דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה אהלות פרק ט״ו משנה ד׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

בַּיִת שֶׁחֲצָצוֹ בִנְסָרִים אוֹ בִירִיעוֹת, מִן הַצְּדָדִים אוֹ מִן הַקּוֹרוֹת, טֻמְאָה בַבַּיִת, כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ טְהוֹרִים. טֻמְאָה בַחֲצָץ, כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת טְמֵאִין. כֵּלִים שֶׁבַּחֲצָץ, אִם יֶשׁ שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח, טְמֵאִים. וְאִם לָאו, טְהוֹרִים:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

שחצצו. שעשה בו מחיצה:

מן הצדדין. שהיריעות והנסרים נתונות כנגד הכתלים של הבית:

או מן הקורות. שנתונות תחת תקרת הבית:

כלים שבחצץ טהורים. דיריעות ונסרים חוצצים, ונחשבים ככלים שעל הגג וככלים שחוץ לכותל:

כלים שבבית טמאים. דאין חציצה לטומאה, מידי דהוה אכלי חרס המוקף צמיד פתיל, דאם טומאה בבית מציל על מה שבתוכו, ואם טומאה בתוכו אין צמיד פתיל לטומאה:

כלים שבחצץ. הכלי שעם הטומאה בתוך המחיצה:

אם יש שם פותח טפח. שיש שם חלל רחב טפח:

ואם לאו טהורים. הכלים שבחצץ. אבל בית מיהא טמא:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ט״ו משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כלים שבחצץ. ר"ל שיהיה בתוך המחיצה ואם היה במקומה חלל טפח על טפח הנה היא תטמא בין היתה טומאה בבית בין היתה טומאה אחורי המחיצה ואלו היריעות יחוצו בפני הטומאה לפי שהוא שם אהל לפי מה שהתבאר בח' מזאת המסכת:

תוספות יום טוב

כלים שבחצץ טהורים. פי' שאחורי החצץ. אבל שבתוך החצץ צריך שיהיה שם פותח טפח. כמ"ש הר"ב במשנה ו. כך נ"ל. ושוב מצאתי שכך כתב מהר"ם. והנאני:

תפארת ישראל – יכין

בית שחצצו בנסרים או ביריעות היינו רק בשכבר קשר לולאות בהיריעות. דאז כבר נתבטל מהן קבלת טומאה [ככלים פ"כ מ"ו]:

מן הצדדים ר"ל שהעמיד המחיצה שמהנך או מהנך. בזקיפה. מרוחק קצת מכותל הבית בפנים. ועי"ז נתהווה החלול שאחורי המחיצה. כחדר לפנים מהבית:

או מן הקורות ר"ל או שהניח המחיצה בשכיבה באמצע גובה הבית. וסמוך לתקרה כדי שלא יפול עפרורית המעזיבה למטה על בני הבית. ועי"ז נתחלק גובה הבית כחדר ועליה על גבו:

כלים שבחצץ הוא הרווח שבפנים או שלמעלה מהמחיצה:

טהורים נ"ל דטעמא דמתניתין מדהו"ל הכא כבית שחצצו בקנקנים וטחן בטיט שחוצץ [כפ"ו מ"ב]. וה"נ כיון שמחיצה זו אמק"ט כסי' כ"ט חוצצת. וכיון שהוא כסתום אין דרך טומאה להכנס:

כלים שבבית טמאין דאע"ג דיש מחיצה בין הרווחים. עכ"פ דרך טומאה לצאת דרך הבית. מדאין בהחצץ פתח אחר [כפ"ד מ"א]:

כלים שבחצץ אסיפא קאי. וה"ק. ואם הטומאה והכלים שניהן מונחים בהרווח שאחורי כותל החצץ:

טמאים דכשיש באויר שברווח הקטן טע"ט. הרי התפשטה שם הטומאה גם על הכלים שבצדן:

