דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה פרה פרק י״א משנה ח׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ, כָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע. לִקְּטוֹ לְעֵצִים וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, מְנַגְּבוֹ וְהוּא כָשֵׁר. לִקְּטוֹ לְאֳכָלִין וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ, פָּסוּל. לִקְּטוֹ לְחַטָּאת, כִּמְלֻקָּט לְאֳכָלִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, כִּמְלֻקָּט לְעֵצִים:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

מנגבו. כדי שלא יתערבו מים הכשרים בפסולים:

אע״פ שנגבו פסול. ואע״פ שלא נטמא, משהוכשר לקבל טומאה פסול:

לקטו לחטאת. להזות בו מי חטאת:

כמלקט לעצים. ומנגבו והוא כשר. וכן הלכה:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק י״א משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אלו המשקין לא תחשבם משקין טמאים אבל אפי' משקין טהורים מעת שהוכשר פסול להזות בו להיותו מוכן לטומאה ואין הלכה כרבי מאיר:

תוספות יום טוב

אע"פ שנגבו פסול. כ' הר"ב ואע"פ שלא נטמא וכו' וכ"כ הר"ש. גם הרמב"ם בפירושו וסייעתא לדפרישית לעיל מ"ו דהוכשר במשקים הטהורים לחטאת מיירי. אבל קשה דכיון שהוא פסול להזייה. היכי קתני לעיל דהאזוב המוכשר מתטמא ומשמע ודאי מטעם חומרות ומעלות החטאת שיש בו והרי הוא פסול להזיה. ודוחק לומר דפסול היינו לכתחלה. אבל בדיעבד אם הזה כשר. דהני פסולין דמתני' לעיל אפילו בדיעבד הן. והא דבפ' דלקמן מ"ו קתני המזה באזוב טמא. ולא קתני המוכשר. משום דבעי למתני שהמים נפסלים. והרמב"ם בחבורו ספי"א מה"פ כתב לקטו לאוכלין ונפלו עליו משקין אע"פ שנגבו פסול. שהרי נטמא להזיה שכל המשקים וכל האוכלים וכל הכלים הרי הן כטמאין לענין חטאת. ולדבריו הללו הך דהכא במשקים שאינן טהורים לחטאת. ובאו ההכשר והטומאה כאחת. ולפיכך פסול:

תפארת ישראל – יכין

כשר לטהר בו את המצורע קמ"ל דלמצורע לא נפסל האזוב מדנעשה בו מלאכה בהזאת מי חטאת:

לקטו לעצים ונפלו עליו משקין שאינן טהורים לחטאת. ואפילו הכי לא טימאו להאזוב. דמדלקט האזוב לעצים אינו מקבל טומאה:

מנגבו שלא יתערבו מים פסולים שע"ג במים הכשרים [עיין פ"ט סמ"א]:

לקטו לאוכלין אפילו על טהרת חטאת. דאל"כ בל"ז פסולים:

ונפלו עליו משקין שלא נשמרו בטהרת חטאת. ואפילו האוכלים שמורים לחטאת:

אע"פ שנגבו פסול דהוכשר ונטמא כאחת:

לקטו לחטאת להזות בו מי חטאת:

דאע"ג שנפלו עליו משקין שאינן טהורים לחטאת. אמקט"ו כלל. להכי מנגבו והוא כשר:

תפארת ישראל – בועז

כך כתב רב"א. ומשמע מדבריו לכאורה הא איפכא לא. דהוקש אזוב למים שנפסלו במלאכה [כפ"ו מ"א] וכ"ש בעשה בעצמן מלאכה. לא עדיף מבנט"י מד"ס דנפסלו [כידים פ"א מ"ג]. ולפע"ד נראה דקמ"ל דאף שכשלקחוהו אחר ההזאה להמצורע. הרי הסיח דעתו מהמי חטאת שעדיין הגבעולין מלוחלחין בהן. והרי נטמא עי"ז המי חטאת וטימא האזוב. קמ"ל דלטהרת מצורע רשאי להזות גם להזות בו מי חטאת. דבהזאת מצורע ליכא במים שנשארו על האזוב שום חשש טומאה. וסגי במנגבו. מה אמרת. הרי לא שמר האזוב לשם חטאת. ונמצא שהוא טמא לחטאת. והרי באזוב טמא אסור להזות [כלעיל ל"ו] ליתא. דכמו שאם הכינו להזאת מי חטאת הו"ל כעצים שאינו מקבל טומאה [כלקמן מ"ו]. ה"ה בהיה מיוחד להזאת מצורע דינו כעצים שאינו מקבל טומאה כלל. גם א"א לפסול אזוב זה למי חטאת מדנעשה בו מלאכה. ולא מצינו מלאכה שפוסלת רק במים [כפ"ו מ"א] אבל באזוב לא:

מלאכת שלמה

מנגבו והוא כשר. להזאה:

אע"פ שנגבו פסול שהרי נטמא להזאה שכל המשקים וכל האוכלין וכל הכלים הרי הן כטמאים לענין מי חטאת:

כמלקט לאוכלין דברי ר"מ בכל הספרים גרסי' ר' יהודה בלא ויו וכן נמי בתוספתא והוי ר"מ יחיד לגבי רבים וכן משמע מהרמב"ם ז"ל שכתב ואין הלכה כר"מ וכן פסק ג"כ ספי"א דהלכות פרה אדומה. ול"ג להו זוגי זוגי: ומ"מ כנלקט לאוכלין דברי ר"מ ר' יהודה ור' יוסי ור"ש אומרים כנלקט לעצים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק י״א משנה ח׳?

משנה פרה פרק י״א משנה ח׳ פותחת במילים ״אזוב שהזה בו כשר לטהר בו את המצרע״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק י״א משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק י״א?

בפרק י״א של מסכת פרה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)