משנה כלים פרק י״ז משנה י׳

כבר ביארנו מדות המזבח על התכלית בג' ממדות והלכה כר' מאיר:

רבי מאיר אומר כל האמות היו בינוניות חוץ ממזבח הזהב וכו'. בגמרא פי"א דמנחות [דף צז] דריש ליה מקרא דיחזקאל (מג יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח. וחיק האמה. ואמה רוחב. וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד. וזה גב המזבח. חיק האמה. זה יסוד. אמה רוחב. זה סובב. וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד. אלו קרנות. זה גב המזבח. זה מזבח הזהב. זהו באמה בת חמשה. הא כל אמות כלים באמה בת שש. ופירש"י בגמ'. וביחזקאל. ואלו מדות המזבח. מדות מזבח העולה. באמות אמה אמה וטפח. באמה בינונית בת ששה. שהיא אמה וטפח באמה בת חמשה. וחיק האמה. כלומר באלו אמות אני אומר שיהיו בנות חמשה בחיק האמה זה יסוד. חיק לשון חיקוי קביעות והוא היסוד בגובהו ולא בכניסתו. ולהרמב"ם אף הכניסה בבת חמשה. ונתלה בפי' הסוגיא. ואין להאריך. אמה רוחב זה סובב. כלומר אמה כניסתו. וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד. אלו הקרנות. זרת דמאמצעית האבן מודד. והוה זרת לכל רוח דהיינו אמה על אמה. וזה גב המזבח. כלומר באמה זו יהא נמי מזבח הזהב:

והקרן. ל' הר"ב של מזבח הנחשת. וכ"כ עוד לקמן. והסובב והיסוד של מזבח הנחושת. ונמצא כמו כן בכתוב מלכים א ח [סד] כי מזבח הנחושת אשר לפני ה' קטן מהכיל. ופירש"י מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת של משה. אף בכאן ירצה הר"ב מזבח אבנים. שבמקום מזבח הנחשת. והר"ש כתב והקרן של מזבח העולה. וכן לשון רש"י במנחות פי"א דף צז. והקרן של מזבח העולה. וכ"כ עוד היסוד והסובב של מזבח העולה. ומ"ש הר"ב ואותה אמה היתה באמה בת ה'. לא שנא גובהן ולא שנא רחבן באמה קטנה. כ"כ רש"י בפ"ק דערובין דף ד. אבל הרמב"ם מפרש בפי' רפ"ג דמדות. דגובה כל קרן חמשה טפחים. אבל ריבוע הקרן הרי הוא ו' על ו':

אמת בנין. לשון הר"ב חומת הבית ומזבח העולה. שהמזבח מחובר לקרקע בסיד וכו' כמפורש ברפ"ג דמדות:

ושל כלים חמשה. דסבר ר' יהודה וזה גב המזבח [זה] מזבח הזהב. וכזה יהיו כל אמות כלים. גמרא במנחות:

והקרן קרנות המזבח:

והיסוד שהיו כולן בני אמה של ה' ה' טפחים. והיינו משום דהנך מעטינהו קרא:

רבי יהודה אומר אמת הבנין כגון חומת החצר. והמקדש והמזבח:

ושל כלים כגון ארון ושולחן ומזבח הזהב שהיו מנין אמות קצובות לכל א' מהן:

ר"מ אומר וכו'. ואית דגרסי ר"מ אומר כל האמות היו בבינונית וכו'. תניא בתוספתא ר"מ אומר כל מדות שאמרו חכמים בכרם כגון חרבן הכרם ומחול הכרם ופסקי עריס ומותר אפפיירות כולן באמה של חמשה טפחים חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד שהן באמה של ששה טפחים שנאמר ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח שיהא למזבח שני מדות יכול יהו כולן באמה של חמשה טפחים ת"ל באמות אמה אמה וטופח באמה שהיא יתירה על חברתה טפח פי' חרבן הכרם הוא קרחת הכרם דפ"ק דערובין וכולן שנינו בהן אמות פ"ד דכלאים קרחת הכרם בה"א שש עשרה אמה ותנן פ' ששי דכלאים פסקי עריס שמנה אמות ועוד. ובפ"ז דכלאים תנן מותר אפיפיירות ואין שיעורם במשנה מפורש אבל בירושלמי מפ' מותר אפיפיירות ששה טפחים ושמא ר"מ היה שונה אמה ע"כ מה"ר שמשון ז"ל ואם אין טעות בתוספתא נראה דתרי תנאי אליבא דר"מ:

ר' יהודה אומר אמות הבנין. כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. ואית דגרסי הבניין:

בפי' ר"ע ז"ל. והלכה כר"מ אמר המלקט ודוקא מזבח הזהב שהיה מרובע אמה על אמה באמה בת חמשה טפחים וכן גובה היסוד וכניסתו וכן ג"כ כניסת הסובב וכן ג"כ גובהן של ד' קרנות המזבח הוא דהוו באמה בת חמשה טפחים אבל גובה הסובב היה באמה בת ששה טפחים וכן ג"כ רבוע כל קרן של מזבח הנחשת היה ששה טפחים על ששה טפחים: