משנה כלים פרק כ״ז משנה י״א

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, בָּאַשְׁפּוֹת, בָּרִיא וְצוֹרֵר מֶלַח. בַּבַּיִת, אוֹ בָרִיא אוֹ צוֹרֵר מֶלַח. כַּמָּה מֶלַח יְהֵא צוֹרֵר, רֹבַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּדַקָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּגַסָּה. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְכַּוְּנִים לְהָקֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁוִים שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה בָאַשְׁפּוֹת לְשָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ בַּבָּיִת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בריא וצורר מלח. גרסינן. בגד המוטל באשפות בטל ליה מתורת בגד, אלא אם כן אית ביה תרתי, שיהא בריא וחזק. וראוי לצרור בו רובע קב מלח. אבל הנמצא בבית, הואיל ואינה מושלכת באשפה עדיין חשוב הוא ובחד גרידא סגי, או בריא אע״פ שאינו צורר מלח, או צורר מלח אע״פ שאינו בריא:

ר׳ יהודה אומר בדקה. לעולם אינו מיטמא עד שיהא צורר רובע מלח דקה:

וחכמים אומרים. אינו מיטמא עד שיהא צורר בגסה:

אלו ואלו מתכוונים להקל. ר׳ יהודה סבר דקה צריכה לצרור בבגד בריא וחזק טפי, מפני כבדה, שהיא כבדה יותר מן הגסה, הלכך משער עד שתהא מחזקת בדקה, להקל עליה שלא תטמא. ורבנן סברי גסה צריכה בגד יותר בריא, מפני חידודה וקרנותיה בולטים, הלכך משערים בגסה ליטמא, כדי להקל על הבגד המחזיק מלח דקה שלא יטמא:

שוין שלשה על שלשה באשפה לשלש על שלש בבית. כשם ששלש על שלש בבית מטמאות טמא מת ואין מטמאות מדרס, כך שלשה על שלשה באשפה מטמאות טמא מת ואין מטמאות מדרס, דבטלה חשיבותן מאחר שהשליכה לאשפה. והלכה כחכמים בלבד:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ז משנה י״א

פירוש המשניות לרמב״ם

אמר כי כאשר נמצאת חתיכה מבגד באשפה יהיה בה שלשה על שלשה אם היתה שלימה והיה בה מן הכח מה שאפשר לצרור בה מלח ולא תקרע בעת שיצורו בה המלח ויהדקו אותו כמו שיעשו בבגד השלם הנה היא תטמא במדרס לפי שהיא חשובה אולם אם היתה בבית הנה לא יצטרך בה אלא אחד משני הדברים אם שתהיה בריאה אע"פ שאינה חזקה או ראויה לצור בה אע"פ שאינה בריאה וזהו ענין אמרו בבית או בריא או צורר מלח לפי שאחר שלא השליכה באשפה הנה היא חשובה אצלו. עוד חזר לבאר שעור מה שאפשר לצור בה מן המלח אם היתה באשפה ואז תטמא ואמרו שזהו רובע קב. עוד חזר לבאר תאר המלח אשר אפשר לקשור בו ואמר רבי יהודה שהיא מלח דקה וחכמים אומרים בגסה ושניהן מתכוונים להקל ר"ל שהם מקילים על זאת החתיכה שלא תטמא שר' יהודה אומר שהמלח הדקה לא יחזיקה כ"א בגד חזק לכבדותה ואמר שאחר שאינה חזקה לדקה אע"פ שהיא חזקה לגסה הנה היא טהורה וחכ"א שהגסה יחתוך הבגד יותר מהדקה לרוב חידודה וקרניה ואמרו שאם אינה ראויה לצור בזאת החתיכה המלח הגסה אע"פ שהיא ראויה לדקה הנה היא טהורה ור"ש אומר ששלשה על שלשה באשפה ואפילו היא בתכלית הכח והבריאות הנה דינה כדין שלש על שלש בבית אשר יטמא במת ולא יטמא במדרס שאחר שהושלכה באשפה ירדה ממדרגתה והלכה כחכמים לבד:

תוספות יום טוב

וצורר מלח. ולא תקרע בעת שיצורו בו המלח ויהדקו אותו כמו [שיקרה] בבגד [הבלוי]. הרמב"ם [*ומ"ש הר"ב בריא וחזק וראוי כו'. אפרש לקמן בס"ד]:

[*או בריא או צורר מלח. ולכאורה יקשה אם אינו בריא היאך יצרור מלח. ולשון הרמב"ם בפירושו כפי נא"י אם שתהיה בריאה. אע"פ שאינה חזקה באופן שתהיה ראויה לצור בה. או שתהיה חזקה אע"פ שתהיה קרועה. ע"כ. והשתא ז"ש הר"ב ברישא וחזק לא אדלעיל לפרש ובריא קאי. אלא אשלפניו וראוי לצרור בו קאי]:

תפארת ישראל – יכין

בריא וצורר מלח דמדמוטל באשפה אינו חשוב לק"ט כלל עד שיהיה בו תרתי. שכל חוטי הבגד יהיה בריאים וחזקים וגם המטלית בעצמו עב וחזק כדי לצרור בו מלח. ולא שיהיה כעין פלאהר של צעיף. שאע"ג שחוטיו בריאים. אפ"ה חוטיו מתעכלין מהר כשיצרור בו מלח. הא בריא לבד לא מהני. מדמוטל באשפה. וכגע"ג אצבעות בריאים שמוטלים באשפה שאמק"ט כלל [וכמי"ב] כך נ"ל. אולם הרמב"ם פי' מלת בריא ר"ל שלימה שלא ניקב:

רובע רובע הקב והוא שיעור ו' ביצים:

רבי יהודה אומר בדקה ר' יהודה מיקל. וס"ל שאמק"ט עד שיהא הבגד חזק כל כך כדי לצרור בו רובע הקב מלח דק. שמעכל מהר החוטים וגם רובע קב ממלח דק כבד יותר מהגס. מדאין אויר רב בין גרגרי המלח:

וחכמים אומרים בגסה דס"ל דבמלח גס אדם מקפיד טפי שיהי' הבגד שצורר בו עב וחזק. מפני עוקצין שבו שקורעין הבגד:

אלו ואלו נ"ל דהא דקאמר אלו ואלו והרי ר' יהודה רק יחיד הוא. אלא ש"מ דגם את"ק קאי. דמדקאמר סתמא ש"מ דמשערי' בכל מקום לפי מה שהוא דאם מצוי שם רק מלח דק ישערו בדק ואם גס ישערו בגס. ולהכי מסיים שפיר אלו ואלו. דהיינו ת"ק ור"י לשיטתייהו. וחכמים לאידך גיסא. אמנם מצינו הך לישנא גם כשיחיד חולק עם יחיד [כעירובין פ"ח מ"ב] וע"כ צ"ל אלו דס"ל כהך מ"ד ואלו דס"ל כאידך [ועמ"ש שם בס"ד]:

לשלש על שלש בבית דס"ל דגעג"ט שמוטל באשפה אזיל חשיבית אבל נחית רק חד דרגא. ונידון כגע"ג אצבעות שבבית ולפיכך בין שהן בריאים וצוררים מלח או לא. אמק"ט מדרס. אבל מק"ט משאר טומאות:

מלאכת שלמה

כמה מלח וכו' ר' יהודה אומר דקה וחכמים אומרים גסה. כך מצאתי מוגה על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וה"ר יהוסף ז"ל:

בפי' ר"ע ז"ל בריא וצורר מלח גרסי' איני יודע מה גירסא אחרת הוה גרסי' ולא מהיכן העתיק רעז"ל מלת גרסי' דבפי' ר"ש ז"ל אין שם רק בריא כמו בריא וחזק:

אלו ואלו מתכוונין להקל. עי' במ"ש בפ"ח דעירובין סי' ב':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ז משנה י״א?

משנה כלים פרק כ״ז משנה י״א פותחת במילים ״שלשה על שלשה באשפות בריא וצורר מלח בבית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ז משנה י״א?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ז?

בפרק כ״ז של מסכת כלים יש 12 משניות, וזו המשנה ה־11 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)