משנה כלים פרק י״ט משנה ה׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
מִטָּה שֶׁהָיְתָה טְמֵאָה מִדְרָס, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה מִדְרָס. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה מִדְרָס, וְהַמִּזְרָן מַגַּע מִדְרָס. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמִּזְרָן טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. הָיְתָה טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְכָרַךְ לָהּ מִזְרָן, כֻּלָּהּ טְמֵאָה טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשָׁה, הִיא טְמֵאָה טֻמְאַת עֶרֶב, וְהַמִּזְרָן טָהוֹר:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
כולה טמאה מדרס. וכל זמן שלא פירש המזרן מן המטה הוי כמטה עצמה כדפרישית:
והמזרן מגע מדרס. ומטמא אחד ופוסל אחד, כדין כל נוגע באב הטומאה:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ט משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
אלו הדברים כולן מבוארים והולכין על דמיון המאמר הקודם ביאורו בהלכה השביעי מהפרק אשר לפני זה וכאשר תסדיר הביאור ההוא בזה המאמר תמצא הענין אחד זולת שבכאן הערה נעריך עליו וזה שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת ז' מן המת והמיזרן מן הבגדים וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב לא תשים הבגדים והוא המיזרן הנוגע בה אב ג"כ אבל ראשון כמו שאמר פירשה היא טמאה טומאת ז' כמו שהיתה והמיזרן טמא טומאת ערב ר"ל שהוא ראשון לא אב וזה השרש כבר התבאר והארכנו בביאורו בפתיחת דברינו ותזכרהו ותעיר עליו:
תוספות יום טוב
היתה טמאה טומאת ז'. שזאת המטה היא נלקחת ממי שנטמא טומאת ז' מן המת והמזרן מן הבגדים וכאשר היתה המטה אב במת והוא סוף אב לא תשים הבגדים והוא המזרן הנוגע בה אב ג"כ אבל ראשון. הרמב"ם ועיין בפ"ק דאהלות [מ"ב]:
תפארת ישראל – יכין
מטה שהיתה טמאה מדרס וכרך לה מיזרן כולה טמאה מדרס בעודו מחובר להמטה:
היא טמאה מדרס והמיזרן מגע מדרס ר"ל הרי המזרון אז ראשון. מדנגע במטת המדרס [ועי' פי"ח מ"ז סי' נ"ט]:
היתה טמאה טומאת שבעה כגון שנטמא בטומאת מת:
היא טמאה טומאת ערב והמיזרן טהור דאדם וכלים אמק"ט רק מאה"ט:
תפארת ישראל – בועז
והא דלא נקט רבותא איפכא. מזרון שהיה טמא מדרס שחברו למטה. כולו טמא מדרס. פירש. הוא טמא מדרס. והמטה מגע מדרס. דהרי ודאי דינא הכי לכאורה דמ"ש מכרע לעיל (פי"ח מ"ז). ואפי' למאי שהוכחנו לעיל בס"ד כהר"ש ורא"ש ורב"א דמזרון אמק"ט מדרס. אפ"ה הוה מצי למנקט בכה"ג וכגון שהיה המזרון כרוך למטה ונטמא במדרס עמה. וכשפירש מהמטה הטמאה. אע"ג דאז אינו רק ראשון (וכלעיל סי' כ"ח) עכ"פ נשאר טומאת מדרס חופף על המזרון. שכשיחברנו תו אפי' למטה טהורה. תהיה המטה הב' כולה טמאה מדרס. וככרע לעיל. י"ל דדוקא כרע שמיוחד רק למטה. לפיכך כשפירש עכ"פ מדחזי להחזירו עדיין. להכי עדיין טומאת מדרס חופף עליו. ככל אברי כלי שנתפרקו. אבל מזרון דטפי מיוחד לתשמישין אחרים. ולא למטה שנתרועעה. והרי מה"ט אמק"ט מדרס כ"ז שמפורד מהמטה. מדאומרים עמוד ונמ"ל. להכי כשפירש מהמטה שנטמא עמה במדרס. פרח ממנה לגמרי הטומאה הקודמת ביני ביני. רק דטמא עדיין מגע מדרס. מדהו"ל עכ"פ כלי למילי אחרינא להכי מק"ט מהמטה בשעה שפירש ממנו. (ועי' לקמן פכ"ד בבועז סי' ד' תירץ ע"ז באופן אחר). ומה"ט לקמן במ"ו בנטמא במת. הרי גם כשפירש המזרון מהמטה כלי הוא. ומק"ט מת. להכי גם כשפירש מהמטה נשאר בטומאת ז' שקבל בעודו בחבורין עם המטה:
ונראה דלהכי לא נקט נטמא במת כדנקט במשנה ו'. דא"כ נעשה המטה אבי אבות. והמזרון אף כשפירש הו"ל אב ככלים (פ"א דאהלות מ"ב) והיינו כרמב"ם. אולם לרבותינו שהזכרנו ביבקש דעת סי' ח'. דס"ל דרק כלי מתכות שנגע במת נעשה אבי אבות. צ"ל דאי הוה תני נטמא במת. וכרך לה מזרון הרי זה טמא טו"ז. הוה סד"א דכל עוד שלא כרך להמטה המזרון לחזק פרקיה יחד לא יהא טמא טומאת שבעה קא משמע לן:
מלאכת שלמה
כולה טמאה מדרס. ואע"פ שכשדרס הזב על המיזרן המטה טהורה היינו לפי שהמטה עיקר ואינה בטלה לגבי המיזרן אבל מיזרן בטל הוא אגב המטה הר"ש והרא"ש ז"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק י״ט משנה ה׳?
משנה כלים פרק י״ט משנה ה׳ פותחת במילים ״מטה שהיתה טמאה מדרס וכרך לה מזרן כלה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ט משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ט?
בפרק י״ט של מסכת כלים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)