משנה כלים פרק כ״ז משנה י״ב

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּקְרַע, אִם נְתָנוֹ עַל הַכִּסֵּא וּבְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּכִּסֵּא, טָהוֹר, וְאִם לָאו, טָמֵא. שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁנִּמְהָה מִמֶּנָּה חוּט אֶחָד, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בוֹ קֶשֶׁר, אוֹ שְׁנֵי חוּטִין מַתְאִימִין, טְהוֹרָה. שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁהִשְׁלִיכָהּ בָּאַשְׁפּוֹת, טְהוֹרָה. הֶחֱזִירָהּ, טְמֵאָה. לְעוֹלָם הַשְׁלָכָתָהּ מְטַהֲרַתָּה, וַחֲזָרָתָהּ מְטַמֵּאתָהּ, חוּץ מִשֶּׁל אַרְגָּמָן וְשֶׁל זְהוֹרִית טוֹבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף מַטְלִית חֲדָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֻּלָּן טְהוֹרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הֲשָׁבַת אֲבֵדָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שלשה על שלשה שנקרע. ולא נחלקו הקרעים זו מזו:

ובשרו נוגע בכסא. אם הקרע כל כך גדול עד שכשמשימים הבגד על הכסא וישב עליו בשרו נוגע בכסא:

טהור. דבטל ליה מתורת בגד:

ואם לאו. שאין הקרע כל כך שיגע בשרו בכסא, לא בטל מתורת בגד, וטמא:

שנמהה ממנו. שבלה ממנו. ודוגמתו מהוהה שטלייה על גבי בריאה דתנן לעיל בסוף פרק שלשה תריסין. וכשבלה חוט אחד מבגד שלש על שלש מצומצמות, נתמעט שיעורו וטהור:

או שני חוטין מתאימין. פירשו רבותי, דמתאימין קאי נמי אקשר. והכי קתני, נמצאו בה שני קשרים מתאימין או שני חוטים מתאימין. משום דאם שני חוטים קשורים זה אצל זה בבגד אין דרך להניחם, והכי אמרינן בגמרא פרק כלל גדול [שבת דף ע״ד] אי מתרמי תרי קטרי בהדי הדדי שרי חד וקטר חד. ושני חוטים המתאימין, שדרך האריגה שהערב נכנס לתוך השתי אין שני חוטים נכנסים בסדר אחד אלא במקום שזה נכנס זה יוצא, וכששניהם שוין נחשב האחד כמי שאינו:

החזירה. לבית.

טמאה. דהא הדר אחשבה:

לעולם השלכתה מטהרתה. כלומר כי האי גוונא מיטמאה ומיטהרת אפילו עשר פעמים ביום:

ארגמן וזהורית טובה. חשיבי ולא מבטלה להו [מתורת בגד]. וזהורית טובה הוא המשי הצבוע כרמיז״י בלע״ז:

אף מטלית חדשה כיוצא בהן. דינה כדין ארגמן וזהורית טובה, ולא מבטלה לה אשפה מתורת בגד:

כולן טהורין. אם הושלכו לאשפה אפילו ארגמן וזהורית טובה:

לא הוזכרו. ארגמן וזהורית טובה ליחלק משאר בגדים:

אלא מפני השבת אבידה. דאם מצאם באשפה לא אמרינן מדעת השליכם, ובעו הכרזה, דמפני חשיבותייהו לא מייאשי הבעלים. ושאר בגדים דלא חשיבי, אם מצאם באשפה לא בעו הכרזה. והלכה כת״ק:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ז משנה י״ב

פירוש המשניות לרמב״ם

אמרו שלשה על שלשה שנקרע ולא הובדלו הקרעים והיה הקרע אשר נקרע מזאת החתיכה מהגודל שכאשר תושם זאת החתיכה על הכסא וישב עליה יגע בשרו בעצם הכסא הנה אז לא תטמא במדרס הזב. ושני חוטין המתאימין שיגע חוט אל חוט וישאר ביניהן ורוב מה שיקרא מתכונת הבגד: זהורית טובה. המשי הצבוע בכרמיז ויהיה בגד הארגמן ובגד המשי הנכבד חשוב מאד ויטמא הימנו ג' על ג' אפילו מושלך באשפה לפי שהוא חשוב ור"א סבר שכל בגד חדש ג"כ חשוב ויטמא ממנו ג' על ג' בכל מקום ור"ש סבר כי אפילו בגד המשי והארגמן אם היה ממנו ג' על ג' באשפה לא יטמא ואמנם הושם חילוק בין בגד ארגמן ובין שאר הבגדים לענין השבת אבידה לבעלים כי מי שימצא ג' על ג' משאר הבגדים באשפה והדומה לה לא יתחייב שיכריז עליו לפי שאין חשיבות לו ואם היה מבגד משי או ארגמן צריך שיכריז עליו ויחזירהו לבעליו לפי שהוא חשוב ואין הלכה כרבי אליעזר:

