בכור שור על בראשית פרק כא

צחוק עשה לי אלקים. כלו' הכי קרא שמו יצחק שיצחקו עלי בני אדם לאמר ראיתם שרה ילדה לצ' שנים והתחילה עתה אטווטי"ר:

מי מלל לאברהם. כלו' מי היה אומר לאברהם שאירע דבר זה שהניקה בנים שרה לא היה אדם שיאמר לו כך שלא היה מאמין רק היה כמצחק בעיניו:

כי לא יירש בן האמה וגו'. כלו' אינו דין שיירש בן האמה עם בני ולפיכך איני רוצה שידיר כאן שמא לאחר מיתתינו יאמר גם אני בן אברהם ויבוא לירש:

וירע הדבר מאד. כלו' על הגר היה קשה בעיניו אבל על בנו היה לו קשה מאד ולפיכך אמר לו הק' אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך:

כי ביצחק יקרא לך זרע. עיקר זרעך הוא יצחק אותו זרע שאמר בו לך ולזרעך אתן את הארץ הזאת:

שם על שכמה. החמת והלחם ואת הילד בידיה כי בן י"ד היה:

ותשלך את הילד. משנתעלף בצמא התחילה לנושאו:

מלאך אלקים מן השמים. המלאכים הנראים אל בני אדם בארץ בדמות בני אדם לא נודע שהם מלאכים לפי שאין דרך הק' להגלות כן ואותו שמדבר מן השמים נודע שהוא מלאך שאמר כי שמע אלקים אל קול הנער ולא אמר שמעתי:

רובה קשת. רובה מושך כמו (בראשית מ״ט:כ״ג) וימררהו ורבו, וכמו (איוב י"ו י"ג) יסבו עליו רביו:

קשת. בעד קשת. וי"א רובה כמו נער כמו יקבלו הרובים תשובתם וכמו הנער שהוא רביא בתרגום כלומר נער בעל קשה:

ויאמר אבימלך. שם המלכות מלך ולא שם איש כמו שהוכיח בשמואל שהלך דוד אצל אכיש ושינה שם טעמו ובתילים הוא אומר בשנותו את טעמו לפני אבימלך אלמא דאכיש קורא אבימלך וכן פרעה שם מלכות במצרים כמו אנפריר"א (empereur, Kaiser). ונ"ל דאף פיכול שם מי שהוא על הצבא ולא שם האיש לפי שכל נעשה על פיו כמו שנ' כאן וגבי יצחק:

אם תשקור לי ולניני. יודע היה אבימלך שאברהם יירש את הארץ ויגרש זרעו אותו משם לכך שאל ברית לו ולנינו ולנכדו:

כחסד אשר עשיתי עמך. בעוד שהארץ בידי שאמרתי לך כטוב בעיניך שב:

תעשה עמדי. כשתבא לידך שלא תגרש גם אתה את זרעי:

אנכי אשבע. כלו' לא אשיב את פניך אע"פ שעשו לי עבדיך שלא כהוגן כמו שאומר והוכיח אברהם את אבימלך וגו' ואמר לו אבימלך אין לך להשיב פני על זאת כי לא ממני היה ולא הגדת לי ולא שמעתי מפי אחרים:

כי חפרת את הבאר הזאת. ולא יגזלוהו ממני:

ויטע אשל. אילן גדול להיות לזכרון על הברית ובתלמוד דתליא באשלי רברבי דומיא יתלה באילן גדול:

ויקרא בשם ה'. נתן הודאה להק' שנתן לו גדולה עד שהמלכים כורתים עמו ברית מפני גדולתו: