בעל הטורים על דברים פרק ו

ט"ז פעמים כתיב זבת חלב ודבש בתורה כנגד לדידי חזאי חלב ודבש דכל א"י והיו ט"ז פרסאות (על רוחב פרסה). כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך. וסמיך ליה שמע ישראל שהזכיר אלו השמות כנגד האבות. ה' כנגד אברהם דכתיב ביה אני ה' אשר וגו'. אלהינו כנגד יצחק דכתי' בי' אנכי אלהי אברהם אביך. ה' אחד כנגד יעקב שנא' בו אני ה':

עי"ן דשמע גדולה שע' שמות יש לישראל ונתן להם תורה שיש לה ע' שמות ונדרשת בע' פנים להבדיל בין ע' עכו"ם. ויש פסיק בין ה' ובין אחד לומר אע"פ שראיתם כמה דמיונות ואע"פ שאני בא עם זה במדה"ד. עם זה במדה"ר אעפ"כ הכל אחד. אחד דל"ת גדולה לומר לך שתמליכהו בשמים ובארץ ובד' רוחות העולם וגם שלא תטעה ברי"ש. וכן רי"ש דלא תשתחוה לאל אחר הרי"ש גדולה שלא תטעה בדל"ת. ד"א עי"ן ודל"ת גדולים הרי עד וזהו ואתם עדי נאם ה' וגם הקב"ה הוא עד לישראל כדכתיב והייתי עד ממהר. שמע. בגימט' ת"י שת"י שנה עמד ב"ר. הפסוק מתחיל בשי"ן ומסיים בדל"ת הרי שד שהשדים בורחים מהקורא שמע בכוונה:

ואהבת אותיות האבות. בכל לבבך. כאברהם שנאמר בו ומצאת את לבבו. ובכל נפשך. כיצחק שמסר נפשו להקב"ה. ובכל מאדך. כיעקב דכתיב ביה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך:

ובקומך תגין על הקו"ף לומר כשיעמוד בבוקר יתפלל ק' ברכות וינצל מצ"ח קללות ועוד שתים גם כל חלי וכל מכה:

טטפת ט' תגין כנגד ט' איברים שבראש:

ידך בגי' גובה היד:

סמך והיה כי יביאך לפרשת שמע לומר לך שבזכות תורה תפילין ומזוזה יכנסו לארץ:

תירא בגימ' תלמידי חכמים:

להדף חסר וי"ו כי הגרגשי עמד ופנה:

המצוה הזאת לפני ה' אלהינו מלמד שהמצות באות ומעידות לפני ה' ופ"א דלפני כפולה לומר שנכנסות לפני ולפנים:

כאשר צונו כי יביאך. בשכר המצות: