סוד הברכה של כל השבוע – הנכה שהבטיח לשמור שבת

וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה וגו' (ב ב)

אמר הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. (שבת י:)

בספר "מעין השבוע" סיפר הרב הומינר מבני ברק בשם בנו של הרבי מזוטשקא:

פעם אחת פגש בנו של הרבי בחילוני קשיש, נכה, משותק בפלג גופו התחתון, מתנהל ע"י כסא גלגלים.

כשראה הנכה את בנו של הרבי, נזכר בשורשיו: "אל תראה אותי ככה, אני יודע מהי יהדות". וסיפר את סיפורו:

"נולדתי בבית חרדי ונסחפתי עקב אווירת התקופה. כשראה אבא שלי שהוא עומד לאבד אותי, ביקש ממני בקשה אחת 'בוא איתי אל הרבי מבעלזא'.

'למרות שהייתי נחוש בדרכי החדשה, לא יכולתי לסרב לבקשתו של אבי. עמדנו בתור אל הרבי מבעלזא שהתקדם לאיטו.

'לפנינו בתור עמד נכה על קביים. כאשר הוא נכנס אל הרבי, נשבר קולו מבכי, בירכו הרבי, ולנגד עיניהם אירע הנס. הנכה הזדקף, שמט את הקביים, הניחם ליד הקיר ויצא כשהולך הוא על רגליו!!! המחזה הזה מדהים. מעלתם של גדולי ישראל!

ואז נכנסנו אני ואבי אל הרבי. הוא לא היה זקוק להסברים. מבט אחד הבהיר לו את המצב.

'אני מבקש ממך דבר אחד, שתשמור את השבת!' ביקש הרבי.

אני הסכמתי לבקשת הרבי, אך הרבי סיים את דבריו באומרו: 'אבל דע לך - שאם לא תשמור את השבת, הקביים האלה מחכות לך'...

'הסכמתי שוב לבקשת הרבי לשמור שבת גם בדרכי החדשה גם ללא האיום הנורא.

המשכתי את חיי תוך כדי שהידרדרתי והתחלתי לפרוק עול מצוות מלבד השבת שלא ויתרתי עליה. עליתי לארץ בסיום השואה האיומה והמשכתי לשמור רק את השבת.

'הקמתי משפחה אשר התחנכה על דרך החילוניות, לא פסח ולא יום כיפור – אך על השבת לא ויתרתי.

'והנה, בתום מלחמת ששת הימים, שוחרר איזור סיני ועבר לשליטת ישראל והחלה נהירת מטיילים לסיני.

באו אלי בניי ובישרו: 'יש הרשמה לטיול מאורגן של עשרה ימים לסיני'.

'השבתי להם: 'שבת – סעו אתם, אני נשאר!' אך הם אמרו: 'אבא, באמת... לא כשרות, לא חגים, אז שבת?! כולם נוסעים ואתה נשאר בבית?!

'באמת לא ידעתי מה לומר להם ואישרתי את הצטרפותי.

טיילנו אני ומשפחתי במרחבי סיני וחיללנו את השבת. זו הייתה השבת הראשונה שחיללתי מאז ההבטחה לרבי מבעלזא...

והנה, באותה שבת, באמצע הטיול בסיני, נפלתי מצוק ונקעתי את חוט השדרה וכתוצאה מכך קיבלתי שיתוק מאיזור המותנים ומטה.

"'נזכרתי בדברי הרבי מבעלזא זצ"ל: 'אם לא תשמור את השבת, הקביים האלו מחכות לך...!' מאז אני רתוק לכסא גלגלים..." (ברכת דוד)