"אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת" – כף קמוצה וכף פתוחה, פרקי אבות

פרקי אבות

רבן יוחנן בן זכאי קיבל מהלל ומשמאי, הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת (פ"ב מש' ח)

כשיש לאדם צרות הוא מתחיל לפשפש במעשיו, אם אין לו זכות – הוא מאשים את הסובבים אותו, משפחה, חברים וכו' ולא יוצא לו מזה שום דבר. אך אם יש לו זכות הוא מגיע למסקנה הנכונה שזה בגלל חטאיו, ומתחיל לחזק את הקשר שלו עם בורא עולם, שהוא מנהל את הכל.

אלא, שכרגיל "מיודענו" משכבר הימים הלוא הוא 'יצר הרע' מצטרף גם הוא להתחזקות שלו בכדי לבלבל אותו שלא יצעד בדרך הנכונה. כיצד? הוא נותן לו לראות שגם כשהוא מתחזק ומשפר את דרכיו, בכל זאת עדין יש לו קשיים וצרות, ובעצם שום דבר לא השתנה...

ובכן, יהודים יקרים, כשאדם מתחזק ומשפר את דרכיו יש באמת מקרים שהצרות חולפות, כיון שהן באו רק כדי לעורר את האדם וכשהוא מתעורר הן הולכות. אולם, יש מקרים שיש חשבונות שמים נוספים. וצריך לדעת שאין הקב"ה משלם שכר על המצוות בעולם הזה, שכן יום אחד יגיע והאדם ילך מכאן וישאיר הכל, ולכן ה' שומר לו את השכר לעולם הבא. ומסיבה זו, כשנולד האדם ידיו קמוצות להראות כאילו הוא רוצה לתפוס את כל העולם, וכשנפטר ידיו פתוחות להראות שלא לקח איתו כלום. וזה מה שרמוז במשנה: "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך" אל תחפש את השכר לעצמך בעולם הזה. למה? כי ל"כך" נוצרת האות "כף" מרמזת על כף היד, ובמילה "כך" יש פעמים אות "כף" אחת קמוצה "כ" ואחת פתוחה "ך". וזה הכוונה: כי ל"כך" נוצרת כשנולדת הכף יד הייתה קמוצה, וכשתעזוב את העולם היא תהיה פתוחה, ולכן, תשמח שהשכר שמור לך לעולם הבא. (5 דקות)