טהורים דמדאין בהרווח ההוא טע"ט לא התפשטה הטומאה על הכלים שבצדן. והבית בין כך ובין כך טמא. משום דסוף טומאה לצאת דרך הבית. ואפ"ה לא דיינינן להכלים שבאויר החצץ כאילו מונחים תוך הבית הטמא. וכטומאה בבית וכלים בכותל. קרוב לטומאה טמאים [לעיל פ"ו מ"ד]. י"ל התם חצי כותל שלפנים ודאי שייך להבית. אבל הכא חצץ חדר בפ"ע הוא. ואע"ג שאין בו רווח טע"ט. וגם פתוח פחות מטע"ט להבית. לא אמרינן דהרווח ההוא כחור שבכותל הבית הטמא דדיינינן להו כמחצה על מחצה [כפ"ו מ"ג]. די"ל דהכא שאני דהרווח ההוא מדחצצו בידים לא בטל לגבי בית. ולא גרע ממגדל העומד תוך הבית וטומאה תוך המגדל. שהבית טמא מדדרך טומאה לצאת שם. ואפ"ה כלים שבין מגדל לכותל הבית וכו' כשאין שם פ"ט טהורין [כפ"ד מ"א]. וכ"כ הכא דיינינן להרווח שבתוך החצץ כרווח שבמגדל תוך הבית. דאפי' דכשהחצץ או המגדל נעול. אפ"ה הבית טמא מדדרך טומאה לצאת שם. ואע"ג דבכל טומאה רצוצה לא אמרינן סוף טומאה לצאת [כלעיל סי' ט"ו] היינו ברצוצה ממש. אבל הכא הרי הוא חצצו בידים. וכחדר אחשביה והו"ל כחדר לפנים מחדר [ועי' ס"ד סי' ט"ז]. ואעפ"כ כלים שבחצץ טהורים. מדאין טע"ט מאהיל על הטומאה והכלים. וגם מהבית א"א שתבוא הטומאה לשם. דהרי החצץ אינו פתוח טע"ט להבית. מיהו דוקא כלים שבצד הטומאה תוך אויר החצץ טהורים. אבל כלים שלמעלה או שלמטה מהטומאה טמאין מדקיי"ל דבהאהיל מקצת טומאה על מקצת טהרה או איפכא טמא [ספ"ג מ"ד ופ"י מ"א ורתוי"ט שם ד"ה מקצת ושם מ"ג]. ועי' בהרא"ש שתירץ קושייתנו הנ"ל באופן אחר:

מלאכת שלמה

בית שחצצו וכו'. ברמב"ם פי' דאם יש שם פותח טפח דקתני מתני' קאי אמקום הכלים שכך כתב היו הכלים בתוך עובי המחיצה עצמה בין שהיתה הטומאה לפנים מן המחיצה או שהיתה בתוך הבית אם היה מקום הכלים טפח על טפח טמאים ואם לאו טהורים והראב"ד ז"ל השיגו שם ע"ז שאם הכוונה על מקום הכלים לא היה אומר אלא אם יש במקומו טפח על טפח על רום טפח כמו שאמרו בכמה מקומות ועוד דאדרבה אם היה מקום הכלים טפח על טפח אז היו טהורים ופי' הוא ז"ל שם דה"פ דאם יש במקום הטומאה חלל טפח מביאה את הטומאה לכלים שבצדה ואם לאו טהורים אבל מה שבבית מ"מ טמא שדרך הטומאה לצאת ע"כ ומהרי"ק ז"ל נדחק שם לתרץ בעד הרמב"ם ז"ל ע"ש:

מן הצדדים או מן הקורות. גרסי':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק ט״ו משנה ד׳?

משנה אהלות פרק ט״ו משנה ד׳ פותחת במילים ״בית שחצצו בנסרים או ביריעות מן הצדדים או״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ט״ו משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ט״ו?

בפרק ט״ו של מסכת אהלות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)