ליום השנה של חכם שלום כהן זצוק"ל – זכרונות, ברכות וישועות – סיפורים

ליום השנה של מרן גדול הדור חכם שלום כהן זצוק"ל

זכרונות בשבחו של מרן רבינו הגדול חכם שלום זצוק"ל. עשרות שנים של הרבצת תורה, הנהגה והשקפה. העמדת תלמידים המנהיגים קהילות בכל רחבי הארץ והעולם. אהבת ישראל אינסופית. אמת נקיה וצרופה ללא נגיעות ופשרות. לוחם מלחמת ה' לשם שמים, מדקדק גדול, מעיין מופלג. משרידי דור דעה ומשיירי כנסת הגדולה. סמל הענווה. עמוד היראה. לב טהור זך ונקי. בקיאות ושליטה בכל התורה כולה.

אחד מתלמידיו סיפר שראה מקרוב את דאגתו בדברים שנוגעים לבני התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכולל. מרן חיזק את ידינו בכל הפעילות מזה שנים. כל הקמת הפעילות בתל אביב בבין הזמנים, הייתה בעצתו ובברכתו. בביקורו הראשון בתל אביב כשראה מאות בני תורה בחורי ישיבות ואברכי הכוללים. היה מאושר וניכרת הייתה השמחה על פניו. והדבר היה לנחת רוח. וראה פירות מפעילויות של תלמידיו בעיר תל אביב.

באחד הפעמים נקלענו לחובות גדולים עקב ההצלחה הגדולה, כי בס"ד נתרבו בני התורה בעיר, ובאו ללמוד בימי בין הזמנים, ונצרכנו לשלם מלגה מכובדת ללמעלה ממאה ועשרים בחורים ואברכים שלמדו, וכאשר סיפרנו לרבינו, מיד הוציא מכיסו אלפיים שקלים ומסר לנו.

סיפור

בחורה מבוגרת בגיל 33 שהתחתנה בירושלים כשמאחורי החתונה, עומד סיפור נסי – שהסעיר את ירושלים. הבחורה, שנים רבות חיפשה את המיועד לה אך ללא הצלחה. ביום הולדתה באמצע החורף, בצר לה, היא פנתה כשהיא מיואשת לנשיא מועצת חכמי התורה, חכם שלום כהן, כדי שיברך אותה.

הבחורה נכנסה לחדרו של חכם שלום, שהיה שקוע בתלמודו, חכם שלום, מלמל בפיו כמה מילים ובירכה, אך הבחורה התעקשה וביקשה בתחנונים, שהצדיק יגזור ויכריע את חתונתה. חכם שלום, החליט להיענות לבקשתה, ותוך שהוא מרים את ראשו מספר הלימוד, הוא בירך אותה: "עד פורים בעזרת ה' תראי ישועה".

הבחורה יצאה בהתרגשות ממעונו של נשיא המועצת, וכבר למחרת בבוקר יצאה למסע של קניות לבגדים וכלים חדשים לקראת הקמת ביתה בקרוב. וזאת בלי חתן שעדיין נראה באופק הורי הבחורה קצת תמהו על התנהגותה המוזרה של בתם, אך היא עמדה על דעתה בביטחון גמור ואמרה "הצדיק גזר, ועד פורים אני מתחילה להתכונן לקנות דברים לבית החדש".

ואכן, כפי ששומעים בסיפורים, בערב פורים תשפ"ב – שמחה וצהלה מילאה את הבית בשכונת רמות בירושלים, לאחר שהבחורה המבוגרת מצאה את זיווגה.

יום, לפני חתונתה הגיעה הבחורה למעונו של נשיא המועצת כשהיא מתרגשת בבכי, ובאה כדי להודות על השמחה הגדולה בברכתו המיוחדת. חכם שלום, בירך את הכלה, שיזכו ויעלה זיווגם יפה.

בשנת תשע"ה ניגש לרבינו בחור מהישיבה המתגורר בתל אביב, שיש לו אח קטן בגיל 3, ומעולם לא דיבר או הוציא מילה מפיו, והוריו בלחץ ומעוניינים ללכת לאיזה מקובל וכיו"ב. מרן שאל לשמו? ענה הבחור "מאור", הפטיר רבינו: "מאור, יה"ר שיפתח פיו ויאירו דבריו"... זעזוע והלם רב התחולל בביתו של אותו בחור, ומיד התקשרו ואמרו לו "לא תאמין, מאור עומד מול המראה ומדבר, מוציא מלים שלמות מפיו"...

בשנת תשע"ד ניגש לרבינו בחור מהקיבוץ ובפיו בקשה ברכה לזיווג, הביט בו רבינו ואמר: "למנצח על השמינית" הבחור השתומם ולא הבין לפשר הברכה... אך לפלא גדול היה כשבדק ומצא שהמשודכת השמינית עמה נפגש, היא זו שאיתה התחתן והקים בית.

"ומה עם העין השניה?"

סיפר תלמידו הרב נהוראי יוסף אוחנה שליט"א. בשנת תשס"ח עברתי בדיקה בעיניים, ואמרו הרופאים שאני צריך איזה ניתוח. סיפרתי זאת לרבינו. הוא שמע את כל העניין, וביקש שאסביר לו איך צורת הניתוח. ציירתי לרבינו מה שהרופאים צריכים על נייר, רבינו הבין, ובירך אותי שיצליח העניין, ובד בבד הורה לי לכתוב ספר על שמירת העיניים, וזה יועיל לרפואה, וכך עשיתי. הדבר היה לפלא, מיד לאחר מכן הופנתי לרופא מבית החולים אסף הרופא (פרופ' אבני) ואמר שנמתין עם הצילומים של העין עוד כמה חודשים, ואז נבדוק שוב אם התפתח העניין, לאחר כחצי שנה עשיתי שוב צילום, ולתדהמת הפרופ' (אברהם סלומון מבית החולים הר הצופים), סיבת הצורך לניתוח כמעט נעלמה!

רבינו התקשר לבית הורי לשאול אם עברתי את הניתוח. ופעם אחת כשמסר שיחה על "מתלמידיו של אברהם אבינו, עין טובה, לב טוב וכו" אמר לי יהי רצון שתזכה "לעיין" טובה.. לאחר שיצא הספר, הבאתי לרבינו את הספר "עין במשפט" שם כתבתי על העניין הנ"ל בתחילת הספר, ותיכף ומיד שאל רבינו "ומה עם העין השניה"? ורצונו לומר כי עין במשפט הוא לשון יחיד, והייתי צריך לקרוא שם הספר "עיניים במשפט". ובאמת לאחר כמה שנים הוצרכתי לעבור ניתוח רק בעין אחת תהילות לאל יתברך.