תוספות יום טוב

[*ושל זהורית טובה. פירש הר"ב הוא המשי הצבוע כרמז"י בלע"ז עמ"ש בפ"ג דפרה משנה י']:

תפארת ישראל – יכין

שלשה על שלשה שנקרע שיש בו קרע ולא נחלקו החלקים זמ"ז לגמרי. ומיירי שלא הגיע הקרע עד רוב רוחב הבגד. דאל"כ כנחלקו לגמרי דמי. [כפכ"ח מ"ח]:

אם נתנו על הכסא ובשרו נוגע בכסא שכשישב עליו יתפרדו ב' חלקי הקרע זמ"ז. ויהי' בשרו נוגע בכסא וזה משוער לפי עובי הבגד. דכל עוד שעב ביותר יתרחקו הקרעים טפי כשישב עליו. מאילו הבגד דק. [והר"ב כתב דמשערין לפי אורך הקרע. ואילה"ק הרי אורך כבר מבואר בפכ"ח מ"ח שלא יהא כרוב אורך הבגד ואי ר"ל הכא דמיירי בשאין הקרע ברוב אורך הבגד אז משערין בנגיעת הבשר בכסא. א"כ שיעור רוב אורך הבגד דתני לקמן בכדי נקטיה. דהרי בכה"ג בודאי בשרו נוגע בכסא. י"ל הרי כבר כתבנו שם בס"ד דשיעור דהכא רק לענין צירוף מיירי]:

טהור דהו"ל כנחלקו זמ"ז לגמרי ואין בו שיעור מדרס עוד:

שלש על שלש שנמחה ממנה חוט אחד ר"ל שנתדקדק ונחלש בו חוט א'. [וזה פי' מלת נמהה כלעיל פכ"ד מי"ז מהוהה שטליי' על הבריאה. וע"ש]. דאי בניטל החוט לגמרי. כבר תנינן געגא"צ שנתמעט טהור [רב"א]. וא"ת כיון דנמהה חוט א' נטהר. למה אצטריך לאשמעינן דבנתמעטו הגעגא"צ טהור. י"ל דנמהה מגרע גרע מנתמעט דמדנמהה חוט א' מסתמא גם חוטי' שבצדו נתדקדקו:

או שני חוטין מתאימין מלת מתאימין אקשר נמי קאי. וה"ק שיש בב' חוטים בכל חוט קשר. וב' הקשרים סמוכין זל"ז [וכן מוכח בשבת דע"ד ב] או שטעה האורג והשליך ב' פעמים חוטי ערב סמוכין בין חוטי השתי:

טהורה אמק"ט. דבכל א' מב' האופנים הנ"ל הו"ל חוט אחד כליתא. והו"ל כנתמעט השיעור של גע"ג אצבעות:

טמאה לא שתחזור לטוי"ש אלא שמק"ט מכאן ולהבא [רמב"ם ספכ"ב מכלים]:

לעולם השלכתה מטהרתה וחזרתה מטמאתה אפי' הרבה פעמים:

חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה הוא צבע קארמעזין. דמדשניהן חשובים אין השלכתן מטהרתן. דבטל דעתיה אצל כל אדם:

רבי שמעון אומר כולן טהורין אף הנך דחשיבי אפ"ה כשהשליכן לאשפה תו אמק"ט:

לא הוזכרו חשיבות ארגמן וזהורית:

אלא מפני השבת אבדה דאפי' במצאן באשפה חייב להכריז מדמסתבר שנאבדו ונפלו לשם שלא בכונה. אבל בהשליכן לשם בכונה נתבטל חשיבותייהו:

מלאכת שלמה

אם נתנו. ס"א אם נותנו. תניא בתוספתא העור והשק והמפץ שנקרעו אם נותנו לבית הכסא ובשרו נוגע בכסא טהור ואם לאו טמא:

שלש על שלש שנמהה ממנה חוט א' או שנמצא בה קשר. כך צ"ל: לעולם השלכתה מטהרתה והחזרתה מטמאתה. כך מצאתי מוגה וכן הוא הלשון שם ברמב"ם ספכ"ב וכן הגיה ג"כ הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

מפני השב אבידה. כך הגי' ה"ר יהוסף ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ז משנה י״ב?

משנה כלים פרק כ״ז משנה י״ב פותחת במילים ״שלשה על שלשה שנקרע אם נתנו על הכסא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ז משנה י״ב?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־14 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ז?

בפרק כ״ז של מסכת כלים יש 12 משניות, וזו המשנה ה־12 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)