דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה פרה פרק ה׳ משנה ב׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּטְבִּיל כְּלִי לְחַטָּאת בְּמַיִם שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְקַדֵּשׁ, צָרִיךְ לְנַגֵּב. בְּמַיִם שֶׁהֵם רְאוּיִים לְקַדֵּשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְנַגֵּב. אִם לְהוֹסִיף לְתוֹכוֹ מַיִם מְקֻדָּשִׁין, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צָרִיךְ לְנַגֵּב:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

המטביל כלי לחטאת. כלי שטף שהטבילו כדי למלאות בו מים ולקדשם באפר, אם הטבילו במים שאין ראויין לקדש, כגון במי מקוה שאינם מים חיים:

צריך לנגב. הכלי. שמא יתערבו שאינם ראויים בראויין. אבל אם הטבילו במים חיים הראויין לקדש, אין צריך לנגב:

ואם לאסוף לתוכו מים מקודשים. ואם הטבילו להכניס לתוכו מים שכבר נתן עליהם את האפר, אפילו הטבילו במים חיים, צריך לנגב, שלא יתערבו שאינם מקודשים במקודשים, ותנן לקמן צלוחית של חטאת שנפל. לתוכה מים פסול:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ה׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הנה התבאר לך שראוי למלאת ולקדש בכל הכלים ואם היו כלי עץ או כלי מתכות טמאין ויוטבלו לקחת מהן מי חטאת וכבר הטבילוה במי מקוה במים שאין לקדש מאלו המים אלא ממי מעיין למאמר האל יתברך (במדבר יט) מים חיים ינגב אלו הכלים מלחות מי המקוה אשר בהן ואז יקדש באלו הכלים ואם הטביל אלו הכלים במים חיים לא יצטרך לנגבן ואם היה כוונתו שישי' באלו הכלים מים מקודשין לא שיקדש בהן עצמן הנה א"א מבלי שינגבם לפי שאין מותר שיוסיף מים ואפילו נתמעט שעורן של מים המקודשים שלא יתערבו שאין מקודשין במקודשים כלל אבל מעת הגיע האפר במי מעיין שבכלי הנה משפטו שיזה ממנו עד שיכלו אלו המימות ולא יוסיף בהן מים אחרים אע"פ שהאפר נשארת:

תוספות יום טוב

המטביל כלי לחטאת. פי' הר"ב כלי שטף עיין מ"ש במשנה ה':

אם להוסיף לתוכו. והר"ב העתיק אם לאסוף וכ"כ הר"ש. אבל הרמב"ם פי' לפי שאין מותר שיוסיף מים ואפילו נתמעט שיעורן של מים המקודשים שלא יתערבו שאין מקודשים במקודשים כלל. אבל מעת הגיע האפר במי מעין שבכלי הנה משפטו שיזה ממנו עד שיכלו אלו המימות. ולא יוסיף בהן מים אחרים אע"פ שהאפר נשארת. ע"כ. נראה לכאורה שאפשר שגירסתו להוסיף כגי' הספר. אלא שבמשנה דלקמן כתב אין אוספין ומפרש שאין מן הראוי להוסיף כו'. ובחבורו פ"ט מה"פ [הלכה ט']. העתיק לאסוף כדהכא. וכן בדלקמן. וכן הגיה מהר"ם:

תפארת ישראל – יכין

המטביל כלי לחטאת בכלי שטף מיירי. וכשרוצה להשתמש בה לחטאת. אפילו הוא טהור צריך להטבילו לשם חטאת. ומיירי הכא שטבלו כדי למלא אח"כ מי' לקדשן באפר חטאת. וכן כל קידוש שבמכלתין היינו לשום אפר פרה במים. מיהו ה"ה כל כלי. אפילו הטהור לקודש. בשרוצה להשתמש בו למי חטאת צריך להטבילו. משום מעלה בעלמא [כחגיגה פ"ב מ"ו]:

במים שאינם ראוים לקדש שאינן מים חיים במקום מעיינו רק שנקוו בארץ דפסולין למי חטאת:

צריך לנגב הכלי לאחר טבילה. קודם שימלאנו במים כשרים. כדי שלא יתערבו בהן מים פסולין:

במים שהם ראוים לקדש אינו צריך לנגב דאע"ג שהמים הנשארים בהכלי מהטבילה. לא שאבן לקידוש. אפ"ה כיון שידע בשעת טבילה שישארו. הו"ל כמילאן מתחלה לקידוש:

אם להוסיף לתוכו מים מקודשין שהטבילו על דעת לשפוך לתוכו מים שמעורבין כבר עם אפר פרה:

בין כך ובין כך צריך לנגב דבמקודשין כבר אפילו מים הראויין פוסלין כולן [כרפ"ט]. מיהו נל"פ דדוקא אם הי' בהכלי רק מים הראויין לקידוש. אז צריך לנגב הכלי קודם שישפוך לתוכו מים מקודשין כבר. דאל"כ הו"ל כמערב מים הראויין לקדש במים המקודשין דפסול. אבל בהי' בהכלי מים המקודשין כבר, וכלו. א"צ לנגב הכלי קודם שישים לתוכו מים מקודשין אחרים. מדלא מצינו בשום דוכתא שיהא אסור לערב מים מקודשין עם מים מקודשין אחרים:

מלאכת שלמה

אם לאסוף. כצ"ל. ואח"כ מצאתי שהגיה הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל אם הוסיף:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ה׳ משנה ב׳?

משנה פרה פרק ה׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״המטביל כלי לחטאת במים שאינם ראויים לקדש צריך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ה׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת פרה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)