המרגלית שבתרבוש – רבי אהרן מחלב שלא ויתר על קביעות התורה

סיפור

שמעתי מפי מורינו הרב הגר"ע עטיה זצ"ל. מעשה שהיה בזמנו בעיר ארם צובה היא חלב, באיש ירא ה' מרבים, בשם רבי אהרן, שבכל יום היה קובע עיתים לתורה, ואחר תפילת שחרית למד 'חק לישראל' בעיון, בהבנת המשנה והגמרא והזוהר, ואחר כך למד שולחן ערוך בעיון.

וכשחזר לביתו כבר היתה השעה מאוחרת, סעד את לבו בפת שחרית ובירך ברכת המזון בנחת, לקח את מפתחות המשרד שהיה במרכז העיר. ורבי אהרן היה מומחה באבנים טובות ומרגליות, ובקי בשמותם ובערך שווים, ושמו הולך לפניו כי היה איש ישר ונאמן.

אשתו הייתה מעירה לו, על שהוא הולך למשרדו בשעה מאוחרת, ומאין יבוא עזרו להתפרנס כראוי... והיה משיב לה, כי הוא בוטח בהשם יתברך שבזכות התורה יפרנס אותו ואת ביתו בכבוד ובנחת ולא בצער, על כן לא זז ממנהגו, והמשיך בקביעת עתיו לתורה...

והנה יום אחד כשניגש לפתוח את משרדו, ראה ערבי מעיר חברון יושב על הארץ ליד חנותו. שאל אותו לחפצו, ענה לו: אנא פתח את משרדך, ואומר לך מה חפצי...

לאחר שפתח, נכנס הערבי לפני ולפנים, והוציא את מגבעתו (שהוא התרבוש) מעל ראשו, שהיתה מורכבת מכמה תרבושים אחד בתוך השני, והנה בין תרבוש לתרבוש הפנימיים נמצאת מרגלית אחת יקרה, והראה לו, ושאל אותו למחירה.

רבי אהרן הסתכל בה היטב, ואמר לו: מרגלית זו יקרה מאוד, שוה למעלה ממאה אלף דולר! (בזמן ההוא שהדולר היה יקר שבעתיים מן הדולר שבזמננו). אני אתעניין אצל חובבי מרגליות אם יחפצו לקנותה, ואשיב לך דבר, בעל המרגלית אמר לו, אני מתאכסן במלון פלוני, ומצפה שבהקדם תשיבני דבר, הערבי החזיר את המרגלית לתוך התרבוש, והלך.

למחרת בבוקר, לאחר שרבי אהרן גמר את קביעתו בתורה, וסיים את סעודתו, הלך למשרדו, בדרכו עבר על פני המלון, ראה שם התקהלות ההמון פתח המלון... שאל לפשר הדבר, ענו ואמרו, ערבי אחד בא מפלסטין, התאכסן כאן כשבוע ימים, אכל ושתה ושבע ודשן, ולא שילם כלל עבור זה, ולא נמצא בכיסו כסף לתשלום ימי אירוחו וסעודותיו... והנה אמש בלילה באופן פתאומי קיבל שבץ לב ומת!

בעל המלון הגיש קובלנא למשטרה, וקצין המשטרה הגיע לכאן למכור במכירה פומבית את חפצי האיש, כדי לשלם את החוב לבעל המלון.

עמד רבי אהרן שם, משתאה לדעת היצליח ה' דרכו אם לא. התחיל הקצין למכור את בגדיו ושאר חפציו, וכשהכריז על התרבוש של הערבי, קם רבי אהרן ואמר שהוא מוכן לקנותו בעשרה בישליק (מטבע קטן)... איש אחר הוסיף עליו ואמר חמשה עשר בישליק... רבי אהרן הוסיף ואמר שמונה עשר בישליק, ולא נמצא מי שיוסיף עליו... סיים הקצין הכרזתו, אחת ושתים ושלוש, זכה! שילם רבי אהרן את המחיר, ולקח את התרבוש עמו למשרדו.

בבואו למשרדו נכנס לפני ולפנים, פתח את התרבושים אחד לאחד, עד שהגיע למרגלית שהיתה בין תרבוש לתרבוש, נטלה ומכר אותה והתעשר עושר גדול!

וזהו מה שאמרו חז"ל שאוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. (משולחנו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל)