דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה אהלות פרק י׳ משנה ז׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הָיְתָהּ נְתוּנָה בְצַד הָאַסְקֻפָּה שֶׁאִם תַּעֲלֶה הִיא נוֹגַעַת בַּמַּשְׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. הָיְתָה גְבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ אוֹ בַבַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְהַבַּיִת טָמֵא, תּוֹכָהּ וְגַבָּהּ טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ עַל גַּבָּהּ, הַכֹּל טָמֵא. שֶׁאִם תַּעֲלֶה אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּשְּׁקוֹף פּוֹתֵחַ טֶפַח, אוֹ מֻדְבֶּקֶת בַּשְּׁקוֹף, טֻמְאָה תַחְתֶּיהָ, אֵין טָמֵא אֶלָּא תַחְתֶּיהָ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

היתה נתונה. אקדירה קאי:

בצד האסקופה. שהיתה מונחת על האסקופה מבחוץ ומשוכה לפנים כל כך שאם תעלה יש ממנה טפח תחת המשקוף. וכגון שהקדירה רחבה מלמטה הרבה וצרה מלמעלה כלפי פיה, דכי קיימא טפח תחת המשקוף עדיין כל פיה לחוץ:

טומאה תחתיה. ברצוצה איירי:

בוקעת ועולה. והבית טהור. וכגון שהטומאה מן המשקוף ולחוץ, דאי בטפח המשוך לפנים היה הבית טמא:

תחתיה והבית טמא. כיון דאיכא טפח ממנה לפנים שמביא את הטומאה לבית:

תוכה וגבה טהור. דנצולת עם דופן הבית:

הכל טמא. דנטמאה הקדירה ואינה חוצצת, ורואין את הטומאה כאילו היא תחתיה והבית טמא:

או מודבקת. שאין הקדירה תחת המשקוף כלל אלא למעלה דבוקה בצד המשקוף, ואין רוחב דביקתה טפח:

אין טמא אלא תחתיה. כיון דליכא טפח תחת המשקוף אין מביא טומאה לבית, והבית ותוכה וגבה הכל טהור:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק י׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הכל מבואר וא"צ פי':

תוספות יום טוב

תוכה וגבה טהור. פי' הר"ב דנצולת עם דפנות אהלים. וכן הוא בתוספתא. והביאה הר"ש. וגם בכאן יש לדקדק דלא דמי לדפנות אהלים דמשנה ו וז דפ"ה. ובנא"י [ברמב"ם] מצאתי תוכה וגבה טהור. דמצלת עם דפנות אהלים כדתנן לעיל בכפישה שהיא ע"ג יתדות מבחוץ. שמצלת בשאינה מופלגת מן הכתלים טפח. ע"כ. ותמיהני. דהתם מפרש שפי הכלי סמוך ודבוק לכותל האהל וכבר כתבתי לעיל בזה על הכ"מ [ד"ה קורה]:

או מודבקת. לשון הר"ב שאין הקדרה תחת המשקוף כלל אלא למעלה דבוקה כו'. ולשון הר"ש או מודבקת שאין הקדרה למטה. אלא למעלה דבוקה בצד השקוף ואין מקום דביקתה טפח. ע"כ. וזה דבר זר. והרמב"ם בפירושו שהעתיק הכ"מ. וכן מצאתי בנא"י. מפרש שהקדרה לא תהי' כנגדה מתחת המשקוף. שאם הי' מעלה אותה ידבק צדה בצד המשקוף מבחוץ. ע"כ. אבל לפי' זה קשה דהוה זו ואצ"ל זו. וצ"ע. ומיהו אף לפירוש הר"ש יש להקשות דלמאי נ"מ קתני כלל או מודבקת לשקוף ואינה פותח טפח. דמהיכי תיתי דתיהוי עדיפא. מכשתעלה ואין בה פותח טפח. וראיתי למהר"ם שכתב וז"ל או מודבקת לשקוף. תימה לי דזו ואצ"ל זו קתני כיון דתנן ואינה נוגעת בשקוף פותח טפח. כ"ש מודבקת בעלמא שאין ממנה תחת השקוף כלום. ע"כ. נראה מזה. שבדברי הר"ש שהי' לפניו לא היה כתוב. ואין מקום דביקתה טפח. ומ"מ קשיא מה שהקשיתי אני. אבל בתירוצו של מהר"ם מתישב ג"כ. שכתב וי"ל סד"א ה"מ כשיש ממנה תחת השקוף ואין ממנה פותח טפח תחת השקוף. אינה מביאה הטומאה לבית מאהל עראי לאהל קבע. אבל היכא שאם תעלה מודבקת לשקוף ונראה כמוסיף עליו. וסד"א הוי כמו מחובר לשקוף והכל אהל אחד ומביא הטומאה לבית. קמ"ל דלא ע"כ. ומלשון שאם תעלה משמע שמפרש כפירוש הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

היתה נתונה הקדירה:

בצד האסקופה שעומדת בחוץ סמוך להמפתן:

