ברכת רבי שלום לופס לצלם שחיכה חמש עשרה שנה לילד

ותהר רבקה אשתו (כה כא)

מעשה ברבי שלום לופס זצ"ל שהוזמן להיות סנדק בברית. והנה הצלם שהוזמן לצלם בברית ניגש אל הרב ובמבט מתחנן ביקש: "אנא, כבוד הרב, ברכני שיהיה לי זרע של קיימא. אני נשוי כבר חמש עשרה שנה ועדיין לא זכיתי לילדים"! רבי שלום הביט בו במבט חודר ולא מיהר להגיב.

הצלם נמשיך להתחנן: "חמש עשרה שנים חיינו אינם חיים, הכל נראה לנו שחור! הרופאים אינם נותנים לנו סיכוי לחבוק פרי בטן! אני מבקש את ברכתך, כבוד הרב, ובמיוחד היום שרבנו סנדק וזה שעת קיבול תפילות".

במקום שהרב יברך הישיר אליו מבט ואמר: "תוריד את הצילומים הלוא ראויים מחנותך!" הצלם נדהם, מאין יודע ר' שלום על התמונות התלויות בין כותלי הסטודיו שלו, הרי מעולם לא ביקר שם?! הוא שאל את המקורבים, האם סיפרו לרב עליו ועל חנותו והתברר שאיש לא הכירו, ובעיניו הקדושות חש הרב בדבר מה מפריע הדוחק את הקדושה, "אם תוריד את התמונות הללו מחנותך, הקב"ה יברך אותך בבן זכר" – הבטיח רבי שלום.

הצלם חזר אל הסטודיו המום, מיד החל לתלוש מהקירות את כל התמונות הלא ראויות. הימים עברו וכעבור מספר חודשים התבשרו הצלם ואשתו שנושעו בזרע של קיימא, "הילד שלי הוא הילד של רבי שלום" – כך התבטא הצלם, "בזכותו הוא נולד". (עונג לשלחן שבת)