סיפורים · פרשת בראשית
שלושה מופתים של מרן הרב עובדיה יוסף – "אם יש חשיבות לספר הזה בשמים" – סיפורים
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
זוג חשוך ילדים זכה לבן אחרי שמרן הניח ידו על ספרו "יביע אומר" ובירכם. מחותנו של מרן, שאובחן בגידול באוזן, התברך מידיו והגידול נעלם מהצילומים. ואברך שבא לבשר על גירושיו בשל מחלת אשתו ראה את דמעותיו של מרן, ומאותו רגע חל שינוי עצום במחלתה.
סיפור – ברכה בזכות ספר "יביע אומר"
מעשה בבני זוג שלא זכו לפרי בטן, והמתינו במשך שנים בציפיה דרוכה לזש"ק, אך לשוא, באחד הימים הציע להם מאן דהו שיגשו אל מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ויבקשו את ברכתו בענין. בני הזוג נכנסו לביתו של מרן. שם תינו את צערם ומחסורם בדמעות ובהתרגשות. כאב מרן את כאבם, וראה בצרתם האמיתית, מיד הניח את יד קדשו על ספרו "יביע אומר" ואמר: "אם יש חשיבות לספר הזה בשמים, השנה יהיה לכם בן זכר"!... וכפי שגזר הצדיק, כן היה, באותה שנה זכו בני הזוג לחבוק בן זכר. (שמחת בנים, בובליל עמ' קע"ט)
סיפור – הגידול שנעלם
סיפר אחד ממחותניו של מרן זצ"ל, הרב ר. ע. שליט"א, את המעשה שהתרחש עמו: "לפני שנים מספר חשתי מחושים בראש ולאחר בדיקות מקיפות גילו הרופאים כי ישנו גידול ממאיר באוזני ושיש לנתחני במהירות. בני המשפחה התייעצו עם הרב שמואל גריינמאן, שיעץ להם שכדאי להטיסני לחו"ל, ולערוך את הניתוח בבית חולים פלוני בו נמצאים רופאים מומחים ועתירי ניסיון במקרים כגון אלו. מיד החלו ההכנות לקראת הטיסה, וחתני היקר, בנו של מרן שליט"א, התנדב לטוס עימי לחו"ל. תוך ההכנות, נשמעו הדברים למרן, וביקש לבוא לבקרני, נכנס מרן לחדרי, הניח את ידיו הקדושות על ראשי ובירכני. למחרת, הוכנסתי לבדיקות חוזרות לפני הטיסה, ואז התרחש הבלתי יאומן הגידול נעלם מהצילומים, נעלם כלא היה... לא נותר לרופאים אלא להפנות את המשפחה אל רופא אוזן גרון, שקבע כי אין זו אלא סתימה קלה באוזן.
סיפור – שלוש דמעות
מקרה של מופת זכה הרב משה אוברלנדר לחזות אצל מרן זיע"א – ומעשה שהיה:
זוג מסוים שהגיע לבית דין בתביעת גירושין, נשלח על ידי בית הדין לבדוק אפשרות של שלום בית בניהם, בני הזוג הגיעו אל הרב אוברלנדר, המדובר בבן תורה אמיתי, אברך כמדרשו, אלא שזוגתו לקתה במחלה שכתוצאה ממנה היו צריכים להתגרש.
לא נרבה בפרטים רק נאמר זאת. בסופו של תהליך ידוע חולי ומכאוב, רצוף עליות ומורדות בשלום הבית - הגיע הרגע הבלתי נמנע, אשר גם הרבנים שסייעו ביד המשפחה הרימו ידיים.
כצעד אחרון, הגיע אותו אברך לביתו של מרן פוסק הדור, כדי להודיע למורו ורבו על הצעד הקשה שהוא נאלץ בעל כורחו, כיון שניסו את כל הדרכים האחרות, והם לא הועילו במאומה.
זיו פניו המאירות של מרן זיע"א הועם באותם רגעים שהאברך הרצה בפניו את הקורה עמו בתקופה שחלפה, ואז... כשהגיע מרן זיע"א אל המסקנה הבלתי נמנעת, הוריד מרן את משקפיו ומעיניו הטהורות זלגו שלוש דמעות רותחות... אז קיבלו דברי הגמרא בסוף מסכת גיטין משמעות מיוחדת "מזבח מוריד עליו דמעות".
אלא שלהפתעתו של אותו אברך, אך יצא מן הקודש פנימה, ולפתע – בשורה, לא ניתן להרחיב בפרטים המלאים, אך מאותו רגע חל שינוי עצום במחלתה של האישה, ואותם גורמים שהשפיעו על המהלך שלה – נעלמו כמאליהם.
מקורות
- שמחת בנים, בובליל עמ' קע"ט
- סוף מסכת גיטין