משנה אהלות פרק א׳ משנה ז׳
מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
הָאֵבָרִין אֵין לָהֶן שִׁעוּר, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה, וּפָחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, מְטַמְּאִין טֻמְאָתָן:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
האיברים. צריך שיהיה בהם בשר וגידים ועצמות, ובכך הוא נחשב אבר. ומיירי בין באבר שנתלש מן החי בין באבר מן המת:
עוד מפרשים על משנה אהלות פרק א׳ משנה ז׳
פירוש המשניות לרמב״ם
אמר שזה השיעור לא ירצה באבר האחד בכללו כי יטמא ואפילו פחות מכשיעור כשיהיה אבר שלם הנה הוא יטמא וזהו אמת ודעהו:
תוספות יום טוב
האברים. לשון הר"ב צריך שיהיה בהם בשר וגידים ועצמות וכו'. כדכתב בסוף פרקין. ועיון מ"ש בריש מסכת טהרות [ד"ה והאוכל]. ומ"ש הר"ב ומיירי בין באבר שנתלש מן החי וכו'. עיין במשנה ג' פ"ו דעדיות:
תפארת ישראל – יכין
האיברין של מת נבילה ושרץ שנשנו לעיל. אולם לא נקרא אבר רק כשיש בו בשר עצם וגיד. והעצם שלם:
מטמאין טומאתן ר"ל אפילו אין בכל האבר כזית. אפ"ה אם הוא ממת מטמא במגע. משא. ואהל. ואם הוא מנבילה מטמא במגע ובמשא. ובשרץ אפי' אין כל האבר כעדשה אפ"ה מטמא במגע. והא דלא נקט נמי אבר מן החי מאדם בהמה ושרץ. דהרי גם הם אין להם שיעור כל א' לפי טומאתו [כרמב"ם כ"ב מטו"מ ה"ג וני"ב מאה"ט ה"ג ופ"ד מאה"ט ה"ד] ה"ט משום דכל הנך דנקט תנא יש עכ"פ בבשרן שיעור [אב"י וכמו דרמז במשנתינו אפי' פחות מכזית וכו'] במת ונבילה בכזית. ובשר שרץ מת בכעדשה. משא"כ אמה"ח של כל הג'. בשר הפורש מאמה"ח של כל הג' טהור לגמרי. ואפי' יש בו יותר מכשיעור [וכ"כ עצם וגיד הפורש מן אמה"ח של כל הג' טהור]:
מלאכת שלמה
האברים אין להם וכו'. כתוב בבית יוסף ביורה דעה סימן ק"א בשם שערי דורא ומיהו יש דוחים ואומרים דהא דאמרי' האברים אין להם שיעור ה"מ לטומאה אבל לא לאיסורי אכילה ע"כ. וברש"י כתיבת יד דס"פ העור והרוטב מצאתי כתוב דהאי מתני' דלא כר' אליעזר דאיהו שמע מרבותיו דדוקא אבר מן החי מטמא אבל אבר מן המת לא מטמא כדקאמר התם בגמ' בהדיא ותנן לה נמי בפ' ששי דעדויות ועוד פי' רש"י ז"ל שם דמיירי כגון דליכא באותו אבר מן המת לא כזית בשר ולא עצם כשעורה דעצם כשעורה הלמ"מ הוא וכזית בשר מן המת דברי הכל מטמא ע"כ. ועיין במ"ש ס"פ העור והרוטב אי ר"ש ס"ל כר' אליעזר אי לא. ונראה דבכלל האברים אין להם שיעור הוי אבר מן החי ואבר מן הנבלה ע"ש פ' שני דהלכו' שאר אבות הטומאו' סי' ה'. אבל אבר מן המת מן העוף הטהור אינו בכלל אלא שיעורו בכזית לטמא טומאה חמורה בבית הבליעה וכן אבר מנבלת העוף הטמא שיעורו בכביצה לטמא טומאת אוכלין אם חשב עליו לאכילה כמו שכתב הוא ז"ל שם ספ"ג:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה אהלות פרק א׳ משנה ז׳?
משנה אהלות פרק א׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״האברין אין להן שעור אפלו פחות מכזית מן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק א׳ משנה ז׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת אהלות פרק א׳?
בפרק א׳ של מסכת אהלות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.
עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)