היא נוגעת במשקוף פותח טפח ר"ל שנשער שאילו נעלה הקדירה. יהיה טפח מרוחב דופן הקדירה. נוגע בצד המשקוף שבחוץ. ולרבותא נקט הכא דאע"ג דבכה"ג מחשבה כמחובר למשקוף הבית. וסד"א דבכה"ג לא תהא טומאה בוקעת בו. דכמעזיבת הבית חשיבה קמ"ל. מיהו בהיתה מהארץ גבוה טפח. ודאי דדוקא בשנוכל לשער שכשתעלה תגע טפח בהמשקוף מיירי. דאל"כ לא מחשב אויר שתחתיה כמעורב עם אויר הבית. וכסיף מתני' דידן [והר"ש והר"ב פירשו שנשער שאם תעלה יהיה רוחב טפח מחלול הקדירה נוגע בתחתית המשקוף]:

טומאה תחתיה רצוצה. דהרי באינה גבוה טפח מהארץ מיירי:

או על גבה לר"ש והר"ב הנ"ל. היינו למעלה מהקדירה שלא תחת המשקוף:

בוקעת ויורדת הכל כלעיל סי' מ"ב דדא ודא אחת היא. והא דלא נקט ברישא דמ"ו וברישא דמ"ז. היאך יהיה הדין כשהטומאה בבית כדנקט בסיפא כשגבוה מהארץ טפח. ה"ט משום דהכא דהקדירה יושבת על הארץ פשיטא דכשהטומאה בבית. אינה מתפשטת כלל לתחת הקדירה או לתוכה או ע"ג. משום דהקדירה הרי עומדת כולה מבחוץ רק סמוך לאסקופה:

תוכה וגבה טהור תחתיה והבית טמא. משום דמעורבין חלול שתחתיה עם חלול הבית. ותוכה וגבה טהור דכמחוברת במשקוף דיינינן לה. ומצלת עם דפנות אהלים. וכלעיל בטומאה תחת הארובה:

בתוכה או על גבה הכל טמא דכיון דנטמאת הכלי כלי טמא אינו מציל אפי' עם דפנות אהלים. והכל כלעיל סי' מ"ד:

רק שישוער שאם תעלה לא תהיה נוגעת רק פחות מטפח:

או מודבקת בשקוף ר"ל או אפי' באמת דבוקה בצד המשקוף אבל רק פחות מטפח. ובשניהן מיירי שגבוה מהארץ טפח:

טומאה תחתיה אין טמא אלא תחתיה דאע"ג שאינה דבוקה למשקוף טפח. דינה כדפנות אהלים לחוץ בין מעלה למטה. ומצלת על מה שבתוכה ושע"ג. דהרי אפי' כשאינה דבוקה כלל להכותל. כל שאין שפתה מרוחק מהכותל טפח חוצצת. וככפישה שע"ג יתידות [ספ"ה]. ואפ"ה כיון דאין מודבק להמשקוף טפח. לא מחשב חלול שתחתיה כמעורב עם חלול הבית. ואין טומאה מתפשטת מתחת זה לתחת זה [הרא"ש ועמ"ש בס"ד פי"ב בבועז סי' ז']. וקיצר התנא בכל הסתעפות דין זה. משום דממילא משתמע. דבטומאה בבית אין טומאה מתפשטת משם לתחתיה ג"כ מהך טעמא. דהרי אין דבוקים יחד בפותח טפח. וכ"כ בטומאה ע"ג או בתוכה. ג"כ פשיטא דכיון דבקעה לתוכה ונטמא הכלי. הרי כלי טמא אינה מצלת אפי' עם דפנות אהלים כלעיל סי' מ"ד. וא"כ גם תחת הכלי נטמא ולפיכך כל כנגד הכלי תחתיה או ע"ג או בתוכה הכל טמא. כלעיל סי' נ"ב. אבל אם נשער שכשתעלה הקדירה תהיה כולה מופלגת טע"ט מהמשקוף אז הו"ל כעומדת באויר ולהכי כשיש אויר טפח תחתיה וטומאה שם או בתוכה או ע"ג. תחתיה וע"ג כל כנגד תחתית הכלי טמא [כלעיל ספ"ט]. אבל הבית ודאי טהור שהרי יש אויר מפסיק בין חלול שתחתיה לחלול הבית. ובטומאה לא אמרינן לבוד. ובטומאה בבית רק הבית טמא. שהרי אין מעורבין כלל:

תפארת ישראל – בועז

אמנם להר"ש והר"ב דמוקי לה שתחתית המשקוף מכוון ממעל להקדירה. מה"ט הוצרכו לפרש הכא שרק בטן הקדירה הוא תחת המשקוף ולא פה הקדירה. תמיהני כיון שאין שפת הכלי כלפי שפת המשקוף היאך אפשר לומר גוד אסיק דאין אומרין כן רק במכוון שפה נגד שפה. וגם לא ידענו מה הכריח לרבותינו לפרש כן:

מלאכת שלמה

תוכה וגבה טהור. דנצולת עם דופן הבית כדתנן לעיל ספ"ה כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ שמצלת כשאינה מופלגת מן הכותל טפח. הרא"ש ז"ל:

בתוכה או על גבה הכל טמא. פי' הבית טמא מפני שהיא נוגעת במשקוף טפח וכן תחתיה טמא מפני שהטומאה יוצאה לתחתי' מן הבית שהכל אהל אחד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק י׳ משנה ז׳?

משנה אהלות פרק י׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״היתה נתונה בצד האסקפה שאם תעלה היא נוגעת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק י׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)