"ואת שתי הכליות" – האם מותר לתרום כליה להצלת חיים? פסק רבנו עובדיה יוסף

ואת שתי הכליות (כט יג)

בכינוס "תורה שבעל פה" שנערך בירושלים נשא מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: את דבריו אודות תרומת אברים על פי ההלכה, ואמר: חולה כליות שנשקפת סכנה לחייו, האם רשאי חבירו או קרוב משפחה לתרום לו כליה אחת מכליותיו להציל את חייו, או שמא מכיון שיש קצת סכנה לתורם בזה, אין לו להכניס עצמו בספק סכנה, אפילו על מנת להציל את חברו מודאי סכנה?

ומעתה בנידון דידן שלפי דברי הרופאים המומחים, הסיכון של התורם כליה אחת, הוא אחוז קטן מאוד, ולמעלה מתשעים וחמישה אחוזים יוצאים מהניתוח בריאים ושלמים, ומאריכים ימים ושנים, נראה שבודאי רשאי לתרום כליה כדי להציל את חייו של אדם מישראל הנתון בסכנת חיים ממש, ומצוה נמי איכא...

ולפי מה שנמסר לנו מפי רופאים מומחים ויראי שמים, שבדרך כלל אין סיכון בהוצאת כליה אחת מאדם בריא, רק לאחוז קטן מאוד, ומכיון שעל פי הרדב"ז וסייעתו גם כן בכהאי גוונא יש מקום למצוות "לא תעמוד על דם רעך", נראה שהעיקר שיש להתיר לאדם בריא לתרום כליה אחת להצלת חייו של אדם מישראל הנתון בסכנת נפש במחלת הכליות, ומצוה נמי איכא, וראויה מצות הצלת נפשות להגן על התורם אלף המגן.

ומכל מקום בודאי שיש לעשות זאת רק על ידי רופאים מומחים, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, וה' יתברך יאיר עינינו בתורתו, ויצילנו משגיאות, ובתורתו יראנו נפלאות אמן. (משא עובדיה עמ' רצ"ו – מוסד הרב קוק)