המילה "מִכְוָה" בתורה

המילה "מכוה" בתורה פירושה כוויה של אש בעור הבשר, והיא מופיעה לראשונה בדיני הנגעים (ויקרא יג, כד) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

מכוה היא מקום בעור שנכווה באש. בתורה המילה נזכרת רק בפרק אחד, בתוך דיני הנגעים שהכהן רואה ובודק.

מכות אש

בפעם הראשונה נאמר: «אוֹ בָשָׂר כִּי־יִהְיֶה בְעֹרוֹ מִכְוַת־אֵשׁ וְהָיְתָה מִחְיַת הַמִּכְוָה בַּהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדֶּמֶת אוֹ לְבָנָה» (ויקרא יג, כד). במקום הכוויה יכולה להופיע בהרת, והכהן צריך לבחון אותה.

צרעת במכוה

אם המראה משתנה נאמר: «וְרָאָה אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ שֵׂעָר לָבָן בַּבַּהֶרֶת וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן־הָעוֹר צָרַעַת הִוא בַּמִּכְוָה פָּרָחָה וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן נֶגַע צָרַעַת הִוא» (ויקרא יג, כה). השער הלבן והמראה העמוק הם הסימנים.

צרבת המכוה

ואם הבהרת לא פשתה נאמר: «וְאִם־תַּחְתֶּיהָ תַעֲמֹד הַבַּהֶרֶת לֹא־פָשְׂתָה בָעוֹר וְהִוא כֵהָה שְׂאֵת הַמִּכְוָה הִוא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן כִּי־צָרֶבֶת הַמִּכְוָה הִוא» (ויקרא יג, כח). כאן מה שנראה אינו נגע, אלא רק סימן של הכוויה.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות מכות, המכוה ובמכוה. במשפחת המילה נמנית גם "כויה".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה מבחינה בין פצע רגיל לבין נגע. הכהן מתבונן בשער, בעומק ובהתפשטות, ולפי מה שהוא רואה הוא מטמא או מטהר.

מאת מערכת האתר.