ר"ח על בראשית פרק לב

כל י"ג מדות כלל בתפלתו כי אלהי אברהם ואלהי יצחק הם שני שמות הראשונים רחמים ודין כנגד המדה השלישית שהוא אל שהוא מזוג. שוב לארצך כנגד רחום שריחם עלינו. ואטיבה עמך כנגד חנון כלומר בחנם. וכנגד ארך אפים אמר קטונתי כלומר לא אוכל לסבול אם לא תאריך אפך כי הוא כמו חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא.

מכל החסדים ומכל האמת כנגד רב חסד ואמת. וכנגד נוצר חסד לאלפים. ועתה הייתי לשני מחנות שנצרת לי חסד אבותי שניהם ב' אלפים לשני מחנות.

הצילני נא מיד אחי כנגד נושא עון כלומר שלא יגרום העון.

מיד עשו שלא יגרום הפשע.

כי ירא אנכי כנגד וחטאה שלא יגרום חטא כמו ירא חטא.

ואתה אמרת כנגד ונקה (דרשות אבן שועיב):

עזים מאתים ותישים עשרים וגו' כל ראשי הבהמות במנחה הזאת תק"ן. לפיכך קדמו מלכות אדום למלכות ישראל תק"ן שנה:

לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך. פירוש שקרא שמו ישראל מוסף על יעקב כי מלת עוד פירושו בלבד. ואמר לא יקרא שמך עוד יעקב (בלבד) כי אם ישראל יהיה שמך כלומר יעקב וישראל. וכמוהו (ירמיה ג') לא יאמרו עוד ארון ברית ה' בלבד כלומר לא יאמרו על ארון ברית ה' שהוא מקום השכינה בלבד אלא אף ירושלים שתהיה כולה מקום שכינתו. הוא שכתוב (ישעיה מ"ח) בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'. וזהו שאמר הנביא ע"ה (שם) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי. וכתיב (ירמיה מ"ו) ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל: