משנה כלים פרק י״ט משנה ו׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

מִטָּה שֶׁכָּרַךְ לָהּ מִזְרָן, וְנָגַע בָּהֶן הַמֵּת, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. פֵּרְשׁוּ, טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה. נָגַע בָּהֶן הַשֶּׁרֶץ, טְמֵאִין טֻמְאַת עָרֶב. פֵּרְשׁוּ, טְמֵאִין טֻמְאַת עָרֶב. מִטָּה שֶׁנִּטְּלוּ שְׁתֵּי אֲרֻכּוֹת שֶׁלָּהּ וְעָשָׂה לָהּ חֲדָשׁוֹת, וְלֹא שִׁנָּה אֶת הַנְּקָבִים, נִשְׁתַּבְּרוּ חֲדָשׁוֹת, טְמֵאָה. וִישָׁנוֹת, טְהוֹרָה, שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַיְשָׁנוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ונגע בהן המת. כשהן כרוכים יחד:

טמאים טומאת שבעה. בהא לא פליג ר׳ יוסי. דדוקא בטומאת מדרס קאמר עד עשרה טפחים טמא מעשרה ולחוץ טהור, אבל לשאר טומאות, אפילו מאה אמה כולו חיבור. כגון מזרן שהוא כרוך על המטה ונכנסה המטה לאוהל המת או נגעה בשרץ, וכן אם נכנס קצה מן המזרן לאוהל המת או נגע בשרץ, נטמאת המטה נטמא המזרן, נטמא המזרן נטמאת המטה, ואפילו היה המזרן יוצא מן המטה מאה אמה:

פירשו טמאים טומאת שבעה. ולא הוו ככלים שנשתברו, כיון דכל אחד מהן כלי בפני עצמו. אע״ג דלענין קבלת טומאה חשובים ככלי אחד וכשנגעה טומאה באחד מהן נטמא האחר:

שניטלו שתי ארוכות שלה, ולא נשתברו. והן ראויות להחזירן למקומן, הלכך לא טהרה המטה מטומאתה בנטילת הארוכות:

נשתברו חדשות טמאה. שהרי הישנות קיימות ולא נשתנו הנקבים, והוי כנתפרקה אבר אבר וכל אבריה שלמים. אבל נשתברו הישנות, טהורה, לפי שהישנות הן שהיו במטה כשנטמאת, וכשנשתברו הוי המטה שבר כלי, דלא חזיא בלא ארוכות:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ט משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

למדנו בזאת ההלכה שהמטה והמיזרן כאשר יחוברו הנה הן בדמיון כלי אחד ויטמא אחד מהן בהטמא חבירו וכאשר יתפרדו ישאר כל אחד מהן טמא כמו שהיו בעת חבורן ולא יהיה פירודן כמו שבירת כלים שכל אחד כלי בפני עצמו בין בטומאת מת חמורה בין בטומאת שרץ: ואמרו מטה שניטלו שתי ארוכות שלה רצה לומר שאחר שנטמאה המטה נטלו שתי ארוכות שלה ועשה לה שתי ארוכות חדשות ולא שינה את הנקבי' לטהרה לפי מה שקדם בפ' שלפני זה כי כאשר נשתברו שתי ארוכות טהורה ובעבור שלא שינה נקביהם והחזיר לה חדשות לא [נטהר כצ"ל] נטמא אותה בדמיון שנשתברו שתי הארוכות אבל תשאר טמאה וכאשר נשתברו החדשות הנה היא גם כן נשארת בטומאתה מפני הישנות ואם נשתברו הישנות הנה היא טהורה לפי ששרש טומאתה היא ישנה ולזה כאשר נשתברו הארוכות הישנות טהורה על זה השרש והוא אמרו שהכל הולך אחר הישנות:

תפארת ישראל – יכין

מטה שכרך לה מיזרן ונגע בהן המת ר"ל בעודן כרוכין יחד. נגע מת באחד מהן. ומה"ט נקט נגע. דקמ"ל דא' נטמא בטומאת חבירו. דאילו היה באהל. פשיטא דשניהן נטמאו:

טמאין טומאת שבעה ונ"ל דלהכי לא נקט בקיצור. מטה שכרך לה מזרון ונטמאו טומאת ז'. פירשו וכו'. דהרי כבר ידעינן דמת מטמא טו"ז. ה"ט משום דהיא גופה קמ"ל. דבנטמא ממת. אז כל המזרון ואפי' ארוך ק' אמה. כולו טמא טו"ז. ואפי' לר' יוסי לעיל. משום דרק במדרס ס"ל לר' יוסי דדוקא מה שתוך י"ט הו"ל כמטה. ומתטמא בטומאת המטה. אבל מה שחוץ מי"ט. לא שייך להמטה. והרי מצ"ע לא חזי למדרס. משא"כ בשאר אה"ט. הרי כל המזרון כלי הוא ומק"ט כהמטה עצמה ולפיכך כל זמן שהן מחוברין הן כב' כלים המחוברין יחד. שנטמא אחד מהן בשנטמא חבירו. כקערות שבטבלא ובית התבלין [לעיל פ"ב מ"ז]. וכ"כ ד' קציצות שבתפילין [פי"ח מ"ח] ועי' מ"ש בזה לקמן סי' נ"ו:

פרשו טמאין טומאת שבעה ר"ל כל אחד. עדיין טמא בטומאה הקודמת בו:

מטה שטמאה מאיזה מין טומאה שיהיה:

שנטלו שתי ארוכות שלה והרי עדיין ראויות להחזירן. וכיון שכן. אע"ג דכל עוד שהן מפורקין פרחה מהן טומאה הישנה. אפ"ה אם יחבר אבר א' מהן אפי' למטה אחרת טהורה. כל המטה השנייה טמאה בטומאה הראשונה [ועי' לעיל ספי"ט בכללי מטה סי' ה']:

ולא שנה את הנקבים שלא הרחיב או קיצר בהכרעיים את הנקבים שהיו תחובין בהם הארוכות הראשונות שנטלו מהמטה. נמצא דלכשירצה יכול לתחוב שם שוב הארוכות הישנות. ואז ודאי יטמא הכל בטוי"ש:

נשתברו חדשות טמאה ר"ל אפי' נשתברו החדשות טמאה המטה. ולא שבאמת טמאה השתא. דהרי מפורקת היא. אלא ר"ל דעדיין טומאה הישנה חופפת על המטה. שכשיעשה לה חדשות אחרות וכ"ש כשיחזור לה הישנות שניטלו ממנה תחזור לטוי"ש:

וישנות אם הם נשתברו:

טהורה נטהרה המטה עי"ז אף שיש בה השתא חדשות:

שהכל הולך אחר הישנות ולהכי אם נשתברו הישנות. הו"ל הנשאר כשיבור הכלי. והיינו דקמ"ל מתניתין. דמטה טמאה. מדמחובר בה ארוכות החדשות. אפ"ה אפשר שתתטהר אע"ג שלא חלו בה ידים:

תפארת ישראל – בועז

ומה"ט לא נקט נמי. מטה שנטמאת מדרס. פירש מזרן מעליה. שניהן טמאין מדרס. ה"ט משום דבכה"ג ודאי נתבטל מהמזרון טומאת מדרס. משום דמזרון לא חזי למדרס. דלא דמי לכרע (פי"ח מ"ז) דג"כ לא חזי למדרס. ואפ"ה כשפירשה ממטת המדרס. עכ"פ כשחיברה למטה טהורה חוזרת לטומאת המדרס. התם כל כרע מיוחד רק למטה. להכי אף כשפירשה. עדיין הטומאה חופפת עליה. מדעתיד ודאי להחזירה. אבל הכא סתם מזרון מיוחד לתשמיש אחר וכמ"ש לעיל סי' ל"ז לפיכך כשפירש. אף שחזר וחברה למטה טהורה. אין שניהן טמאין רק מגע מדרס. מדנגע המזרון בהמטה הראשונה. והרי הא כבר תנא לה:

מלאכת שלמה

ונגע בהן המת. באחד מהם כשהם כרוכים או במטה או במיזרן:

ולא שינה את הנקבים טמאה נשתברו חדשות טמאה. כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכך נראה מפי' הרמב"ם ז"ל המוגה:

נשתברו חדשות טמאה. דהא אפי' לא עשה לה חדשות טמאה היא בקצרה ושתי כרעים והאי דנקט ועשה לה חדשות לאשמועי' דאם נשתברו הישנות אע"פ שכבר עשה לה חדשות טהורה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י״ט משנה ו׳?

משנה כלים פרק י״ט משנה ו׳ פותחת במילים ״מטה שכרך לה מזרן ונגע בהן המת טמאין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ט משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ט?

בפרק י״ט של מסכת כלים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)