"וידם אהרן" – שתיקה של קבלת הדין באהבה

וידם אהרן (י ג)

השתיקה היתה מחמת שהצדיק עליו את הדין באהבה, ובירך על הרעה כשם שמברכים על הטובה בשמחה, והראייה שקיבל שכר על זה, שנתייחד אליו הדיבור, ואין השכינה שורה מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה, וכעין זה מצינו בדוד המלך, אחר פטירת בנו כתוב: "למען יזמרך כבוד ולא ידום. (שער בת רבים).