד ולחשוב מחשבה רעה על אדם שעניינו מסופק אלא לצורך הכרחי כמו שתראה ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה יומא פרק א׳ משנה ה׳?

משנה יומא פרק א׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״מסרוהו זקני בית דין לזקני כהנה והעלוהו לעלית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה יומא פרק א׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת יומא פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת יומא יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת יומא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Yoma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Yoma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Yoma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Yoma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)