דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק י׳ משנה ד׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַכַּדּוּר וְהַפְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי שֶׁנְּתָנָן עַל פִּי הֶחָבִית, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין, לֹא הִצִּיל, עַד שֶׁיְּמָרַח מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן. וְכֵן בְּמַטְלִית שֶׁל בֶּגֶד. הָיְתָה שֶׁל נְיָר אוֹ שֶׁל עוֹר, וּקְשָׁרָהּ בִּמְשִׁיחָה, אִם מֵרַח מִן הַצְּדָדִין, הִצִּיל:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

הכדור. פלוט״א בלע״ז:

הפקעת של גמי. לח ארוך שכורכים אותו זה עם זה ועושים אותו עגול כמין פקעיות של שתי. גלומור״ש בלע״ז:

עד שימרח. מלמטה של כדור או של פקעת ולמעלה, כדי שיכסה כולו, מפני שהוא חלול:

וכן מטלית של בגד. דכל הני חלולים נינהו. וכולהו אין מצילין אלא כשאין בהם שיעור לקבל טומאה:

וקשרה במשיחה. בחוט דק כדרך שעושים כשמכסים פי הנוד בבגד או בנייר שקושרים אותו, ומוסף על הקשירה בעי נמי מריחה מן הצדדין:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כדור. ידוע: ופקעת. הוא קופה של גמי שהוא בלקא לא יציל עד שימרח הכדור או הפקע עם שפתי החבית בדבר אשר ימרחו בו ויכסה אותו בלבוש וכן אם כסה פי הכלי בבגד או בעור הנה אי אפשר בלתי שימרח המטלת כולו אולם אם כפה פי הכלי בנייר לח או עור וקשר השפתות לא יצטרך מירוח זולת על צידי הכלים סביב וענין זה כולו מבואר:

תוספות יום טוב

הכדור. ל' הר"ב פלוט"א בלע"ז. ששוחקים בו הנערים. הר"ש:

תפארת ישראל – יכין

הכדור באלל העשוי ממטלית ארוג מצמר או פשתן וכדומה שכורכו יחד בעיגול. דאף שהיה בהמטלית גע"ג אצבעות. אפ"ה כשכרכו יחד שוב אמק"ט [כלקמן רפכ"ח]:

והפקעת של גמי הוא [קנויעל] מחוט עשב ארוך הנקרא [באסט] בל"א. והא דלא נקט פקעת של חוט צמר או פשתן. ה"ט משום דפקעת כזה מק"ט [כלקמן רפכ"א]. וא"כ לא חזי לסתימת צמ"פ:

אם מירח מן הצדדין היינו סביב קצוות הכדור והפקעת:

לא הציל ר"ל אפי' אם מירח מהצדדין אפ"ה לא הציל בצמ"פ. משום שנשארו נקבים וסדקין בין חוטי הכריכה:

עד שימרח על הכדור והפקעת עצמו:

מלמעלן ומלמטן ר"ל או מלמטן. כדי שיסתמו כל הנקבים והסדקין שבין חוטי הכריכה:

וכן במטלית של בגד שכרכו על פי הכלי. והמטלית אין בו ג' על ג' אצבעות דאמק"ט. ואפ"ה אמ"צ מפני הנקבים שבארוג:

היתה של נייר והרי נייר אמק"ט רק כשיש בו ב"ק [כרמב"ם רפ"ב דכלים]:

או של עור והרי גם עור אמק"ט. כשהוא פשוט בלי ב"ק. רק כשהוא רך ויכול לקפלו סביב שום דבר [כתוס' שבת ס"ג ב' ד"ה מנין] והכא דהנייר והעור רכים. דהרי כרכם סביב פה הכלי. א"כ ע"כ דמיירי שאין בזה ובזה כשיעור לק"ט:

וקשרה במשיחה שהניחן על פה הכלי וקשרן סביב בחוט. סביב לשפת פה הכלי:

אם מירח מן הצדדין הציל דמדאינן נקובין כארוג א"צ מרוח על פניהן. וסגי בשמירח בקצוותיהן סביב שפת פה הכלי:

תפארת ישראל – בועז

וא"ת הרי שיעור נקב בחבית קיי"ל שהוא כמוציא אגוזים לטומאה (כפ"ג מ"ב). וכיון שכן. ה"ה להציל בצמ"פ. כל שאין הנקב גדול כמוציא אגוז א"צ סתימה. דהרי פריחת טומאה מכלי. והצרכת צמ"פ דינן שוה (כרפ"ג וסוף פ"ט). ואדרבא חזינן דגם כשפרח הטומאה מהכלי אפ"ה מהני לה צמ"פ (כרמב"ם פכ"ב מטו"מ ה"ג) מכ"ש כשהנקב בהכלי הוא שעדיין מק"ט עמו. דהול"ל שא"צ נקב ההוא סתימה. וא"כ היאך נימא הכא דהנקב שאינו מפריח מהחבית קב"ט. יהיה צריך סתימת צמ"פ. י"ל כיון דנקבי הפקעת והכדור נעשים ע"י אדם שכרך החוט. הו"ל כנקב ביד אדם דשיעורו בכ"ש. שצריך לסתמו (כלעיל ספ"ט). ולרכ"מ (פכ"א מטו"מ ה"ב) לא אמרינן דנקב הנעשה בידי אדם. גם אם הוא כ"ש צריך לסתמו. היינו רק בהיה כלי שלם. ונקבו אדם בכונה. אבל כשעשה תחלה כלי עם נקבים ורוצה להשתמש בו כך. לא נקרא נקב שנעשה בידי אדם. ודינו כשאר נקב שנעשה ממילא. וכן מוכח לפע"ד כדברי רבינו מכורת מחולחלת (בכל פ"ט דאהלות) שנעשו הנקבים בהכורת בידי אדם. ומדנעשו בו בתחלה אין הטומאה נכנסת לתוכו דרך הנקבים ההם. א"כ קשה למה צריך הכא לסתום נקבי הכדור הקטנים שסתם בה החבית. צ"ל דוקא נקב שבכלי עצמו בעי שיעורא. אבל נקב שבסתימה עצמה. אפי' כ"ש מעכב. וכן מוכח מכל צמ"פ שנזכרו בפרקן מ"ד ה' ו' (ועי' פ"ט מ"ז. ובפירושינו שם ודו"ק):

מלאכת שלמה

עד שימרח מלמטן למעלן. כך מצאתי מוגה על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. וכן הגיה גם כן ה"ר יהוסף ז"ל:

היתה של נייר. אם הוא נייר של עשבים אינו מקבל טומאה ואם לאו צריך שלא יהא בו כשיעור:

וקשרה במשיחה. גרסי':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י׳ משנה ד׳?

משנה כלים פרק י׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״הכדור והפקעת של גמי שנתנן על פי החבית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת כלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)