משנה קינים פרק א׳

מסכת קינים, סדר קדשים · 4 משניות בניקוד · מתחת לכל משנה פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא, ובלחיצה על ״עוד פירושים״ – שאר המפרשים.

1. משנה א׳

   חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה. עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה, פָּסוּל. סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא. הַחוֹבָה, אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת, כֻּלָּן עוֹלוֹת. אֵיזֶהוּ נֶדֶר, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה, הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת. אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם. וּנְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   חטאת העוף נעשית למטה. מחוט הסקרא. דכתיב (ויקרא ה׳:ט׳) והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח, קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד, וזהו קיר התחתון למטה מחוט הסקרא. דאי קיר העליון דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהוא מתמצה לסובב כגון שעושהו למעלה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה:

   וחטאת בהמה למעלה. דכתיב קרנות, בגופה של קרן:

   עולת העוף למעלה. דכתיב (שם א׳) ומלק והקטיר ונמצה דמו, מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה ומיצוי בראשו של מזבח:

   ושל בהמה למטה. דכתיב בה יסוד:

   ואם שינה בזה ובזה פסול. האי דפסול אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה, דוקא בהזאה. אבל המליקה של חטאת, אף למעלה כשרה, דמליקה בכל מקום במזבח כשרה. ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מיצוי, ואם עשאה למטה, פסולה:

   סדר קנין של חובה אחד חטאת ואחד עולה. כגון זב וזבה ויולדת, וטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול אלה, וביטוי שפתים, דכולן מביאין קן בדלות, אלא שזב וזבה מביאין קן בין בדלות בין בעשירות. ואע״ג דאיכא קינין של גר דהן חובה ושתיהן עולות, לא חייש תנא עלייהו, משום דלא שכיחי כולי האי:

   בנדרים ונדבות כולן עולות. לפי שאין באין בנדר ונדבה אלא עולות ושלמים בלבד, ואין עופות באים שלמים, הלכך נדרים ונדבות שבעופות כולן עולות:

   עוד פירושים על משנה א: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

2. משנה ב׳

   חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   אפילו אחד ברבוא ימותו כולן. ולא בטלי ברובא, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי:

   חטאת שנתערבה בחובה. בן יונה או תור של חטאת שנתערבה בשני קינין של חובה, דהיינו קינין סתמא של יולדת או של זבה, שכל קן מהן הוא אחד עולה ואחד חטאת, ונמצא עתה חמש פרידות מעורבות יחד:

   אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה. ואינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד, שזהו מנין הכשר בשני קינין של חובה. דאי עביד שלש חטאות, שמא מן השני קינין עביד להו ולא מן המעורבת בהן, ומשני קינין אין יכולים לעשות רק שתי חטאות. ולא מצי עביד אפילו עולה אחת, דשמא יקח החטאת המעורבת:

   וכן עולה. בן יונה או תור שהופרש לשם עולה:

   שנתערבה בחובה. בשני קינין סתמא:

   אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. כדפרישנא לעיל גבי חטאת:

   בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת. כגון שקן אחד מפורש שהן עולות, נתערב עם כמה קינין סתמא של יולדת או של זבה שכל קן מהן אחד חטאת ואחד עולה:

   בין וכו׳ כגון קן אחד סתומה, שנתערב בכמה קינין של עולות. וקרינן לעולות מפורשות נדבה, משום דנדרים ונדבות כולן עולות כדתנן בריש פרקין:

   עוד פירושים על משנה ב: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

3. משנה ג׳

   בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה. אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ, הַמֻּעָט כָּשֵׁר, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   בחובה ובנדבה. שנתערבו קיני חובה שמקצתן חטאות ומקצתן עולות עם קיני נדבה שכולן עולות:

   אבל בחובה שנתערבה זו בזו. קן סתומה של יולדת או של זבה שנתערבה בקן של יולדת או של זבה אחרת:

   מחצה כשר ומחצה פסול. ומקריב מהארבעה המעורבים שנים בלבד, אחד לעולה ואחד לחטאת ולא יותר, דאי עביד שתי עולות שמא יעשה אותן מקן אחד, וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת:

   המועט כשר. אם נתערב קן אחד סתומה בשני קינים אחרים או בשלש, אינו יכול להקריב אלא קן אחד, פרידה אחת לחטאת ופרידה אחת לעולה. אבל שתי עולות לא מצי עביד, שמא יקח הקן שהוא מבורר תחלה ליולדת אחת שאינו יכול לעשות ממנו אלא אחד חטאת ואחד עולה. וכן אם נתערבו עשר קינין במאה, אינו מקריב מכולן אלא עשרה קינין, מקצתן חטאות ומקצתן עולות, והשאר פסולין, וזהו המועט כשר:

   בין משם אחד. לידה ולידה, זיבה וזיבה. משתי נשים או מאשה אחת:

   בין משני שמות. לידה וזיבה, בין משתי נשים בין מאשה אחת. כדמפרש ואזיל:

   עוד פירושים על משנה ג: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, מלאכת שלמה

4. משנה ד׳

   כֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד, לֵידָה וְלֵידָה, זִיבָה וְזִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, לֵידָה וְזִיבָה. כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ לֵידָה, עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה, מִשֵּׁם אֶחָד. מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ זִיבָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן, לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב חַטָּאת, וּלְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹהֵן יַקְרִיב עוֹלָה, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת:

   ר׳ עובדיה מברטנורא

   רבי יוסי אומר כו׳ לאו משום דסבר רבי יוסי יש ברירה ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם אחת מהן הוברר הדבר למפרע דמתחילה בשעת לקיחת הקן היה קן זה שלה, אלא מפרש בגמרא בפרק בכל מערבין (עירובין דף ל״ו) דר׳ יוסי מיירי בשהתנו בשעת לקיחה שיוכל הכהן לעשות קן שירצה לשם איזו אשה שירצה. והלכה כר׳ יוסי:

   עוד פירושים על משנה ד: פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז, מלאכת שלמה

עוד: כל מסכתות המשנה · משנה יומית · לעילוי נשמת