"ונטמתם בם" – מאכלות אסורות מטמטמים את הלב: הפרופסור שלא הצליח להבין גמרא

אל תשקצו את נפשתיכם וגו' ונטמתם בם (יא מג)

אל תקרי "ונטמאתם" אלא "ונטמתם" (יומא לט.). לפי דברי הגמרא מי שאוכל מאכלות אסורות או דברים טמאים זה מטמטם את ליבו של האדם, ולא רק זאת אף מוליד בו מידות רעות. אפילו אדם חולה, שמן הדין מותר לו לאכול מאכלות אסורות מצד פיקוח נפש, אעפ"י כן האוכל הארסי הזה עושה את שלו ומוליד באוכלו טבע רע ואכזריות.

סיפור

מעשה נפלא מובא בספר היקר "טובך יביעו" על הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי זצוק"ל זיע"א: בין העומדים בתור היה גם מהנדס בכיר, פרופ' גדול בתחומו, כבן שמונים וחמש או תשעים שנה, יהודי חרדי וירא שמים, שכל בניו ובנותיו הולכים בדרך ה' וחובשים את בתי המדרשות.

הפרופסור סיפר להגר"ח בפנים כבושות שהוא אינו מצליח להבין דף גמרא וגם לאחר נסיונות שנמשכו עשרות שנים לא עולה בידו הדבר. פרופסור במתמטיקה – כן; להבין דף גמרא – לא.

המשיך וסיפר שהדבר מציק לו מאוד, שכן בשיעורי הלכה הוא עוד מסתדר בצורה כלשהי ויש ביכולתו להבין הלכה ב"משנה ברורה", אך כשמגיעים לגמרא, המוח שלו נסתם, הופך לאפס מאופס.

הפרופסור הישיש דיבר בצער רב, וצריך להבין עד כמה הבעיה הזו מציקה לו, במיוחד לאור העובדה שכל צאצאיו הולכים בדרך התורה והיראה.

והנה – סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א – פתח לפתע הפרופסור את פיו ואמר לרבי חיים שבתוך כדי עמידתו כאן יתכן והתגלתה לו הסיבה המונעת בעדו לצלול אל דף הגמרא.

במקרה שלי התחיל טמטום המוח מגיל צעיר, בתקופת לימודיי ב'חיידר' שבעיירה, ולכן – סיפר הפרופסור ברטט ובחלחלה – עלה בדעתי שאולי גם אצלי אירע כדבר הזה.

חשב וחשב עד שנזכר, כשהייתי ילד כבן תשע ראיתי אצל חברי הגוי בשר "דבר אחר" ולפתע אחזני בולמוס ולא יכולתי להתגבר על עצמי עד שטעמתי מהבשר ההוא, למרות שידעתי שמדובר באיסור חמור.

ומאותו רגע שטעמתי מהבשר הטרף, נסתתמו כל מעיינות הדעת שלי ולא יכולתי להבין את הגמרא שלמדתי ב'חיידר'. סיפר הקשיש כבן תשעים בבכיה, ושאל את הגר"ח מה לעשות כדי לתקן את החטא ההוא.

הגאון הציע לו שיצום יום אחד כדי להקיא מתוכו את אכילת בשר הטריפה, וגם כשפרופסור טען שיהיה לו קשה מאוד לבצע זאת ובקושי הוא צם ביום כיפור מחמת גילו המבוגר ומצב גופו, אמר לו רבי חיים שינסה בכל זאת לצום.

כדאי שנלמד ממעשה זה את הסיבות הגורמות לכל אחד לעיתים לא להבין דברים מסויימים. מי יודע אם לא נכנס לפינו דבר מאכל שאינו כשר אף בשוגג? (ברכת דוד)