משנה שבת פרק י״א משנה ה׳
מסכת שבת, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא
הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת, אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
מן הים ליבשה. מכרמלית לרשות הרבים:
מן הים לספינה. מכרמלית לרשות היחיד:
מטלטלין מזו לזו. אם הן של שני בני אדם מטלטלים ע״י עירוב דהוי להו כשתי חצירות:
מוקפות. סמוכות זו לזו, כמו אין מקיפין בבועי:
אין מטלטלין מזו לזו. דכי מפרשי מהדדי, כרמלית מפסקת ביניהן ובטל העירוב:
עוד מפרשים על משנה שבת פרק י״א משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים כו': כבר בארנו כי הים כרמלית: ואמרו קשורות מטלטלין מזו לזו אחר עשיית הערוב לפי שהן כמו שתי חצרות: ומוקפות הוא שיקיף ביניהם כלומר מחיצה מיריעות וכיוצא בהם:
תוספות יום טוב
מטלטלין מזו לזו. פי' הר"ב ע"י עירוב וכתבו בתוס' דהא קמ"ל דמהני העירוב בספינות אע"פ שאינן קבועות שם. דס"ד כיון שאין עתידות להיות קבועות שם לא יהני עירוב קמ"ל דמהני:
שמוקפות. עיין מ"ש בס"ד במ"ג פ"ד דתרומות:
תפארת ישראל – יכין
הזורק מן הים ליבשה דהוי ליה מכרמלית לרה"ר:
ומן היבשה לים ומן הים לספינה דהו"ל מכרמלית לרה"י. ודוקא*) בתוך י"ט ממעל למים וכשמחיצות הספינה גבוהין י"ט. דאל"כ דינה ככרמלית ומותר לטלטל פחות מד"א מתוכה לים ומים לתוכה. ואף דאין כרמלית בכלים. היינו כשהכלי עומד ברה"ר. משא"כ כשעומד בכרמלית. כספינה כאן (מג"א שנ"ה סק"ו):
ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו ובאם הם משל ב' בנ"א. צריך שיעשו ערובי חצירות. והא דבקשורות זב"ז מותר. עכ"פ צריך שלא יהא ביניהן ד"ט (א"ח שנ"ה):
אם אינן קשורות אע"פ שמוקפות ר"ל סמוכות:
אין מטלטלין מזו לזו דכשיפרשו מהדדי יפסיק כרמלית בינייהו ובטל העירוב שעשו:
מלאכת שלמה
ומן הספינה לים. ראיתי קצת מוחקים זו הבבא ובפסקי הרא"ש ז"ל בלבד הוא שלא מצאתיה ואיני יודע טעם למה. אח"כ מצאתי שגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה וכתב שכן מצא בכל הסכרים:
ואם אינם קשורות אע"פ שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו. כתוב במרדכי וכגון שאין הספינות גבוהות מן המים עשרה טפחים דאי גבוהות קא מפיק מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ושרי אפי' רה"ר בינתים ע"כ: ופי הרמב"ם ז"ל מוקפות הוא שיקיף ביניהם כלום מחיצה מיריעות וכיוצא בהם ע"כ וכן פי' ביד ספ"ג דהלכות ערובין:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה שבת פרק י״א משנה ה׳?
משנה שבת פרק י״א משנה ה׳ פותחת במילים ״הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה שבת פרק י״א משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת שבת פרק י״א?
בפרק י״א של מסכת שבת יש 6 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת שבת · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Shabbat – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Shabbat – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Shabbat – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Shabbat – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)