"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט" – מדוע קשה לקבל פסק דין בממונות? פרשת שופטים

על פי התורה אשר יורך, ועל המשפט אשר יאמרו (יז יא)

ושואלים: מדוע הכפילו זאת על פי התורה ועל המשפט? ומסבירים:

כאשר הרב פוסק על עוף שהוא טרף, מתקבל פסק דינו בלא עוררים, וללא שמץ של תרעומת כלפי הרב, אך בעניני ממון שבין אדם לחבירו מתרעם בעל הדין על פסק הרב שחייב אותו – ומדוע?

טבע האדם, אינו מצטער על נזק והפסד שנגרם לו, כשם שהוא מצטער ביותר על זכיית חברו בדין, לכן מצווה התורה, על פי התורה אשר יורוך - היינו בענייני איסורי נבלות וטריפות, וכן על המשפט אשר יאמרו לך, בדיני ממונות ושאר סכסוכים, קבל את פסק דינם ללא עוררין. (צפיחית בדב"ש)