תולדות יצחק על ויקרא פרק ו

זאת תורת העולה היא העולה בעבור שהעולה היא הקרבן היותר מעולה מכל הקרבנות לפי שמכפר על ההרהור שבא מן הנפש לזה אמר היא העולה שאם לא כן היה מספיק שיאמר זאת תורת העולה על מוקדה על המזבח והטעם שאמר בעולה מוקדה על המזבח כל הלילה לפי שהאדם מהרהר בלילה וחוטא ביום כמו שאמר הנביא חושבים רע על משכבותם לאור הבקר יעשוה ואמר דוד המלך ע"ה און יחשוב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב שבלילה חושב און וביום יתיצב על דרך לא טוב ולפי שהעולה באה על ההרהור לזה צוה שתשרף כל הלילה שתהיה הכפרה בזמן העבירה:

ולבש הכהן מדו בד פי' שצריך לשמש בבגדי כהונה אפילו לעבודה קלה שהוא להרים את הדשן שכל עובד את ה' צריך להשפיל עצמו מאד לפני השם יתברך ולכן צוה לכהן שירים הדשן בכל יום כדי שיכנע לפני השם יתעלה ולכן צוה לבני לוי שהם היותר קדושים והיותר נכבדים שבישראל שילכו אחרי העגלות והוא אומנות קל בבני אדם שנאמר ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים:

וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל כתב הרמב"ם בעבור שכל כהן המקריב קרבנו הוא בעצמו אם יקריב מנחה ויאכלנה כאלו לא הקריב דבר כי מנחת יחיד לא יקריב ממנה כי אם הלבונה והקומץ ולא די מיעוט הקרבה אלא שיאכלנו וידמה שלא הקריב כלל ולכך ישרפו את כולה:

זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת העולה שחיטתה בצפון וכן החטאת וזה לפי שלא יכלם החוטא במעשה ולא ידעו בני אדם אם חטא בהרהור או במעשה שאם ישחט החטאת במקום זולת העולה ידעו כל הרואים שחטא במעשה והתורה חסה על כבודן של בני אדם אף על החוטאים: