משנה ברכות פרק ו׳ משנה ב׳
מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה, יָצָא:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
בירך על פירות האילן וכו׳ כל היכא דכי שקלי פירא איתיה לענף, ואותו הענף עצמו חוזר ומוציא פרי לשנה האחרת מקרי אילן, ומברכין על פירותיו בורא פרי העץ, אבל היכא דכי שקלת ליה לפרי לא ישאר ענף שיחזור ויוציא פרי לשנה האחרת אין מברכין על הפירות אלא בורא פרי האדמה:
ועל כולן אם אמר שהכל יצא. ואפילו על הפת ועל היין. ומיהו לכתחלה אין לאכול שום פרי אם אינו יודע תחלה שיברך עליו ברכה הראויה לו:
עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ו׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא כו': מה שאמר על כולן ואפילו על פת ויין אם ברך עליהם שהכל יצא:
תוספות יום טוב
יצא. בגמ' אמרינן סבירא ליה דעיקר אילן ארעא כלומר הכל גדל מהארץ ורבי יהודה היא דאמר במשנה ו' פ"ק דבכורים נקצץ האילן מביא וקורא. והתם בבכורים פסק הר"ב דלא כר' יהודה וכן הרמב"ם וא"כ הוי ליה לכתוב גם בכאן דמתני' יחידאה היא וכ"כ ב"י בסימן ר"ו דהרמב"ם פוסק דלא כמתניתין דהכא מהאי טעמא. אבל בכ"מ פ' ח' (דין יו"ד) מהלכות ברכות כתב שמצא נוסח בדברי הרמב"ם דפוסק כמתניתין דהכא. וטעמא משום דבירושלמי איתא מ"ד דמתניתין ד"ה היא פירות האילן בכלל פירות האדמה. ואין פירות האדמה בכלל פירות האילן. ונ"ל ראיה לדברי הכ"מ שכן הרר"י פירש למשנתינו בזה הלשון יצא שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא ע"כ. וזה כדברי הירושלמי:
ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. דס"ד אמינא הואיל ואר"י חטה מין אילן הוא (כמ"ש הר"ב במ"ב פ"ק דר"ה) לברך עליה בפה"ע קמ"ל. גמ':
תפארת ישראל – יכין
ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא – ה"ה בבירך בפה"א על פרי אדמה. ונתכוון להוציא בזה גם פרי עץ שיאכל אח"כ יצא [ט"ז ר"ו סק"ב] וה"ה בבירך אפת שנ"ב או בפה"א או במ"מ. או אפת כסנין המוציא או שנ"ב או בפה"א יצא [אבן עוזר קס"ח וא"ח קס"ז]:
ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא – משא"כ פרי עץ שראוי לברך עליו בפה"א כלעיל אות ד' וכדומה ובירך בפה"ע יצא [מג"א בסי' ר"ו]:
על כולם – אפילו על פת ויין:
אם אמר שהכל נהיה יצא – בדיעבד:
מלאכת שלמה
בירך על פירות האילן בפה"א יצא. שגם האילן יונק מן האדמה ונמצא שבכלל פרי האדמה הוי ולפיכך יצא אבל כשבירך על פירות הארץ בפה"ע לא יצא שאין שם עץ כלל. ה"ר יונה ז"ל. ובגמ' דר' יהודה היא כו' אבל בירושל' א"ר יוסי דדברי הכל היא דפירות האילן בכלל פירות האדמה ואין פירות האדמה בכלל פירות העץ וכדפי' ה"ר יונה ז"ל. ובכסף משנה חזר בו ממ"ש בבית יוסף שהרמב"ם ז"ל פסק דלא כי האי מתני' אלא בתרוייהו ס"ל לא יצא כיון דמתני' הויא כיחידאה דהיינו ר"י. וחזר בו מפני שמצא נוסחא בהרמב"ם ז"ל כלישנא דמתני' דברישא יצא ובסיפא הוא דלא יצא ע"ש. וכנוסחא זו נמצא ג"כ בספר צובא שהוגה מפי הרמב"ם ז"ל עצמו וחתימת ידו עליו:
ועל הכל אם אמר שהכל יצא. ירושל' תני ר' יוסי כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא י"ח. ופליג אמתני' דקתני ועל כולן אם אמר שהכל יצא. אבל בבבלי ר' יוחנן דהלכתא כותיה אמר דועל כולן אם אמר שהכל יצא קאי אפילו ארישא שהוזכר שם ברכת פת ויין. ור' יוסי שאמר בבריי' כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא י"ח דוקא כשאמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה או כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה משום דהויא ברכה דלא תקינו רבנן אבל אם אמר שהנ"ב דהויא ברכה דתקינו רבנן אפילו ר' יוסי מודה דיצא י"ח. ור"מ פליג עליה דר' יוסי בברייתא דאפילו באותה ברכה דלא תקינו רבנן יצא:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה ברכות פרק ו׳ משנה ב׳?
משנה ברכות פרק ו׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״ברך על פרות האילן בורא פרי האדמה יצא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ו׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת ברכות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)