דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה קינים פרק א׳ משנה ב׳

מסכת קינים, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אפילו אחד ברבוא ימותו כולן. ולא בטלי ברובא, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי:

חטאת שנתערבה בחובה. בן יונה או תור של חטאת שנתערבה בשני קינין של חובה, דהיינו קינין סתמא של יולדת או של זבה, שכל קן מהן הוא אחד עולה ואחד חטאת, ונמצא עתה חמש פרידות מעורבות יחד:

אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה. ואינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד, שזהו מנין הכשר בשני קינין של חובה. דאי עביד שלש חטאות, שמא מן השני קינין עביד להו ולא מן המעורבת בהן, ומשני קינין אין יכולים לעשות רק שתי חטאות. ולא מצי עביד אפילו עולה אחת, דשמא יקח החטאת המעורבת:

וכן עולה. בן יונה או תור שהופרש לשם עולה:

שנתערבה בחובה. בשני קינין סתמא:

אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. כדפרישנא לעיל גבי חטאת:

בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת. כגון שקן אחד מפורש שהן עולות, נתערב עם כמה קינין סתמא של יולדת או של זבה שכל קן מהן אחד חטאת ואחד עולה:

בין וכו׳ כגון קן אחד סתומה, שנתערב בכמה קינין של עולות. וקרינן לעולות מפורשות נדבה, משום דנדרים ונדבות כולן עולות כדתנן בריש פרקין:

עוד מפרשים על משנה קינים פרק א׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חטאת שנתערבה בעולה ועולה בחטאת כו': כבר זכרנו לך במקומו מסדר זה שמקצת החטאת אם נתערבה עם שאר הקרבנות שמניחין הכל עד שימותו וכבר אמרנו שהחובה חציה חטאות וחציה עולות והנדבה כולה עולות ולפיכך אם נתערבה חטאת העוף בכל עופות שכולם חובה שמחצית האחת חטאות ומחצית האחרת עולות כמו שהקדמנו הרי הכל אם היו מאה דרך משל חמשים מהם כשרים דהוא מנין החטאות שבה והאחד וחמשים הנשארים פסולים לפי שאם אומרים אותו העוף שהוא חטאת נתערב עם החמשים עולות וכן אם היה המתערב יותר כגון שיתערבו מאה עופות שכולם חטאות עם עשרה עופות חובה הרי העשר מהמאה ועשרה חמשה עופות בלבד והן מנין החטאות שבחובה והמאה והחמשה הנשארים פסולין לפי שהם עולה שנתערבה בחטאת וההיקש הזה בעצמו הוא בעולת חובה גם כן אם נתערבה בקני חובה או אם נתערבו קני נדבה שהם כולם עולות כמו שהקדמנו ועל הענין הזה אומר וכן עולה שנתערבה בחובה. ר"ל קני נדבה שהם כולם עולות ולפיכך הוסיף על הענין הזה בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת בין שהנדבה מרובה וחובה מועטת כפי המשל שהמשלנו בחטאת שנתערבו בחובה כל זה אם עשה חצין למעלה וחצין למטה אבל אם היתה חובה שנים בחטאת הרי זה עושה קצת המנין למעלן וקצתו למטן ויהיה חצי החובה כשר כמו שהקדמנו ונתבאר בסוף מסכת זו:

תוספות יום טוב

ימותו כולם. דבכל אחד איכא לספוקי שמא עולה ופסולה למטה או שמא חטאת ופסולה למעלה. רש"י. ומ"ש ולא בטלי ברובא כו' עיין בריש פ"ח דזבחים:

חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה. ועיין בפ"ג מ"ה:

בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת כו'. כתב הר"ב וקרינן לעולות מפורשות נדבה וכו' ונדבה דנקט ולא נקט חטאת מועטת בחובה עולה מועטת בחובה. משום דקתני בסיפא אבל [חובה] שנתערבה זו בזו להכי נקט ברישא נדבה המפרש:

תפארת ישראל – יכין

ועולה בחטאת בעופות מיירי בכולה מכילתן:

ימותו כולם דאז בכל חד איכא ספיקא, שמא חטאת עוף או עולת עוף הוא, ואיך יזרק דמן, והרי בשינה בזה או בזה פסול [כמ"א]. מיהו גם ברובא לא בטל, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי מדרבנן:

חטאת שנתערבה בחובה ר"ל עוף א' חטאת שנתערב בקן חובה שלא נתפרש בהן עדיין איזה עולה ואיזה חטאת:

אין כשר אלא במנין חטאות שבחובה דמאותן הג' פרידות יקריב רק א' חטאת, דכשר ממה נפשך. דאם יקריב ב' חטאות, שמא הן הקן של חובה, שדינן שיהיה א' מהן עולה. וכמו כן אי אפשר שיקריב א' מהתערובות עולה, דשמא הוא החטאת שנתערב:

וכן עולה שנתערבה בחובה עוף א' עולה שנתערב בקן סתום שלא נתפרש בהן איזה עולה ואיזה חטאת:

אין כשר אלא כמנין עולות שבחובה דיקריב רק א' מהן לעולה, ולא ב' לעולה. וחטאת כלל כלל לא, וכלעיל:

בין שהחובה מרובה והנדבה ממועטת ה"ק בין שכשהחובה שהן הסתומין היו מרובין, והנדבה שהן העולות המפורשות, שנתערבו בהחובות, היו מועטין. כגון שהיה כאן ב' או ג' קנין של חובה סתומין, שדינן שיהיה חציין עולות וחציין חטאות, ונתערב בהן עולה א' או ב' מפורשות:

והחובה ממועטת ר"ל שכשהחובה שהן הסתומין היו מועטין, והנדבה שהן העולות המפורשות היו מרובין. כגון קן א' סתום שדינן שיהיו אחד לעולה ואחד לחטאת, נתערבו בד' עולות מפורשות. וה"ה בהיו המפורשות חטאות רק להכי נקט תנא שהנדבה מרובה או מועטת, דהיינו עולות, מדאיירי בסיפא בעולה שנתערבה בחובה:

בין ששתיהן שוות ב' עולות או ב' חטאות שהיו מפורשות, שנתערבו בקן א' סתום. בכולן אם המפורשות היו עולות, מקריב מהתערובות רק כמניין העולות שבקן הסתום, ואם המפורשות היו חטאות, מקריב רק כמנין החטאות שבקן הסתום מטעם שבסי' ט"ז:

מלאכת שלמה

חטאת שנתערבה בעולה וכו' זבחים פ' התערובות דף ע"ג וביד כוליה פרקין בהלכות פסולי המוקדשין פ"ח ועיין בספר החכם השלם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בסי' כ"ג. בפי' רעז"ל בן יונה או תור של חטאת שנתערב בשני קנין של חובה וכו' לשון החכם הרב סולימאן אוחנא ז"ל צריך לידע כלל אחד שעליו סובב כל זה והוא שהקנים של אשה אחת שהביאה ללידתה ולזיבתה אם לא פירשה זו ללידתה וזו לזיבתי יש ביד הכהן להקריב כמו שירצה מחצה עולות ומחצה חטאות וכן שתי נשים שלקחו קניהן בעירוב או שנתנו דמי קניהן לכהן הרי הם כמו של אשה אחת והכהן יקריב איזו שירצה לעולה ואיזו שירצה לחטאת אמנם אם פירשו זו ללידתי וזו לזיבתי או זו ללידתי זו וזו ללידתי זו או [זו לזיבתי זו וזו] לזיבת יזו הרי הם כאלו הם של שתי נשים ואינו יכול לעשות כל הקן חטאות או כולות אלא כל קן א' לעולה ואחד לחטאת ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה קינים פרק א׳ משנה ב׳?

משנה קינים פרק א׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״חטאת שנתערבה בעולה ועולה בחטאת אפלו אחד ברבוא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה קינים פרק א׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת קינים פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת קינים יש 4 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת קינים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kinnim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kinnim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kinnim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kinnim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kinnim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kinnim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)