דלג לתוכן הראשי
כוונות

הלכה · פרשת תצוה

הלכות שבת לבני אשכנז – בישול בכלי שני ו"יד סולדת"

לבני אשכנזמתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"

כלי שני מבשל דברים "קלי הבישול", ומשום שאין אנו יודעים מהם יש להחמיר בכל הדברים (חוץ ממים, שמן ותבלין). מאכל שכבר נתבשל מותר לתת לכלי שני, ויבש אף לכלי ראשון; ולפי החיי אדם יש להחמיר כשהיד נכוית, והחזון איש מסיק להחמיר בזה רק בכלי שני.

טז. בישול בכלי שני

כלי שני מבשל דבר שהוא "קלי הבישול", ומפני שאין אנו יודעים מהו קלי הבישול, לכן יש להחמיר בכל הדברים בכלי שני. (חוץ מג' דברים: מים, שמן, תבלין, שמצינו בחז"ל שכלי שני אינו מבשלם).

ומיהו אם המאכל כבר נתבשל, אפילו הוא כבר נצטנן לגמרי, מותר ליתנו לתוך כלי שני אפילו התבשיל הוא דבר לח, ואם הוא דבר יבש ונתבשל כבר, מותר ליתנו אפילו לתוך כלי ראשון, (כשאין בזה איסור "חזרה")

אמנם לפי דעת החיי אדם יש להחמיר כשהמים חמים כ"כ עד "שהיד נכוית בהם", (וכל שיכול להחזיק את היד בו איזה שניות אינו בכלל "יד נכוית בו"). דג"כ בכלי שני הרי זה מבשל מן התורה, אמנם בשאר פוסקים ראשונים ואחרונים לא מובא דין זה, ובחזו"א (סי' נב ס"ק יט) מסיק שרק בכלי שני יש להחמיר כהחיי אדם.

מקורות

  • חיי אדם
  • חזון איש סי' נב ס"ק יט
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

כל התוכן על תצוהלכל המאמרים