משנה פרה פרק ח׳ משנה י״א

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

בְּאֵר אַחְאָב וּמְעָרַת פַּמְיָס, כְּשֵׁרָה. הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ וְשִׁנּוּיָן מֵחֲמַת עַצְמָן, כְּשֵׁרִין. אַמַּת הַמַּיִם הַבָּאָה מֵרָחוֹק, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁמְרֶנָּה שֶׁלֹּא יַפְסִיקֶנָּה אָדָם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא בְחֶזְקַת מֻתֶּרֶת. בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה, יַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתִּצַּל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

באר אחאב. לא אתפרש היכן הוא, והא קמ״ל דמים חיים הן:

ומערת פמייס. מערה הסמוכה לעיר דן שמשם ירדן יוצא. ובלשון ישמעאל קורין לדן בניי״ס:

ר׳ יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת. ואין הלכה כר׳ יהודה:

עד שתצל. עד שיחזרו המים צלולים כדמעיקרא. ואין הלכה כר׳ ישמעאל:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ח׳ משנה י״א

פירוש המשניות לרמב״ם

ר' יהודה אומר לא יצריך לזאת השוקת שומר בהיותה ידועה שהיא תבא ממי מעיין ומדרך בארות המים אשר יושלך בהן חרסית או זולתה יעכרו המים לפי שהוא יעורר האבק מקערורית הבאר וכן אם השליך טיט במים יעכור לשעתו ואם יעזב זמן ישקע הטיט למטה ויזקקו המים והם יקראו המים הזכים והדקים ומים צלולים ומזה אמרו עד שתצל מלשון צלול ר"ל עד שיזוקק ויזוכך ואין הלכה לא כרבי יהודה ולא כרבי ישמעאל:

תוספות יום טוב

[שלא יפסיקנה אדם. ונמצא ממלא מן המים שפסקו תחלתן מן המעין שהן פסולין הרמב"ם סוף פ"ו מה' פרה וכלו' דהוי כמו המפנה את המעין כו' דספ"ו]:

ר"ע אומר אינו צריך להמתין. ולא דמי למי ביצים. שבטבען הן מעורבין. נ"ל:

תפארת ישראל – יכין

באר אחאב כך שם הבאר. ע"ש אחאב שכרה אותה. וקמ"ל דאף שאין מימיו נראין זוחלין. עכ"פ אחאב עשה להבאר ההיא סלונות בתחתיתו. שעל ידן מחובר למעין שיש בו זרם. משא"כ שאר מי בארות באמת פסולין:

ומערת פמייס הוא המערה שמשם מתחיל הירדן לנבוע [כבכורות נה"א]. וקמ"ל דאף שמחובר לירדן שפסול וכלעיל. עכ"פ כיון שמשם מתחיל ויוצא. אין שם מים פסולין מעורבין עדיין עמו:

המים שנשתנו מראיתן או טעמן:

ושנויין מחמת עצמן דהיינו מחמת האויר וכדומה. ולא מחמת שנתערב שם שום דבר:

אמת המים ר"ל אמת המים שגדלו מימיו. ושטפו ממנו אמת המים אחר למקום רחוק:

הבאה מרחוק קמ"ל אף שבמקום שבאו לשם המים אין שם מעיינות:

ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם ממקום המעיינות. דהרי אז ממלא מום ממקום שנפסקו ממעין דפסול. מדהו"ל כמפנה מעין [לעיל ספ"ו]:

ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת וא"צ שישמרנה שלא יפסיקנה אדם. דמוקמינן לה אחזקה דמעיקרא:

באר שנפל לתוכה חרסית הן שברי כלי חרס. ועי"ז נתעורר החול והעפר שבקרקע הבאר והעכיר המים [ר"מ]:

ימתין לה עד שתצל שישובו המים להיות צלולים. ולא יפסיק העפר בין הכלי למים [כלעיל ל"ז]. ואע"ג דלעיל במי בצעים מודה דפסול. התם שאני דמעורבין בטבע [כרתוי"ט]:

תפארת ישראל – בועז

כך כ' רתוי"ט. ולא הבנתי דעכ"פ לפמ"ש רש"י ותוס' והר"ש. דמי בצעין פסולין. מדמעורב בהן עפר שחוצץ בין המים להכלי. וכלעיל ל"ט. א"כ מ"ש הכא מהתם. דמה לי בטבע או שלא בטבע. עכ"פ העפר חוצץ הוא. אע"כ צ"ל כאידך טעמא. דמדאין מי בצעין רדופין, פסולין. או כהטעם האחר שכתבנו מדמעופשין קצת מרקבובי העשבים שם. אינן נקראים מים חיים. ואפשר דלרתוי"ט דעפר שבמי אחו הן בריות המים דדינן כמים ואין חוצצין [כמקואות פ"ו מ"ז]:

מלאכת שלמה

ומערת פמייס מ"מ פנייס:

אמת המים הבאה מרחוק הואיל ותחלתה מן המעין כשרה למלאת ממנה:

רי"א הרי היא בחזקתה ומותרת כך מ"מ:

ר' עקיבא אומר אינו צריך להמתין מוכח בתוספתא דלכ"ע אם ירד לבאר שטף של גשמים שהוא צריך להמתין עד שיחזרו המים לכמות שהיו ולשון הרמב"ם ז"ל נפל לתוכה שטף של גשמים ימתין עד שתצל ע"כ וכתב הר"י קורקוס ז"ל שהטעם מפני שמים במים מתערבין יותר עד כאן:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ח׳ משנה י״א?

משנה פרה פרק ח׳ משנה י״א פותחת במילים ״באר אחאב ומערת פמיס כשרה המים שנשתנו ושנוין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ח׳ משנה י״א?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת פרה יש 11 משניות, וזו המשנה ה־11 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)