"לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" – רבי גרשון והעניים שלא הוכנסו לחתונת הגביר

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו (כב י)

משום צער בעלי חיים, ראשית – כוחו של השור חזק יותר מכוחו של החמור, ועוד, השור כל הזמן מעלה גרה ולועס, כאילו הוא אוכל, ואילו החמור יש לו צער כשרואה שהשור אוכל ללא הפסק, ואילו הוא מוטל ברעב.

סיפור

רבי גרשון נקלע לעיירה ושמע קבוצת עניים צועקים וקוראים תגר על גביר אחד שמשיא את בתו ואוסר על העניים להיכנס לסעודת הנישואין.

הלך רבי גרשון לבית הגביר וביקש להיפגש עם רב העיר שהיה במסיבה, ופנה אליו בשאלה: מה טעם אסרה התורה לחרוש בשור ובחמור יחדיו?

ענה הרב בקצרה: גזירת הכתוב היא. אמר לו ר' גרשון אני אסביר את טעם האיסור:

השור מעלה גרה כל הזמן והחמור – לא, וכשהחמור רואה את השור לועס כל הזמן והוא מוטל ברעב, מצטער בלבו ומבכה את מר גורלו. קל וחומר, ומה על החמור חסה התורה שלא יראה חברו אוכל והוא רעב, ק"ו בני אדם – הבין הגביר את הרמז והכניס את העניים לסעודה. (צפיחית בדב"ש)