רחיצה, נעילת הסנדל והבדלה במוצאי יום הכיפורים – הלכות יום הכיפורים

א. איסור רחיצה

אסור לרחוץ ביום הכיפורים, בין במים צוננים או מים חמים, ואפילו להושיט אצבעו למים, אסור (שו"ע תריג א). ולכן, לא ירחץ פניו (מ"ב ג), וכן אסור לרחוץ פיו (רמ"א שם ד), שמא יבלע קצת בגרונו (מ"ב יא). נוטל אדם ידיו בבוקר עד סוף קשרי אצבעותיו, ומברך 'על נטילת ידים' (שם ב), וכן כשעושה צרכיו (שו"ע ורמ"א שם ג). או קודם תפילה, נוטל ידיו כנ"ל (שיא) שלש פעמים בסירוגין (חזו"ע שם). ואם היו רגליו או ידיו או שאר גופו מלוכלכים, או שנטף דם מאפו, ורק יזהר שלא ירחץ אלא במקום המטונף בלבד. (חזו"ע טז. מ"ב א) ולכן בבוקר כשקם משנתו נוטל ידיו ג' פעמים, ויברך על נטילת ידיים, כי אין כוונתו אלא להעביר רוח רעה מעל ידיו, אך יזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו (חזו"ע שם). שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג (שם. א ורמ"א ג).. החולה רוחץ כדרכו, אף על פי שאינו מסוכן (רמ"א שם ט). הכהנים העולים לדוכן לנשיאת כפיים, יטלו את ידיהם עד פרק הזרוע, מפני שאינם מתכוונים לשם תענוג (רמ"א שם, ג ומ"ב ז). ומה שנוהגים בכל יום לרחוץ ידים עד פרק הזרוע, מנהג בעלמא הוא. ויום הכיפורים שאסור ברחיצה יש להימנע מזה (חזו"ע שם).

ב. נעילת הסנדל

אסור לנעול נעלים או סנדלים של עור, ואפילו סנדל של עץ המחופה עור אסור. ואפילו אם נועל נעליים על גרבים אסור. אבל נעליים של גומי או של בד ושאר מינים מותר. ויכולים לצאת בהם לרשות הרבים (שו"ע תריד ב. שי"ג. מ"ב חזו"ע ימים נוראים כ). ומותר לעמוד ביום הכיפורים על כרים וכסתות של עור להגן מפני הצינה וקושי הקרקע. ובשעת התפילה לא יעמוד על כרים וכסתות ויתפלל, שנראה כמתגאה. (חזו"ע שם).

ג. הבדלה במוצאי יום הכיפורים

בהבדלת מוצאי יום כיפורים על הכוס, אין מברכים 'בורא מאורי האש' אלא רק על אור ששבת, שהודלק מערב יום הכיפורים, ולא על אור שהוציאוהו עתה על ידי גפרור וכיוצא בזה. (שו"ע תרכד ג) (חזו"ע ימים נוראים דף שפד). ואין מברכים על הבשמים, ומכל מקום טוב שאחר הטעימה מהכוס כדת, יביאו לפניו בשמים ויברך עליהם (שו"ע שפד, חזו"ע שם).