הכבד נתרפא – בזכות כבוד השכינה

היה יהודי שנמצאו אבנים בכיס המרה שלו והוצרך לעבור ניתוח. לפני הניתוח נערכו לו בדיקות מקיפות, והנה התגלה שהוא סובל ממחלה קשה בכבד, ולא זו בלבד אלא שהמחלה כבר פשטה באיברים אחרים. הרופאים חזו לו שחורות ואמרו כי אין סיכוי שיחיה.

האברך היה המום ומזועזע מהבשורה הפתאומית הנוראה ובמשך שעה ארוכה הוא בכה בכי תמרורים, ואז אמר האברך לאשתו: "לא מכבר הגיע לכולל שלנו דרשן שעורר אותנו על החשיבות הגדולה של זהירות מדיבור באמצע התפילה. בעקבות זאת היתה התעוררות גדולה בין האברכים ורבים קבלו על עצמם להתחזק בזה. אני רוצה לקבל על עצמי מעתה והלאה לא לדבר בבית הכנסת, אפילו שלא בשעת התפילה. בנוסף לכך, אני רוצה לתלות שלט בבית הכנסת שיזכיר לכולם להיזהר בכבוד בית הכנסת. ה' יעזור שבזכות זה איושע מן השמים".

האברך ואשתו התלבטו מה יספרו לילדים ואיך יסבירו להם על המצב הקשה של אביהם. עודם מטכסים עצה ביניהם, התקשר הרופא הבכיר מבית החולים והודיע שהגיעו התשובות של הבדיקה ולמרבה פליאתם של הרופאים התברר שלא מדובר בכלל במחלה, אלא בעיוות קטן במבנה הכבד, שאינו מסכן חיים.

האברך סיפר לרב בהתרגשות עצומה על הנס הגדול שקרה לו. אמר לו הרב: "האר"י הקדוש אומר שכשם שיש רמ"ח איברים גשמיים, כך יש רמ"ח איברים רוחניים, ולכן אם יש לאדם חולי באיבר גשמי כלשהו, עליו לתקן את האיבר הרוחני שכנגד אותו איבר, אתה קבלת על עצמך להתגבר על טבעך ולא לדבר בבית הכנסת. את הקבלה הקשה הזו קבלת כדי לתת כבוד לשכינה, ובזכות זו – מידה כנגד מידה – רופא כל בשר הציל את הכבד שלך". (כבוד להשם יתברך)