מהי זכות אבות והאם היא קיימת גם היום? – מושגי יהדות

זכות אבות

פירושו: שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם. אף שבמקור נזכר המושג כלפי שלושת האבות 'אברהם יצחק ויעקב', לעיתים משמש המושג 'זכות אבות' לדורות האחרונים שבזכות מעשיהם זכה הבן למה שזכה.

כתב הרמב"ן על הפסוק "זה זכרי לדור דור": יחזור אל אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, כי לא לעולם ישכח ברית אבות וכל הדורות כאשר יזכירו "אלוקי אברהם יצחק ויעקב ישמע אל ויענם"...

בתלמוד בבלי, מסכת שבת, (נה.) ישנה מחלוקת אמוראים עד איזו תקופה הייתה קיימת אותה זכות אבות שבגינה אפשר היה לבקש חסדים וטובות מאת הקב"ה: מאימתי תמה זכות אבות? אמר רב: מימות הושע בן בארי, שנאמר: "אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי" ושמואל אמר: מימי חזאל, וכו'. רבי יהושע בן לוי אמר: מימי אליהו ורבי יוחנן אמר: מימי חזקיהו. אם כן משמע בבבלי שנגמרה כבר זכות אבות, אך במדרש (ויקרא רבה פרשה לו סימן ו): לאחר שהובאו הדעות השונות אימתי תמה זכות אבות, הובאה דעת רבי אחא שסובר שלעולם זכות אבות קיימת. "אמר ר' אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים: "כי אל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך".

כאמור, על פי הדעות השונות בתלמוד (מלבד לדעת רב אחא, במדרש) היום תמה זכות אבות. א"כ הקשו הראשונים מדוע אף היום בתפילות השונות אנו ממשיכים להזכיר ולהתפלל שנגאל בעבור 'זכות אבות' מאחר שנגמרה?

תרצו בעלי התוספות (שם) אף שתמה 'זכות אבות', עדיין אפשר לבקש מחמת 'ברית אבות', כפי שנאמר בתורה "וזכרתי את בריתי יעקב" והכוונה אף לאחר גלות. ואף מה שאנו מזכירין בתפילות השונות, הכוונה לברית שנשבע בורא עולם לאברהם יצחק ויעקב.

בתוספות הרא"ש כתב שנראה שכל דברי התלמוד שתמה זכות אבות הוא רק ביחס לרשעים שלא יוושעו בזכות אבות, אך כלפי הצדיקים עדיין זכות אבות קיימת, ולכך מובן מדוע נזכרת זכות אבות בתפילה.