משנה כלים פרק י״ז משנה ט׳

השיעור באמה בתורה הרבה כמו שהתבאר בשבת (דף ה.) ועירובין (דף ג:) וסוכה (דף ג.) ומדות (פ"ג) ובינונית היא אמה בת ו' טפחים וכל טפח ד' אצבעות בגודל והיא אמה של משה ר"ל אשר בה ישער המשכן וכבר ביארנו במדות שבשער מזרחית משערי הר הבית היתה צורת שושן הבירה ולזה יקראו שער שושן הבירה ועשו זה בעבור שעלו משושן כדי שיזכירו עמידתם בו ויהיה אימת מלכות עליהן ומזה השער יאמרו ושתי אמות היו בשושן הבירה וכאשר יסכימו עם האומן שיארגו מאה אמות דרך משל במאה דינרין או יבנו ק' אמות בק' דינר וישמרו אותם מן הגזל ויתנו להן מה שיבנו במאה אמות הקטנות וכאשר יקח מהן ההקדש מה שעשו יבקשו מהן מאה אמות מאמות הגדולות עד שלא יהנו מן ההקדש ויתחייבו מעילה לפי מה שיתבאר במסכת מעילה:

שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה חצי אצבע. והיא לכספא ודהבא כדפי' הר"ב. והתוספות בפי"א דמנחות דף צח. יהבי סימנא מצפון זהב יאתה:

[*של משה. לפי מדת ארכו של משה. דהיינו אמתו. כך פירש"י בפ"ד דערובין דמ"ח]:

ולמה אמרו כו' אלא שהאומנין כו'. עיין כיוצא בזה הלשון ומ"ש בו. בספ"ק דב"ק:

כדי שלא יבואו לידי מעילה. לאו דוקא. דהקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל. [כמ"ש הר"ש במשנה ה פ"ה דתמורה] אלא שלא היו רוצין ליהנות משל הקדש. תוס' שם. ולמאי דתנינן התם בתמורה וצריך לעשות דמים. מעיקרא לא קשיא ולא מידי:

האמה שאמרו מעביר ד"א בר"ה בשבת חייב [שבת צ"ו ב'] וכ"כ אמות מבוי ותחומין ואמות סוכה. ואמות כלאים. ואמות מדות שבבהמ"ק ואמות חצר של שותפין לשתהיה בת חלוקה [כפ"ק דב"ב]:

באמה הבינונית היא בת ו' טפחים. והקטנה היא בת ה' טפחים. ובזאת הקטנה היו מודדין המזבח הזהב. והקרן. והסובב והיסוד של מזבח החיצון וכדמסיק [במשנה י']. והגדולה היא של ב' מינים. א' בת ו' טפחים ואצבע. והשנית בת ו' טפחים וחצי אצבע. ושניהן היו מיוחדין לאומנין. וכדמסיק בסיפא דמתניתין [והא דלא נקט הכא ג"כ כדנקט לעיל לא גדולה ולא קטנה. נ"ל דלא נקט כהך לישנא רק בשתלוי גדלו וקנינו בטבע וצריך לשערו אם הוא בינוני. משא"כ בשידוע ומפורסם הבינוני ע"י הסכמת בני אדם]:

וב' אמות היה בשושן הבירה נ"ל דה"ק. אע"ג שאמרנו דכל אמה משערין בבינונית. אפ"ה אמות של כלי ביהמ"ק משערין בגדולה אלא שני מיני אמות גדולות היו מונחים בהחדר שהיה ממעל לשער המזרח של העזרה. והחדר ההוא היה נקרא שושן הבירה. מדהיה מצוייר על כותלו מבחוץ עיר שושן מושב מלך פרס שבנה המקדש. ולכבודו עשו כן:

שעל קרן מזרחית צפונית היתה יתירה על של משה ר"ל על האמה שנחשבת לפי אורך ידו של משה. שהיתה בת ו' טפחים והיא היתה האמה הבינונית. שלפי מדתה היו רוב האמות של האהל מועד:

ולמה אמרו ר"ל ולמה הצריכו שיהיו ב' מיני אמות גדולות:

ואחת קטנה דהיינו בת ו' טפחים:

כדי שלא יבואו לידי מעילה נוטלין דקאמר היינו פוסקין. ור"ל דלהכי היו ב'. דהקטנה שבב' הגדולות. היתה לכלי כסף שהיו במקדש. והגדולה שבב' הגדולות היתה מיוחדת לבנין שעשוי שם. ובשני מיני בעלי מלאכה אלו מתנין עם האומנין שיעשו משלהן [עי' רמב"ם פ"ח ממעילה] באמה קטנה. דהיינו אמה בינונית בת ו' טפחים. כמצווה בתורה. שהיא קטנה יותר מהב' אמות שבשושן. רק שכשהחזירו היה חלוק בין כלים לבנין. דכשהחזירו כלי כסף וזהב. נתנו להן הגזברין שכרן לכל אמה כפי מה שפסקו. אבל רק כפי אמות גדולות שיש בהכלי שעשו. דהיינו חצי אצבע יתירה על אמה שפסקו עליה שהיא בת ו' טפחים. וסתמא כר"מ לקמן. דס"ל דגם אמת כלים היתה בת ו' טפחים. אבל בבנין דלא חשיב כולי האי חשבו עמם יתר על תנאם אצבע לכל אמה. ועשו כן. מדחששו מאד שלא יבואו לידי מעילה ושמא עשו קצת פחות מהמדה שהתנו עליה. ויחדו מקום לאותן ב' האמות בחדר ההוא. בקרן מזרחית דרומית הניחו האמה של בנין. ובקרן מזרחית צפונית הניחו האמה שהיתה מיוחדת לכלי כסף וזהב. וסימנך מצפון זהב יאתה:

