מוסר וחסידות · פרשת כי תצא
"כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד" – מיהו העני ומיהו העשיר האמיתי
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
רבנו יונה מגדיר "עני" כמי שמתאווה לממון הרבה: בניגוד לאוכל, בכסף אין שובע, ומי שרודף אחר עוד כסף מרגיש תמיד רעב. השמח בחלקו הוא העשיר האמיתי, החי כמו במשתה; והחפץ חיים אמר לעשיר שאין לו זמן ללמוד, שהוא "עני" מסוג אחר.
כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד (משלי טו טו)
כל ימי עני רעים. רוצים להכיר? כותב רבנו יונה כך: עני הוא זה המתאוה לממון הרבה. אם נשאל מישהו "מה ההגדרה של עני?" יענה: "אדם שאין לו כסף". ומה ההגדרה של עשיר? מן הסתם התשובה תהיה: "אדם שיש לו הרבה כסף". אלא, שכאן יש בעיה, למה?
אדם רגיל לאכול שני משולשי פיצה, מי שאוהב פיצה יכול לאכול חצי מגש, מי שאוהב מאוד פיצה יכול לאכול מגש שלם, אבל באיזשהו שלב הוא מגיע לשובע. לעומת זאת בכסף המצב אחרת. אומר שלמה המלך: "אוהב כסף לא ישבע כסף", כלומר כמה שתתן לאדם כסף הוא תמיד ירצה עוד ועוד. ולכן, אדם שרץ כל היום להרויח עוד ועוד כסף, הרי שבמקום להיות "שבע" הוא רק מרגיש יותר "רעב" וחסר כמו עני, ועליו נאמר: כל ימי עני רעים.
לעומתו אדם ששמח בחלקו בכל מצב, הרי שממלאת אותו תחושת שובע, והוא העשיר האמיתי. ועליו נאמר וטוב לב משתה תמיד. כי הוא תמיד חי כמו בתוך משתה.
ניגש פעם החפץ חיים לאיש עשיר ואמר לו: "אולי תקדיש מזמנך שעה ביום ללימוד התורה?" העשיר ענה: "כבוד הרב, עם כל הרצון הטוב אין לי אפילו זמן לנשום!!", הרב השיב: "אם כן, מצבך בדיוק כמו שכנך העני, מאחר שגם לו אין זמן לנשום מחמת שזקוק לאסוף תרומות, ומה מועיל לך עושרך?!? אינך אלא 'עני' מסוג אחר"... יהודים יקרים שמחו בחלקכם והקדישו מזמנכם לתורה ולמצוות שהם חיינו ואורך ימינו. (5 דקות)
מקורות
- משלי טו טו
- רבנו יונה משלי טו טו
- קהלת ה ט
- 5 דקות