משנה פרה פרק ו׳ משנה ד׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית, פְּסוּלִים. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז, כְּשֵׁרִים. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּשֵׁר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

נתן ידו או רגלו. הרי שהיה קילוח יורד מהר מעוקם ואינו יורד לתוך החבית שרוצה למלאותה לקידוש, ונתן ידו למעלה בראש ההר לעשותה כעין צנור כדי שיעברו המים דרך ידו לחבית של קידוש, וכן עלי ירקות הראויין לאכילה ומקבלין טומאה:

פסולים. המים. כדילפינן בפרק ב׳ דזבחים (דף כ״ה) מדכתיב [ויקרא י״א] מקוה מים יהיה טהור, הוייתן על ידי טהרה תהא. ואע״ג דהאי קרא במקוה הוא דכתיב, ילפינן מיניה כל הויות. והכי הוי משמעות דקרא, הוייתן של כל מים המטהרים, על ידי טהרה תהא, בין שאתה מהוה אותן להיות מקוה או מילוי הוי מהוה אותן על ידי דבר שאינו מקבל טומאה:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ו׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

ידוע שעלי ירקות יטמאו טומאת אוכלין לפי שהן מכלל האוכל והוא יאמר שהממלא חבית מים חיים לקדש אותה מתנאי המלוי שיהא בכלי כמו שקדמנו ואם יעזור אל המים ליגר בכלי בידו או ברגלו או בדבר שמקבל טומאה מן האוכלים שהוא פסול לפי שלא נתמלאו בכלי וזה דומה למי שישאב בהן או בעלה מן המעיין וישים בחבית ובתוספתא הזולף בידיו וברגליו ובחרסית של שוקת פסול מפני שלא נתמלאו בכלי ואם עזר אל המים להגיעם לזה הכלי בדבר שאינו מקבל טומאה הנה אלו המים כשרים לפי שאלו הדברים אשר יעזרו אותם יהיו דומים לשוקת יגרו עליה המים המלוי אמנם יהיה בזאת החבית אשר הגיע בהן המים עתה בענין הגרת המים על דבר שאינו מקבל טומאה והם מים חיים כמי שיהיו במעיין ולא יקראו שאובין אז עד שיגעו בחבית כמו שהתבאר במקוואות:

תוספות יום טוב

עלי קנים ועלי אגוז כשרים. עיין מ"ש מזה בשם הרא"ש במשנה ו' פ"ה דמקואות:

תפארת ישראל – יכין

נתן ידו או רגלו או עלי ירקות והרי עלי ירקות ראויין לאכול ומקבלין טומאה כידו ורגלו:

כדי שיעברו המים לחבית וכגון שהיה זרם המעין יורד מההר ונתן חד מהנך נגד הקלוח. כדי שירד הקלוח עליהן כתוך מרזב לתוך חבית שרוצה למלאותו לקדש המים שבתוכה:

פסולים המים שירדו על הנך לתוך החבית נפסלו מלקדשן. מדירדו על דבר המקבל טומאה:

עלי קנים ועלי אגוז שאינן ראויין לאכילה:

זה הכלל דבר שהוא מקבל טומאה נ"ל דאע"ג דכבר מדיוקא דרישא שמעינן לה. דכל שאמקט"ו כשר. אפ"ה קמ"ל אף דהנך אינן כלי. אפ"ה הרי הו"ל רק מסייע שירדו לתוך הכלי וכל מסייע אין בו ממש ולא נפסלו. מיהו אם שאב באלו ונתן לתוך החבית. נעשו על גבן שאובין. ופסולין למי חטאת:

ודבר שאינו מקבל טומאה נ"ל דזה הכלל דרישא לאתויי אפילו דבר שמקט"ו רק מדרבנן. וכגון גיסטר'. אם סייע בה שירדו המים להכלי. מחשב כאלו הי' הוייתן קודם מילוי על דבר שמקבל טומאה ונפסלו. וזה הכלל דסיפא לאתויי דבר שאמקט"ו השתא. וכגון בהמה חי. או עשבים שלא יחדן עדיין לאכילה. אף שכשישחט הבהמה וייחד העשבים לאכילה, יקט"ו. אפ"ה כיון דהשתא אמקט"ו, המים כשרין:

תפארת ישראל – בועז

מיהו נ"ל דמדנקט כל הנהו ולא נקט כלים. דבהקלוח ע"ג מים לחבית פסולים. לכאורה היה נראה. דאם רק היו הכלים ההם טהורים לחטאת אז המים שבחבית שמילא אותה ע"ג הכלים כשרים לקידוש. דהרי כל עיקר טעם פסולן זה הוא מדילפינן מדכתיב מקוה מים יהיה טהור, שיהי' הויית המים שבמקוה ושלקידוש ע"י דבר טהור [כזבחים כה"ב]. והרי במקוה בהעביר הקלוח להמקוה ע"ג כלים כשרה המקוה [כמקואות פ"ה מ"ב]. וכ"ש במי חטאת. לא גרע קלוח שירד על גביהן בחוץ מאילו שאב באותן הכלים ושפכן לתוך החביות דכשרים [כלקמן רפ"ז]. ואע"ג דהא דמכשרינן בירדו ע"ג כלים למקוה היינו רק באפשר שירדו לתוך המקוה מבלי שיזחילו ע"ג אותן כלים. אבל הכא הרי א"א שירדו לחבית מבלי שירדו על הידים והירקות. וא"כ בכה"ג גם בעל גבן הו"ל למפסל. י"ל דהיינו רק לענין מקוה. דאילו שאב באותן כלים ושפכן למקוה. ודאי שאובין הן. אבל הכא מי גרע מים שירדו על גבן מאילו שאבן ממש באותן כלים ושפכן לחבית דוודאי כשרים. א"כ כ"ש בירדו על גביהן להחבית:

מלאכת שלמה

ועלי אגוז. בפ' שביעי דעדיות בעדות ר' צדוק על זוחלין שלקחן בעלה אגוז פי' הרמב"ם ז"ל דעלה אגוז היינו קליפה החיצונה הירוקה של האגוז ואשמועינן דלא הוי בית קבול וכן פי' שם ג"כ ר"ע ז"ל. ועיין על משנה זו בבית יוסף יורה דעה סי' ר"א רמ"ו ע"א ובתשובות הרא"ש ז"ל כלל ל"א סי' ד':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ו׳ משנה ד׳?

משנה פרה פרק ו׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ו׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת פרה יש 5 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)