ונ"ל דלהכי יחדו להאמה של כלים צד צפון. משום דכלים קדישי טפי מבנין (כמעילה י"ח ב') וצד צפון שבמקדש ג"כ היה קדוש טפי לענין שחיטת קדשי קדשים (ועי' מ"ש בס"ד בפירושינו מדות פ"א מ"ה). ונ"ל עוד דהא דמחזירין בזה ובזה בגדולה. לא שבאמת היו הכלים והבנין במדתם יתירים מאמת בינוני. דא"כ הרי לא עשו הכל בהמדה שאמרה התורה. והרי כתיב הכל מיד ד' עלי השכיל (כזבחים ס"ב א') והיה אסור לשנות. אלא ה"ק שחשבו עם האומנין שכרן לא לפי אמות בינוני שעשו. רק לפי האמות הגדולות שהיו בחומה שבנו. ונוטלין דקאמר ר"ל פוסקין. וה"ה שהיו יכולים להתנות עם האומנין כמה יקבלו בעד כל אמה שבכלי פחות חצי אצבע. ובבנין בעד כל אמה שבו פחות אצבע. והאומנים יעשו בזה ובזה אמות בינונית. וא"כ לא היו צריכין במקדש רק אמה אחת בינונית. דהרי רק בהתנאי שהתנו עם האומנים יהיה חילוק בין כלים לבנין. ואעפ"כ עשו כן כדי שלא ישכחו מלהתנות כן. תדע דהרי בכל דוכתי קיי"ל דבידי אדם אפשר לצמצם (עי' תוס' חולין כ"ח ב') והכא חששו שמא אעפ"כ יטעו בכמלא נימא. אע"כ דחששו מאד לאיסור מעילה. אמנם ק' מ"ש חשש מעילה טפי מחשש שמא לא עשו כפי המדה שצותה התורה. א"כ לא קיימו המצוה כלל. ואת"ל התם א"א. לעשות תיקון לזה. אמרינן דלא נתנה תורה למה"ש (קדושין נ"ד א') אבל לענין מעילה הרי יכולין לצדד החשש ע"י התנאי. עכ"פ ק' מה הועילו חכמים בתקנתן. הרי עכ"פ אפשר שיהנו מהקדש בשיעשו דופן הכלי דק קצת יותר מהראוי. ומ"ש ההנאה מעובי הדופן או מהמשך הדופן. וצ"ל שבאמת התנו עמהן ג"כ כמה ישקלו הכלים. כאשר באמת הוצרכו לעשות כן בכלי זהב קטנים שלא היה בהן מדה קבועה. כגון מזרקות וכוסות וכדומה. וגם בהן החזירו במשקל יותר ממה שהתנו:

האמה שאמרו וכו'. בפסחים דף פ"ו מפ' דאע"ג דגגין לא נתקדשו היו מניחין שם כלי קדש הצריכין לבנין אבל לא הצריכין למזבח כדאשכחן שאותן שתי אמות מקלות של מדה היו נתונות בגובה השער של שושן הבירה שהוא בית הבנוי על גובה השער כדתנן במסכת מדות שער המזרח עליו שושן הבירה צורה והוא כגגין ועליות שלא נתקדשו גם לשאר כלי הקדש שאינם כלי שרת של מזבח היו מניחין בגגין ולא שיהיו כלי הקדש צריכין מקום מקודש רק במה שהיו מניחין אותן כלי הקדש שם הוה להו לגגים ההיא קדושה מועטת. ובפרק מומין אלו (בכורות דף מ"ד) כתב רש"י ז"ל דהא דקתני יתירה על של משה לאו באמתו של משה ממש קאמר דודאי של משה גדולה מאד דהא משה רבינו עשר אמות באמה של קדש הוה שהם שלש אמות באמה שלו דהא כל אדם אין גופו אלא שלש אמות באמתו אלא על אותה של קדש שתיקן משה קאמר יתירה על של משה. וכמו שכתוב כאן הוא נוסח המשנה שם וכן הוא הנכון ואמנם אני מצאתי מוגה כך ושעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה על של משה אצבע ולמה וכו' וכל השאר נמחק. ולא מצאתי רמז להגהה זו. וראיתי שכתוב בפי' הר"ש ז"ל שתי אמות של שתי מקלות שבהן מודדין האמות והם אמה על אמה ע"כ. ואם אין טעות לע"ד צ"ע קצת:

בשושן הבירה. חדר אחד בנוי על שער מזרחי של עזרה ועליו שושן הבירה מצוייר כדי שתהא עליהם אימת מלכות וידעו מהיכן באו ולא יבאו למרוד במלך:

ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה. תיסגי להו בשל משה רש"י ז"ל. ומצאתי מלת ולמה מנוקדת בשור"ק ושב"א. ויש מוחקין מלת אמרו גם החכם הר"ס ז"ל מחקה מספרו. ועיין בערוך וז"ל כאשר הוא כתוב שם בדפוס פי"ז בכלים ושתי חומות היו בשושן הבירה פי' יש מי שאומר מקום היה בנוי בבית המקדש צורת שושן הבירה ועשו בנין אמה אחת כמדת משה רבינו שעשה בה כל כלי הקדש ותוספת חצי אצבע בקרן מזרחית צפונית בנין אמה ואחת יתירה בקרן מזרחית דרומית ע"כ ואם אין טעות צ"ע לע"ד: